לכידות קבוצתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לכידות קבוצתית היא סך כל הכוחות הפועלים על החברים בקבוצה ומשכנעים אותם להישאר בה.

כל קבוצה מושתתת על מספר נורמות המאפיינות אותה ומייחדות אותה. פרט החורג מנורמות הקבוצה יסולק או שיופעלו עליו סנקציות כדי לחזור לתלם.

יש שני סוגי כוחות המשפיעים על חברי הקבוצה:

  • כוח שלילי: נתון הגורם לחבר קבוצה לרצות להינתק ממנה.
  • כוח חיובי: נתון המחבר את חבר הקבוצה לקבוצה עצמה.

רמת הלכידות החברתית של קבוצה, נמדדת ביכולת של חבריה להישאר נאמנים לערכיה. ככל שהרצון של חבריה (כוח חיובי) להישאר בקבוצה גדול מהרצון של חברים בה (כוח שלילי) לעזבה, הלכידות החברתית בקבוצה גוברת.

דוגמאות לכוחות חיוביים - היוצרים לכידות בקבוצה :

  • מטרה משותפת
  • איום משותף על חברי הקבוצה
  • הרגשת שותפות בין חברי הקבוצה
  • ערכים משותפים
  • חוויות הצלחה משותפות.

קיימת סכנה בלכידות קבוצתית קיצונית, המכניעה את הפרט ומונעת ממנו ביטוי אישי והתפתחות עצמית.

מדידת הלכידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למדוד את מידת הלכידות של קבוצה חברתית, במטרה לעמוד על מצבה ודרכי פעולתה המשותפים. דרך אפשרית למדידה היא סוציומטריה. בדרך זו עוקבים אחר המצבים החברתיים בין חברי הקבוצה ומידת הדדיות הקשרים הנוצרים בין חבריה.