למלא את החלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
למלא את החלל
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי רמה בורשטין
הופק בידי אסף אמיר ונורמה הפקות
תסריט רמה בורשטין
עריכה שרון אלוביק
שחקנים ראשיים הדס ירון
חיים שריר
עירית שלג
יפתח קליין
עידו סמואל
רננה רז
הילה פלדמן
יעל טל
מוזיקה איציק אזולאי
צילום אסף סודרי
מדינה ישראל
חברה מפיצה Lucky Red Distribuzione עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בספטמבר 2012 (פסטיבל ונציה)
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,200,000 ש"ח[1]
הכנסות 11.2 מיליון ש"ח (ברוטו)[1]
הכנסות באתר מוג'ו fillthevoid
פרסים פרס לשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה
פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום
שבעה פרסי אופיר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הדס ירון
מימין לשמאל: רזיה ישראלי, הילה פלדמן, הדס ירון ועירית שלג

למלא את החלל (הופץ באנגלית בשם: Fill the Void) הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויה של הבמאית החרדית רמה בורשטין העוסק בקהילה החרדית. הסרט זכה בשבעה פרסי אופיר בקטגוריות שונות בשנת 2012, יותר מכל סרט אחר באותה שנה, ביניהם בפרס לסרט הטוב ביותר[2]. הסרט גם זיכה את הדס ירון בפרס השחקנית הטובה ביותר ב"פסטיבל ונציה", והיא הישראלית היחידה שזכתה עד כה בפרס זה.

295,000 (כ-40%) מצופי הקולנוע בסרטים ישראלים בישראל בשנת 2012 רכשו כרטיס לסרט, ובכך הפכו אותו לסרט הישראלי הנצפה ביותר בישראל באותה שנה ולסרט הישראלי המרוויח ביותר באותה שנה[1].

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה מנדלמן (הדס ירון), בת למשפחה חרדית חסידית מכובדת, הגיעה לפרקה. היא בודקת בחשאי את השידוך המיועד לה, בחור בשם פנחס, שנחשב עילוי. פנחס מוצא חן בעיני שירה ובעיני בני משפחתה, וכל שנותר הוא לערוך מסיבת ווארט לקראת החתונה. אולם אז נפטרת אחותה הגדולה אסתר (רננה רז), ומותירה אחריה תינוק ואלמן צעיר, יוחאי (יפתח קליין).

כעת מופנים המאמצים לחיפוש שידוך ליוחאי, האלמן הטרי. מגיעה הצעת שידוך מבלגיה, אך חמותו (עירית שלג) חוששת כי אם חתנה יינשא לאישה שמתגוררת בחו"ל, הוא ירחיק ממנה את נכדהּ, מרדכי; לפיכך, היא מעוניינת לשדך בין בתהּ, שירה, ליוחאי. במקביל נרקמת מערכת יחסים עדינה, רגישה וכואבת בין יוחאי לבין שירה. שירה ניצבת בפני ההחלטה, האם לפעול לפי רצונה או למלא את רצונות בני משפחתה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורשטין שאפה ליצור יצירה שתשקף את חיי הקהילה החרדית מהמבט החרדי, ולא מהזווית החילונית כפי שהיא מוצגת לעיתים תכופות בקולנוע הישראלי[3]. את ההשראה שאבה בורשטיין מהשתתפותה בחתונה אמיתית של בת למשפחת חסידי גור עם האלמן של אחותה המנוחה.

מתוך רצון להעלות את האמינות של הסרט, חלק מהניצבים ומאנשי הצוות המקצועי היו חרדים. בגלל נוכחותם של חרדים על הסט פעלה ההפקה תחת מגבלות שונות כגון הפרדה בין גברים לנשים. מתוך מטרה להכיר את הקהילה החרדית ערכו השחקנים סיורים בבני ברק, ביקרו אצל אדמו"רים, השתתפו בטישים, בחתונה חרדית והתארחו בביתה של בורשטין לארוחת ליל שבת.

על פי בורשטיין, בשלב מסוים היא שקלה להוציא את הסרט בלא שיישא את שמה או למשוך את ידיה ממנו, לאחר שהחיכוך עם העולם החילוני שדרש הסרט הקשה עליה, אולם המשיכה לאחר שהן הרב שאתו התייעצה והן בעלה עודדו אותה[3].

הפצת וקבלת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט התקבל לפסטיבל הקולנוע ירושלים, אך השתתפותו בפסטיבל בוטלה כדי שיוכל להשתתף בפסטיבל ונציה[4], שבו נערכה הקרנת הבכורה שלו. כוכבת הסרט, השחקנית הדס ירון, זכתה בפסטיבל בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט[5].

הקרנת הבכורה של הסרט בישראל התקיימה בפסטיבל חיפה[6]. כן הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו (TIFF), ובאוקטובר 2012 במסגרת פסטיבל הסרטים של לונדון, שם זכה לשבחים רבים[7].

הסרט יצא לאקרנים בישראל ב-18 באוקטובר 2012 והיה לסרט הישראלי הנצפה ביותר בשנה זו[8]. בשנת 2012 צפו בסרט כ-295 אלף צופים (לשם השוואה, בשנת 2011 הסרט הנצפה ביותר היה "הערת שוליים" בו צפו כ-250 אלף צופים).

הזכויות להפצה באירופה נרכשו בידי הסוכנות "Match Factory" שהפיצה גם את הסרטים הישראליים "ואלס עם באשיר" ו"עג'מי", ונרכש להפצה באיטליה בידי הסוכנות "Red Luck".

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לפרס אופיר ב-13 קטגוריות, ומתוכן זכה ב-7 פרסים: הפרס על הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר (רמה בורשטין), הבימוי הטוב ביותר (רמה בורשטין), השחקנית הטובה ביותר (הדס ירון), שחקנית המשנה הטובה ביותר (עירית שלג), הצילום הטוב ביותר (אסף סודרי) והאיפור הטוב ביותר (אתי בן-נון). מועמדויות נוספות היו בקטגוריות שחקן המשנה, עריכה, ליהוק, עיצוב אמנותי, עיצוב תלבושות ופסקול. הסרט נשלח לייצג את ישראל בהתמודדות על מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" (אך לא קיבל מועמדות)[2][9].

הוא גם היה מועמד לפרסי סרט הביכורים ותסריט הביכורים הטובים ביותר בפסטיבל "אינדי ספיריט", פסטיבל הקולנוע העצמאי בארצות הברית, כסרט הזר היחידי שהשתתף בתחרות[10].

הסרט זכה בפרס הצילום בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בשנת 2013.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צחי כהן, לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו, הוצאת כרמל, 2021, הפרק "מבעד למחיצה", עמ' 114–118.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מתן שירם, ‏דרוש קהל: אכזבה מהכנסות הסרטים הישראליים ב-2012, באתר גלובס, 8 בפברואר 2013
  2. ^ 1 2 פרסי אופיר 2012: ניצחון גדול ל"למלא את החלל", באתר nana10‏, 21 בספטמבר 2012
  3. ^ 1 2 נירית אנדרמן, באמונה גדולה: הבמאית רמה בורשטין מספרת איך זה להיות חרדית בקולנוע, באתר הארץ, 24 בינואר 2011
  4. ^ רוני אפרת‏, פסטיבל חיפה 2012: "למלא את החלל" ועוד בתחרות הישראלית, באתר וואלה!‏, 22 באוגוסט 2012
  5. ^ nrg תרבות, ישראלית זכתה בפרס השחקנית בוונציה, באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2012
  6. ^ אבנר שביט‏, פסטיבל ונציה: הדס ירון זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, באתר וואלה!‏, 8 בספטמבר 2012
    ערן סויסה, כבשה את ונציה, באתר ישראל היום, 9 בספטמבר 2012
  7. ^ למלא את החלל הוקרן בלונדון באתר גלי צה"ל
  8. ^ "למלא את החלל" מועמד לשני פרסים באינדי ספיריט, באתר וואלה!‏, 27 בנובמבר 2012
  9. ^ מרב יודילוביץ', הזוכה הגדול בפרסי אופיר: "למלא את החלל", באתר ynet, 21 בספטמבר 2012
  10. ^ יריב פלג, למלא את החלל - ואת האולמות, באתר קולנוען, 28 בנובמבר 2012
  11. ^ מערכת וואלה!‏, האוסקר האירופאי: "כנס העתידנים" ו"למלא את החלל" בין הזוכים, באתר וואלה!‏, 7 בדצמבר 2013