לכל איש יש שם (שיר)
|
לכל איש יש שם
|
|---|
|
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, |
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם הוא משיריה הידועים של המשוררת זלדה. ראה אור בקובץ שיריה אל תרחק (1974). השיר נקרא בימי מועד וזיכרון ממלכתיים במדינת ישראל, ובכלל זה בטקס קריאת שמות הנספים בשואה, המכונה טקס "לכל איש יש שם"[1], נעשה בשמו שימוש גם למפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" של מוסד יד ושם.
הולחן על ידי חנן יובל ובוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין באלבומה כמו צמח בר.
תוכן עניינים |
מבנה השיר [עריכה]
השיר מתבסס על מאמר חז"ל במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א':
|
את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו. |
||
ארגון השיר מבטא את סדר החשיבות של הנושאים:
- בפתיחה, תבוא ההכרה של עליונות האל על הבריאה כולה.
- לאחר מכן התייחסות למעשיו של האדם.
- בסוף השיר מוזכרים הים והמוות.
לקריאה נוספת [עריכה]
- אברהם שגיא, בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות, ראשית, 1, תשס"ט, עמ' 358-325.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מילות השיר "לכל איש יש שם", באתר שירונט
- רבקה ירון, ניתוח השיר, באתר "אימגו"
- ניתוח נוסף של השיר, באתר המרכז לתכנון לימודים
- ניתוח של השיר עם דפי עבודה, באתר מק"מ - "המרכז לקידום המחשב והטכנולוגיה בחינוך"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו על הטקס באתר יד ושם.