כהן (ביתא ישראל)

קֵס^[1] (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቄሰ - "קֵס"; תגרית: ቀሺ - "קָשִׁי"),^[2] או כַּהַן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כַּהֲנַת"), הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הלִיקַה כַּהֲנַת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "לִיקַנָה כַּהֲנַת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים.^[3]

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה קס "כהן" בגעז משמעותה "איש דת", כבכלל השפות השמיות.^[2] המילה כהן משמשת גם כתואר לכומר-נזיר בכנסייה האתיופית והאריתראית.

התואר קסיס,^[4]^[5] המתייחס במקור לכומר נשוי בכנסייה האתיופית, הפך במרוצת הזמן שם נרדף בלשון היומיום, לתואר כהן שיוחס לכמרים-נזירים. שימוש יומיומי זה בתואר קסיס, חדר לשיח הביתא ישראלי, והמונח החל לשמש כתואר גם לכהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי "קסיס" התאמה לעברית ישראלית וכיום נפוץ השימוש בכינוי קס, או קייס, בלשון יחיד, וקסים או קייסים, בלשון רבים.

השימוש במילה "קס" ושאר נגזרותיה נפוץ יותר כיום מן השימוש במילה "כהן", למרות שאנשי הדת עצמם עדיין מעדיפים את השימוש בכינוי "כהן".^[6]

הקסים אינם כהנים בהגדרה ההלכתית, מכיוון שאין להם יחוס לשבט לוי ולאהרן הכהן. הקסים ממונים על פי הסמכה ולא על פי שושלת, ולמעשה משמשים כרבנים ולא ככהנים.

מהות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכי הכהנת לומדים ומוכשרים לתפקיד משך שנים רבות, ורק הטובים ביותר מביניהם, אלו אשר מצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים ^[^{דרוש מקור]}. טקס ההסמכה נערך בעבר בסמוך למסגיד, ולאחריו היה רשאי הקס לשחוט בעלי חיים באמצעות סכין שחיטה חדה במיוחד (מַרֶגַ'ה), שנשא עליו בכל אשר הלך.

סמכויות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן היסטורי סמכות הכהן הייתה שנייה רק לזו של הנזיר אך עם תחילת היעלמות הנזירות בקרב ביתא ישראל, במהלך המאה ה-20, והאצת מגמה זו בחצי השני של המאה, החל תפקיד הכהן לכלול גם את תפקידי הנזיר והוא הפך לסמכות הראשונה בענייני דת.

תפקידי הקס כללו: עריכת תפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי נפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות לשם השכנת שלום בין צדדים עוינים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.

מחויבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לכהני המקרא, כהן ביתא ישראל מחויב לשאת אישה בתולה, ומנוע מלשאת אישה גרושה או אלמנה.

התייחסות הרבנות הראשית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית ביתא ישראל נוצר חיכוך בין המוסד הרבני לכהנת, אחר שהרבנות פקפקה ביהדותם.

בשנת 1985, לאחר שהליקה כהנת איילין אדגואיצ'או עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה, החלה להישמע מחאה כנגד יחסה של הרבנות לכהנים, אך היא לא זכתה להתייחסות. בשנת 1992, החלו צעירים מקרב הקהילה, שרובם חילונים, לארגן מחאות והפגנות, שחלקן נשאו אופי אלים^[^{דרוש מקור]}, בדרישה להכרה בכהנים. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה, שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בכהנת, כיוון שזו תגרור היווצרות מצב הלכתי דומה לשל הקראים. בנובמבר 1992, המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא, להכיר בכהנת, לשלבם במועצות הדתיות, ולדרוש שיעברו קורסי רבנות, שבסופם יוכרו כרבנים. במקביל לכך, החלו הכהנת אשר הגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ועברו קורסי רבנות, לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מספר מאמצים לכלול את הכהנת במועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לכניסתם של הכהנת, שלא עברו קורסי רבנות.^[7]בסופו של דבר, הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.

בישראל קיימת עמותה בשם "מועצת הכהנים של העדה האתיופית", עמותה זו פועלת ללימוד והסמכת תלמידים לכהונה.

הרבנות הראשית בישראל, מכנה גם רבנים יוצאי אתיופיה, אשר משמשים כרבנים לקהילתם בשם "קסים", גם אם לא עברו מעולם שום הסמכה לתפקיד כהן.^[8] צעירים יוצאי אתיופיה, שעברו הסמכה לרבנות, מצויים לעיתים בחיכוך עם ההיימנות, ובפרט עם הכהנים. חלק אחר מן הרבנים הצעירים, פועל לעומת זאת, גם לשימור מורשת הקהילה, תוך שילוב אלמנטים מן ההיימנות ליהדות הרבנית.

הכרה במעמד הקס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2018, החליטה וועדת שרים להכיר במעמד הקסים כ"רועים רוחניים" באופן רשמי, כולל הוספת 20 תקנים לקסים במערך הרבנות, ושילוב עתידי של קסים במועצות הדתיות^[9].

כהנים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קס ברוך אדהנן (1816 ~ 1936) - חוזה העלייה ומנהיג רוחני עליון
קס ברהן ברוך (1898 ~ 1984) - גדול כהני הקהילה במאה ה-20
קס יצחק יאסו (1900 ~ 1997) - מנהיגה הדתי של יהדות תיגראי
קס מנשה זמרו (1905 ~ 1998) -מנהיגה הרוחני של יהדות וגרה
קס מוגס אייסו (נפטר בשבת זכור, ט' באדר התשנ"ח 7 במרץ 1998, 7 שנים לאחר עלייתו לישראל)
קס הדנה טקויה (נולד ב-12 באוגוסט 1923, נפטר ב-8 בנובמבר 2020) - מנהיגה הדתי של אמבובר
קס מלקה עזריה (1926 - 4 בספטמבר 2011, ז' אלול ה'תשע"א) - אחד מליקה כהנת שכיהנו במדינת ישראל.
קס איילין אדגואיצ'או (נפטר 2018 לערך) - אחד מליקה כהנת שכיהנו במדינת ישראל.
קס אמהה נגט (1932 - נפטר ב-4 בספטמבר 2020 ט״ו באלול התש״פ) אחד ממנהיגי הדת הרוחניים והחשובים שכיהנו במדינת ישראל, התגורר ונפטר בעיר נתניה.
קס קסתה מנשה - (2021-1916) - מנהיג דתי באזור וולקייט-וצגדה

הקס הישראלי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים לאווי, יליד ישראל, בן לשושלת קסים, הוכר כבר מלידתו, והוכרז בגיל 13 על ידי אביו, שהוא יהיה קס. לאחר שירותו הצבאי, עבר הכשרה, ומשמש כמנהיג הרוחני של קהילת יוצאי אתיופיה בכרמיאל^[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קס מוגס אייסו (נפטר בשבת זכור ט' באדר התשנ"ח, 7 במרץ 1998, 7 שנים לאחר עלייתו לישראל) - הקס שלא רצה לקבל תמורה מאף אחד, גם לא משכורת מהרבנות.
ישראל אדנה יסמני, קס תפסהקו פקדו ● קס איילין אדגואיצ'ו ● קס אברהם טזזו - - ערוץ הטלוויזיה הישראלי אתיופי I.E.T.V
אתיופים ברשת, קס יצחק יאסו ~ מתוך הספר "על כנפי היונה": 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה.
חביבה פדיה, מפגש רביעי - אתיופיה - שיחה עם משה בר יודא ועם כהני דת מן העדה האתיופית, באתר "YouTube"
דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת על מצב שירותי הדת בקרב יהודי אתיופיה
תנאי העסקת קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה(הקישור אינו פעיל, 17 בנובמבר 2019), באתר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לילך גביש, הממשלה החליטה על מינוי קייסים נוספים לקהילה האתיופית, אתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, 6 באפריל 2010
איינאו פרדה סנבטו, עמירם ברקת, מועצות דתיות קיבלו כסף לקייסים שלא הועסקו, באתר הארץ, 23 במאי 2006
קס מנשה מברך את בני העדה האתיופית לרגל חנוכה תשנ"ב (?), באמהרית, ארכיון שפילברג

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279
^ ¹ ² Wolf Leslau, "kāhən" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 278
^ אשכולי, ספר הפלשים, עמ' 15
^ ברבים; געז: "קסווסת", אמהרית: "קסוץ'", תגרית: "אקשתי"
^ Leslau, "qss", p. 447
^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279
^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
^ בקישור זה ישנה רשימה של רבנים לקהילת יוצאי אתיופיה שחלק מהם מכונים "קסים" ושמעולם לא הוסמכו לתפקיד.
^ נחשוני, איתמר אייכנר וקובי (2018-02-19). "החלטה היסטורית: מדינת ישראל תכיר בקייסים". Ynet. נבדק ב-2018-02-19.
^ סיון חילאי, ישראל מושקוביץ, הקייס הישראלי הראשון: "חווינו את כל גילויי הגזענות האפשריים", באתר ynet, 3 בנובמבר 2021

[1] שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279

[LTR-לסלאוכהן-2] ¹ ² Wolf Leslau, "kāhən" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 278

[3] אשכולי, ספר הפלשים, עמ' 15

[4] ברבים; געז: "קסווסת", אמהרית: "קסוץ'", תגרית: "אקשתי"

[LTR-לסלאוקס-5] Leslau, "qss", p. 447

[6] שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279

[7] Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76

[8] בקישור זה ישנה רשימה של רבנים לקהילת יוצאי אתיופיה שחלק מהם מכונים "קסים" ושמעולם לא הוסמכו לתפקיד.

[9] נחשוני, איתמר אייכנר וקובי (2018-02-19). "החלטה היסטורית: מדינת ישראל תכיר בקייסים". Ynet. נבדק ב-2018-02-19.

[10] סיון חילאי, ישראל מושקוביץ, הקייס הישראלי הראשון: "חווינו את כל גילויי הגזענות האפשריים", באתר ynet, 3 בנובמבר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]