לכל איש יש שם (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לכל איש יש שם

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ הֶהָרִים וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו,
...
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חַגָּיו וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ,
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ.

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם הוא משיריה הידועים של המשוררת זלדה. ראה אור בקובץ שיריה אל תרחק (1974). השיר נקרא בימי מועד וזיכרון ממלכתיים במדינת ישראל, ובכלל זה בטקס קריאת שמות הנספים בשואה, המכונה טקס "לכל איש יש שם"‏[1], נעשה בשמו שימוש גם למפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" של מוסד יד ושם.
הולחן על ידי חנן יובל ובוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין באלבומה כמו צמח בר.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתבסס על מאמר חז"ל במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א':

את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.

ארגון השיר מבטא את סדר החשיבות של הנושאים:

  • בפתיחה, תבוא ההכרה של עליונות האל על הבריאה כולה.
  • לאחר מכן התייחסות למעשיו של האדם.
  • בסוף השיר מוזכרים הים והמוות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שגיא, בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות, ראשית, 1, תשס"ט, עמ' 358-325.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו על הטקס באתר יד ושם.