לירה ארץ ישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
500 מיל מנדטורי מ-1927

לירה ארץ ישראלית (בראשי תיבות לא"י) היה הכינוי הרווח בעברית של המטבע שהיווה הילך חוקי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן השם הרשמי של המטבע במדינת ישראל עד שנת 1952. שמו הרשמי של המטבע בתקופת המנדט, כפי שהופיע על שטרי הכסף דאז, היה "פונט פלשׂתינאי (א"י)" (בערבית: جنيه فلسطيني באנגלית: Palestine pound). המטבע הונפק על ידי "מועצת המטבע של פלשתינה (א"י)" (Palestine Currency Board) החל משנת 1927, מועצה שהייתה כפופה למשרד המושבות הבריטי. לאחר הקמת מדינת ישראל קיבל בנק אנגלו פלשתינה את האחריות על הנפקת שטרות הכסף והמטבעות, ועל השטרות שהנפיק הופיע בעברית השם "לירה א"י" (השם בערבית ובאנגלית לא השתנה). הלא"י הייתה שווה בערכה ללירה שטרלינג הבריטית, וצמודה אליה.

הלא"י בתקופת המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת המנדט הבריטי

ב-1 בספטמבר 1927 החליפה הלא"י את הלירה המצרית בשטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל. במהלך תקופה קצרה במלחמת העולם השנייה שימשה הלא"י כהילך חוקי גם בקפריסין. הלא"י הוחלפה רשמית בלירה הישראלית בישראל בשנת 1952, ובדינר הירדני בממלכת ירדן ב-1946, ובגדה המערבית ב-1951, ובלירה המצרית ברצועת עזה ב-1951.

הלירה הייתה מחולקת ל-1000 מיל (בערבית: مل, באנגלית: Mil). בציבור הייתה מקובלת גם חלוקה ל-100 גרושים (חלוקה שמקורה בלירה המצרית המחולקת ל-100 קרושים), כך ש-10 מילים נקראו "גרוש", אולם חלוקה זו לא הייתה רשמית. הונפקו מטבעות של מיל אחד ו-2 מילים מנחושת, מטבעות של 5, 10 ו-20 מילים מקופרניקל (סגסוגת נחושת וניקל) עם חור במרכזן (המטבע בן 10 מילים היה ידוע בתור "הגרוש עם החור"), ומטבעות של 50 מיל ו-100 מיל מכסף. בעקבות מלחמת העולם השנייה הוחלפו מטבעות הקופרניקל במטבעות מנחושת, ומטבעות הכסף במטבעות מקופרניקל. השטרות שהונפקו היו בני 500 מיל (חצי לירה), לירה אחת, 5, 10, 50 ו-100 לירות ארץ ישראליות. בבריטניה נהגה באותה תקופה חלוקה של הלירה שטרלינג ל-20 שילינג, ל-240 פני, או ל-960 פרת'ינג, אבל שיטה זו לא הונהגה בארץ ישראל ובמקומה הועדפה השיטה העשרונית. אף על-פי כן, נהוג היה לכנות מטבעות של 50 מיל בשם "שילינג" כיוון שהיו שווים בערכם לשילינג האנגלי.

הלא"י בראשית תקופת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטר 500 מיל (חצי לא"י) בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ

לפני הקמת המדינה, התכוננו מוסדות היישוב גם להנפקת מטבע למדינה שתוקם. בנק אנגלו-פלשתינה היה המוסד הפיננסי של היישוב, ויושב ראש מועצת המנהלים של הבנק, אליעזר זיגפריד הופיין, הצליח להשיג את הסכמת חברת "אמריקן בנקנוט קו'" בארצות הברית להדפיס שטרות כסף למדינה שאינה קיימת. השטרות לא כללו את שם המדינה, והציון שהם מהווים הילך חוקי ("מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא") הודפס מאוחר יותר בהדפסת רכב. מאחר שטרם נקבע שם למדינה ולמטבע שלה, נכתב על השטר "בנק אנגלו-פלשתינה ישלם למוכ"ז לירה א"י אחת" (או סכום העריך), ונוסף הכיתוב: "הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא". על השטרות הודפסו חתימותיהם של ז' הופיין ואהרן ברט.

עריכי השטרות היו: 500 מיל (חצי לירה), לירה א"י אחת, 5, 10, ו-50 לירות א"י. השטרות הובאו לארץ בחודש יולי 1948, וביום 17 באוגוסט 1948 הוכרזו על פי חוק כהילך חוקי. ב-1 במאי 1951 הועברה כל הפעילות של בנק אנגלו-פלשתינה לבנק החדש שירש אותו, "בנק לאומי לישראל בע"מ", ולאחר כשנה, (ביוני 1952), הוחלפו שטרות בנק אנגלו-פלשתינה בשטרות חדשים של בנק לאומי, שננקבו במטבע לירה ישראלית (ל"י). החלפת המטבע לוותה במלווה חובה של 10% מן הסכומים שהומרו (לרבות חשבונות עובר ושב).

בנק אנגלו-פלשתינה - לירות ארץ ישראליות (לא"י)
תמונה ערך מידות צבע ראשי תיאור תאריך הדפסה ראשון כמות ההדפסות בזמן המנדט הבריטי
פנים אחור פנים אחור סימן מים
500 מא"י (מיל ארץ ישראלי) 500 מיל 127 × 76 מ"מ סגול קבר רחל מגדל דוד ומצודת דוד עלה זית 1 ספטמבר 1927 1,872,811
1 לא"י 1 לא"י 1 לא"י 166 × 89 מ"מ ירוק-צהבהב כיפת הסלע 9,413,578
5 לא"י 5 לא"י 5 לא"י 192 × 103 מ"מ אדום המסגד הלבן 3,909,230
10 לא"י 10 לא"י 10 לא"י כחול 2,004,128
50 לא"י 50 לא"י סגול 20,577
100 לא"י 100 לא"י ירוק 1,587

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ישראל
מטבעות בארץ ישראל

לירה מצרית (1918 - 1927) • לירה ארץ ישראלית (1927 - 1952) • לירה ישראלית (1952 - 1980) • שקל (1980 - 1985) • שקל חדש (1985 - היום)

מיל (1918 - 1950) • פרוטה (1950 - 1960) • אגורה (1960 - 1980) • אגורה חדשה (1980 - 1985) • אגורה (1985 - היום)
עשר אגורות ישנות
חמש לירות ישראליות