ליקוטי מוהר"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ליקוטי מוהר"ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") , הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב, ואחד מהחיבורים בעלי ההשפעה הרבה בעולם החסידות בכלל. הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הספר ליקוטי מוהר"ן, דפוס ראשון

הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא 'תורה' או 'סימן') אותם נשא ר' נחמן, שנלקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס"ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). הספר מחולק לשני חלקים וכולל 411 סימנים:

  • ליקוטי מוהר"ן קמא או ליקוטי מוהר"ן חלק א - עד סימן רפ"ו. (סה"כ 286 סימנים)
  • ליקוטי מוהר"ן תנינא או ליקוטי מוהר"ן חלק ב - עד סימן קכ"ה. (סה"כ 125 סימנים)

בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה"משתעי" במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח'), וביאורים בספרא דצניעותא.
רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו "קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך".

נוסח השער (דפוס ראשון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ליקוטי מוהר"ן

ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מו"ה נחמן נ"י, כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל. לקטנו מאמר אחר מאמר אמרות ה' טהורות, צפנת פענח מגלה נסתרות, לעורר ישנים ולהוציא אסורים בכושרות, בתוכחת מגולה ואהבה מוסתרת לסקל הדרכים ולפקוח עינים עורות, חצובים מאבני מחצב אבנים יקרות. כל הרוצה לסמוך עליהם בנינים גדולים ע"פ הקדמות ישרות דברי חכמים, נטועים כמסמרות, בהם ימצא מרגוע לנפשו ועצות ישרות ויזכו לראות בביאת מורה צדק לקבץ מפוזרות ויכונן על משפטם ק"ק והיכל ואולם ועזרות. בדפוס מוהר"ר שמואל במוהר"ר ישכר בער סגל לסדר ולפרט ה'נ'נ'י נ'ו'תן ל'ו את ב'ריתי ש'ל'ו'ם' לפ"ק

דפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א) הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח באוסטראה‏[1]. נדפס אז רק חלק ראשון.

בשנת תקע"א הדפים מוהרנ"ת את החלק השני במאהלוב. הספר מכיל הקדמה קצרה.

ב) בשנת תקפ"א סידר מוהרנ"ת זצ"ל את הספר בתוספת מראה מקומות. הספר נדפס בבית מוהרנ"ת זצ"ל בלי רישיון הצאנזאר. בשער הספר כתוב דפוס מאהלוב, אך הדבר נעשה במכוון כדי שלא יתוודע מדפוסו. הספר מכיל הקדמה גדולה כאשר נדפס כעת בצירוף הסכמות מהגה"ק ר' אברהם חיים, אבד"ק חלאטשוב זצ"ל, מהגה"ק ר' מאיר אבד"ק דבראד זצ"ל ומהגה"ק ר' אפרים זלמן מרגלית זצ"ל.

ג) בשנת תק"צ בערך נדפס הספד בלעמבערג, כנזכר במכתב רצ"ג המדבר מנסיעת מוהרנ"ת ללעמבערג, וז"ל: וגם הספר "ליקוטי מוהר"ן" שנדפס שם זה כמה שנים היה מונח בקרן זויות, ועכשיו התחילו להוציא אותו ושאלו אותי כמה דברים ופרשתי להם יפה בעז"ה וכו', ע"כ‏[2].

ד) בשנת תרל"ד נדפס בירושלים בפעם הרביעית על ידי הרה"ח ר' פסח זסלבסקי ז"ל, תלמיד מוהרנ"ת זצ"ל.

ה) בשנת תרל"ו נדפס בפעם החמישית בלעמבערג על ידי הגה"ק הרב מטשעהרין זצ"ל, בתוספת המראה מקומות שבשולי הגיליון. אז הדפיסו את ההסכמות מהגה"ק החוזה מלובלין זצ"ל ומהגה"ק המגיד מקאזניץ זצ"ל.

ו) בשנת תר"ע נדפס פעם שישית בירושלים, על ידי הרה"ח ר' דוד צבי ב"ר יונה דאשווסקע, נכד הר"ר יודיל זצ"ל.

ז) בשנת תרפ"ד נדפס פעם שביעית בווארשא. התחיל בהדפסה הר"ר יהודא לייב רוזנפלד ז"ל, שהדפיס חמש בויגין והוא מסרם להר"ר אהרן לייב ציגלמאן ז"ל, אשר גמר ההדפסה.

ח) בשנת תרצ"ו נדפס פעם שמינית על ידי הר"ר אהרן לייב ציגלמאן ז"ל. הדפיסו אז אלפיים ספרים. אלף ספרים קנה הר"ר יהודא ליים רוזנפלד, ע"כ הדפיסו בשער של אלף ספרים אלו "ירושלים", והם נשלחו להר"ר יהודא לייב לירושלים.

ט) בשנת תרצ"ח נדפס פעם תשיעית בירושלים על ידי הר"ר שמואל הורוויץ ז"ל.

י) בשנת תרצ"ח נדפס בפעם העשירית בווארשא על ידי הר"ר ישראל פריד ז"ל. בשער כתוב "אפטא". הספר נדפס באותיות מרובעות.

יא) בשנת תש"ז נדפס בפעם האחד־עשר ברגנסבורג על ידי הר"ר צבי רייכמאן ז"ל באותיות מרובעות.

יב) בשנת תשי"ח נדפס בפעם השנים־עשר בניו־יורק על ידי הר"ר בירך רובינזהן ז"ל והר"ר יצחק מנחם רוטנברג נ"י והר"ר צבי וואסילסקי ז"ל.

יג) בשנת תשכ"ו נדפס בפעם השלוש־עשר על ידי ישיבת ברסלב בני־ברק.

יד) בשנת תשכ"ו נדפס בפעם הארבע־עשר על ידי ר' אליעזר שלמה שיק נ"י, בהוצאות הרב צבי אריה רוזנפלד ותלמידיו נ"י.

מושגים בהשקפה לפי הליקוטי מוהר"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן כותב שהאדם יכול לשלוט במחשבותיו (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן נ): "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה וכמבואר במקום אחר שאי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר לחשוב מה שראוי והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתופשה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי".

שמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין השמחה ידועה במיוחד אמרתו של רבי נחמן "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ד)

התבודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נחמן מאוד מדגיש את החשיבות של תפילה ללא טקסט קבוע, אלא תפילה הנובעת מרצונו של האדם ובאופן אישי - תפילה זו נקראת "התבודדות". על ההתבודדות כתב בליקוטי מוהר"ן: "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ה)

התקשרות לצדיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי פרשת שופטים): 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'. ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקישר להצדיק: (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכג)

אזמרה - נקודות טובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע. ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה... כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות.

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל - ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב, על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה: (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב)

הלימוד היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בל"ג בעומר תשנ"ז קיבלו על עצמם חסידי ברסלב ביוזמתו של הרב נתן ליברמנש והרב יעקב מאיר שכטר ללמוד סדר לימוד יומי קבוע של עמוד ליום בליקוטי מוהר"ן.

הלימוד החודשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחסידי ברסלב אשר נוהגים לסיים את ליקוטי מוהר"ן אחת לחודש. הרב אליעזר שלמה שיק מדגיש את חשיבות מנהג זה.

פירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוטי מוהר"ן עם פירוש שפת הנחל

לספר נכתבו פירושים רבים, החל מתלמידיו הקרובים ועד ימינו אלה. בין הפירושים ניתן למנות את הספרים הבאים:

  • ליקוטי הלכות - דרושים על-פי לקוטי מוהר"ן אשר נכתבו על ידי רבי נתן, המבוססים על סדר השולחן ערוך. ישנם עניינים רבים שלא מבוארים בלקוטי מוהר"ן, המוסברים היטב בלקוטי הלכות.

ספריו של רבי נחמן מטשערין:

  • פרפראות לחכמה - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן. מביא בין השאר פירושים ששמע מפי ר' נתן מברסלב.
  • יקרא דשבתא - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן ליום השבת
  • זמרת הארץ - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן לארץ ישראל
  • ירח האתנים - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן לראש השנה[3]
  • נח"ת השולחן - פירוש על כל חלקי השולחן ערוך על פי מאמר א' בלקוטי מוהר"ן

חידו"ת וביאורים עמוקים מאת גדולי החסידים:

  • ביאור הליקוטים - מאת רבי אברהם בן נחמן.
  • באבי הנחל - מאת ר' ברוך אפרים.
  • מי הנחל - מאת רבי אלתר טפליקר.
  • רינת ציון - מאת רבי אברהם שטרנהרץ.
  • תורת נתן - חלק הפירוש והביאור לליקוטי מוהר"ן מתוך ספרי ליקוטי הלכות למוהרנ"ת זיע"א. ליקטו הגה"ח רבי נתן צבי קעניג.
  • מכלל יופי - מאסף לכל החידושים של שאר זקני החסידים מזמן מוהרנ"ת ועד הדור האחרון. ליקטו הרב שלמה יהודה ויצהנדלר.
  • בחוקותי תלכו - מאת רבי עמרם יוסף הלוי הורוביץ.

חידו"ת וביאורים עמוקים מאת גדולי החסידים שליט"א:

ספרי עזר ללימוד ליקוטי מוהר"ן [כעין לימוד בחברותא משולב עם פירושים והבנות של המחברים]:

  • ליקוטי מוהר"ן עם מפרשים - ביאורים אשר ביארו לנו גדולי אנשי שלומינו, כל אחד כפי דרכו
  • פאר הליקוטים - חברותא לליקוטי מוהר"ן בעריכת כמה מתלמידי הרב יצחק בזנסון
  • נעימות נצח - פירוש מאת הרב חיים מנחם קרמר
  • שלום מלכות - פירוש מאת הרב שלום ארוש
  • ליקוטי מוהר"ן המבואר - פירוש מאת הרב יהושע גרוס בהוצאת אבן שתי"ה.
  • שפת הנחל - פירוש רחב היקף מאת הרב אליעזר שלמה שיק
  • מסילת הקשרים - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן, מאת הרב ישראל יצחק בזנסון.
  • שערי ציון - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן - הסברה שווה לכל נפש צעד אחר צעד לכל מבקשי השם ותורתו, על מעלת הלימוד וכיצד לכנוס לעיון בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ו - מאת הרב אביעד עמרמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהגמטריא של הפסוק שהובא בשער (עיין 'נוסח השער') יוצא שזה שנת תקס"ט, אך נראה שאת השער הדפיסו אחר גמר הספר שהיה סמוך לראש השנה תקס"ט
  2. ^ בהוצאה זו כתבו המדפיסים שנת תקס"ט והוא טעות, כי בשער כתוב על אדמו"ר זצוק"ל, ואדמו"ר עוד חי עד שנת תקע"א. עוד כי הספר מכיל את ב' החלקים וקרוב לשנת תקס"ט התחיל אדמו"ר לחבר את החלק השני, ולא נגמר עד שנת תקע"א.
  3. ^ הספר לא נדפס בחיי המחבר, חלק קטן (תורות א - כג) נשלח בדרך נס לארץ ישראל ונמסר לידי נכד המחבר ר' אברהם שטרנהארץ ז"ל אשר מסר אותם לתלמידו ר' גדליה קניג ז"ל והוא אשר טיפל בהדפסת הספר. עיין נווה צדיקים עמ' קסה.