לי רמיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לי רמיק
Lee Remick Allan Warren.jpg
לי רמיק, 1974
תאריך לידה: 14 בדצמבר 1935
מקום לידה: קווינסי, מסצ'וסטס, ארצות הברית
תאריך פטירה: 2 ביולי 1991 (בגיל 55)
מקום פטירה: לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1957-1989
פרסים: שני פרסי גלובוס הזהב, פרס באפט"א
דמות ידועה: קירסטן ארנסן קליי (הופעה ב"ימים של יין וורדים")

לי אן רמיקאנגלית: Lee Ann Remick ; ‏14 בדצמבר 1935- 2 ביולי 1991) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית. רמיק זכתה בשני פרסי גלובוס הזהב ובפרס באפט"א על הופעותייה בסרטים "ג'ני: ליידי רנדולף צ'ארצ'יל" ו"האביר הכחול". רמיק היא מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1962 על הופעתה בסרט "ימים של יין וורדים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמיק נולדה בעיר קווינסי שבמסצ'וסטס לשחקנית ג'רוד מרגרט ולפרנסיס אדווין רמיק, בעל חנות כלבו. למדה במכללה לאומנויות "מכללת ברנארד" שבמנהטן ובבית ספר למשחק "אולפן השחקנים".

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשתה את הופעת הבכורה שלה כשחקנית תיאטרון בברודוויי בשנת 1953.בשנת 1957 ערכה את הופעתה הקולנועית הראשונה בסרטו של איליה קאזאן "פנים בהמון". רמיק התפרסמה לראשונה לאחר ששיחקה בדרמת הפשע של אוטו פרמינגר "אנטומיה של רצח" בתפקיד לאורה אשתו של קצין צבא ארצות הברית פרדריק מאניון (בן גאזרה), אשר העניק לה מועמדות לפרס גלובוס הזהב. ב-1962 הועמדה רמיק לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרטו של בלייק אדוארדס "ימי יין ושושנים" בו שיחקה בתור קירסטן ארנסן אשתו האלכוהוליסטית של האלכוהוליסט ג'ו קליי (ג'ק למון). באותה השנה הופיעה בסרט נוסף של אדוארדס "ניסוי בטרור" בתפקיד פקידת הבנק קלי שרווד. ב-1963 הופיעה בקומדיה "מגלגל העסקאות" לצידו של ג'יימס גארנר בתפקיד מנתחת המניות מולי תאצ'ר. ב-1966 הועמדה רמיק לפרס טוני על הופעתה במחזה "חכה עד לחשיכה". ב-1968 שיחקה לצידו של פרנק סינטרה בסרט הפשע "הבלש".

ב-1971 שיחקה בסרטו של פול ניומן "לפעמים רעיון טוב" בתפקיד ויו אשתו של חוטב העצים האנק סטמפר (ניומן). ב-1973 השתתפה לצידה של קתרין הפבורן בעיבוד הקולנועי של טוני רי'צרדסון למחזהו של אדוארד אלבי "איזון עדין". ב-1974 זכתה רמיק בפרס גלובוס הזהב והועמדה לפרס אמי על הופעתה בדרמת הפשע "האביר הכחול". ב-1976 זכתה בפרס גלובוס הזהב השני שלה ובפרס באפט"א על הופעתה בסרט "ג'ני: ליידי רנדולף צ'רצ'יל" בתפקיד אשתו של רנדולף צ'רצ'יל, בנוסף שיחקה בתפקיד קתרין ת'ורן בסרט האימה "אות משמיים".

ב-1977 הופיעה במותחן הריגול של דון סיגל "טלפון" בתפקיד הסוכנת ברברה. ב-1979 הופיעה בדרמה התקופתית של ג'יימס אייבורי "האירופאים" בתפקיד יוג'ינה יאנג. התפרסמה בפעם האחרונה בקולנוע ב-1980 בדרמה המוזיקלית "ההתמודדות" ובקומדיה הקנדית "בהוקרה" בה שבה לשתף פעולה עם ג'ק למון. במהלך קריירת הטלוויזיה הפורייה שטיפחה לעצמה הועמדה רמיק לשבעה פרס אמי. את הופעתה האחרונה עשתה רמיק במיני סדרת ההרפתקאות "מסביב לעולם ב-80 יום".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 נישאה רמיק לבמאי ביל קולרן. לרמיק לקולרן נולדו בן, איש הסאונד מאט קולרן ובת, קתרין לפני שהתגרשו בשנת 1968. בשנת 1970 נישאה בשנית למפיק הבריטי קיפ גוואנס, הזוג היה נשוי עד לפטירתה של רמיק.

בשנת 1990 זכתה רמיק לכוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמיק אובחנה לראשונה כחולת סרטן בשנת 1989 בזמן שהצטלמה לסדרה "מסביב לעולם ב-80 יום" בצרפת. נפטרה ב-2 ביולי 1991 בגיל 55 בביתה שבלוס אנג'לס ממחלת סרטן הכבד ונקברה בבית הקברות ווסטווד.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לי רמיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ., מודעת קולנוע, דבר, 11 בנובמבר 1960 (מודעה)
  2. ^ רצח ואהבה - בשכר, דבר, 5 בספטמבר 1969