לפקושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפקושה
Lefkoşa
LefkoshaBelediyesi.jpg
Nicosia, the side under Turkish occupation.jpg
מראה כללי של לפקושה
מדינה / טריטוריה Flag of the Turkish Republic of Northern Cyprus.svg  הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין
מחוז לפקושה
ראש העיר ג'מאל מטין בולוטולאלרה
גובה 150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

71,078‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 35°10′39″N 33°21′50″E / 35.17750°N 33.36389°E / 35.17750; 33.36389קואורדינטות: 35°10′39″N 33°21′50″E / 35.17750°N 33.36389°E / 35.17750; 33.36389
אזור זמן UTC +2
http://www.lefkosaturkbelediyesi.org/
כיכר אטאטורק
מסגד סלימיה ששימש בעבר כקתדרלת סופיה הקדושה, הוא המבנה הבולט ביותר בנופה של העיר, והוא ניכר בשני המינרטים שבחזיתו המערבית
החאן הגדול

לפקושה (טורקית Lefkoşa) היא בירתה דה פקטו של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין והעיר הגדולה בה. היא משתרעת בחלקו הצפוני של האזור הבנוי של העיר ניקוסיה/לפקושה. עד שנת 1974 היו שני החלקים עיר אחת, אך בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין באותה שנה, השתלט צבא טורקיה על השליש הצפוני של האי, והעיר חולקה לשתי ערים נפרדות. בשנת 1975 הוקם באי קו הפרדה פיזי המכונה "הקו הירוק", והוא חוצץ בין שני חלקי האי וחוצה גם את העיר בלב שטחה הבנוי. כאשר הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין הכריזה על עצמאותה בשנת 1983, הייתה לפקושה לבירתה, אך למעט טורקיה, אף מדינה אינה מכירה בהכרזות אלה. בשנת 2006 התגוררו בלפקושה 71,078 תושבים, והיא קטנה משכנתה היוונית שבה 239,277 תושבים נכון לשנת 2011.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נקראה ניקוסיה "לדרה" או "לדריאה". עד שנת 1192 היא לא נשאה חשיבות מיוחדת, ועריו החשובות של האי שכנו לאורך החוף. ב-1191, במהלך מסע הצלב השלישי, כבש ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה את קפריסין, ומכרו למסדר אבירי היכל שלמה. המסדר מכר את האי בתורו לגי דה ליזיניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים, ב-1192. אחיו של ליזיניאן אמלריך השני, מלך ירושלים הוכתר למלך קפריסין, וקבע את בירתו בעיר. בשנת 1489 הפכה העיר למושבה של הרפובליקה של ונציה, ובתקופה זו קמו ביצוריה של העיר. ב-1570 הטילו העות'מאנים מצור על העיר, וכ-20,000 מתושביה מצאו את מותם במהלכו. שנה לאחר מכן נכבשה העיר על ידי העות'מאנים, ואלה החזיקו בה עד שהאימפריה הבריטית כבשה את האי ב-1878. העיר שימשה כבירת הקולוניה הבריטית החדשה, והחלה מתפתחת מחוץ לחומות.

בשנת 1960 זכתה קפריסין בעצמאותה. שלוש שנים לאחר מכן הציע הארכיבישוף מקאריוס השלישי לערוך 13 תיקונים בחוקת המדינה, והדבר הביא לפריצת קרבות בין היוונים והטורקים באי. תהליך הקיטוב באי הלך והעמיק והאוכלוסייה הטורקית, שהיוותה כחמישית מכלל התושבים, החלה מתרכזת במובלעות. תהליך זה לא פסח על העיר. ב-1974 חלה שוב הסלמה ביחסי שתי הקהילות, עקב חששם של הטורקים מסיפוח קפריסין ליוון. בתגובה פלש צבא טורקיה לצפונה של קפריסין, ובין היתר, השתלט גם על חלקה הצפוני של העיר. האי והעיר חולקו, וב-1975 הוקם הקו הירוק, חיץ פיזי בין שני החלקים. בשנת 2003 נעשו מאמצים בתיווך האו"ם לאחד את האי קפריסין ואת העיר, אולם הם הסתיימו בלי תוצאות. עם זאת, עקב הפשרת היחסים בין הטורקים ליוונים, נפתחו כמה נקודות מעבר לאורך אזור החיץ המחלק את האי, וביניהן נקודת מעבר גם בעיר. ב-3 באפריל 2008 נפתחה נקודת מעבר נוספת בקו הירוק ברחוב לדרה שבעיר. רחוב לדרה היה הרחוב הראשי של העיר לפני חלוקת קפריסין, אך הוא נחסם וננטש בשנת 1974. פתיחת נקודת המעבר ברחוב לדרה, הנקודה היחידה שבה עוברים ישירות בין שתי הישויות ללא תיווך בינלאומי, לוותה בטקס חגיגי בהשתתפות מנהיגי שני חלקי האי.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית בעיר נסמכת על אוטובוסים ועל שירותי דולמוש, והמסוף המרכזי העירוני נמצא ליד שער גירנה. התחנה המרכזית המשרתת את הקווים הבינעירוניים שוכנת כקילומטר מצפון לשער גירנה. לפקושה מקושרת אל שלוש עריה המרכזיות האחרות של הרפובליקה, גזימאוסה (Gazimağusa), גירנה (Girne) וגוזליורט (Güzelyurt) באמצעות כבישים דו-מסלוליים באיכות טובה, והכביש המרכזי המקשר את חלקה המזרחי של הרפובליקה אל חלקה המערבי, חוצה את רובעיה הצפוניים של העיר. נמל התעופה הבינלאומי ארג'ן (Ercan Uluslararası Havalimanı) המשרת את העיר, ואת הרפובליקה כולה, שוכן כ-13 ק"מ ממזרח לה.

בליגת העל של צפון קפריסין משחקות מספר קבוצות מלפקושה, יניג'מי אדלן (Yenicami Ağdelen Kulübü), גניילי (Gönyeli Spor Kulübü), גנצ'ליק גוג'ו (Gençlik Gücü Türk Spor Kulübü), קיצ'יק קיימאקלה (Küçük Kaymaklı Spor Kulübü) וצ'טינקאיה טורק (Çetinkaya Türk Spor Kulübü).

העיר ואתריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפקושה שוכנת בגובה של 150 מטר מעל פני הים, בליבו של המישור המשתרע במרכז קפריסין. נחל קנלה דרה (Kanlı dere, או פדיוס) מקיף אותה מצפון וממערב. העיר העתיקה ההיסטורית בנויה בצורת מתחם מבוצר עגול בקוטר של כ-1,500 מטרים, ואחד עשר מגדלי שמירה בולטים ממנו (תוכנית המתחם מופיעה בסמלה של העיר). חמישה מהם נמצאים בלפקושה וחמישה בחלק היווני שמדרום לה. מגדל השמירה האחד-עשר חצוי בין שתי הערים, ושטחה של העיר העתיקה מתחלק בין שתי הערים באופן שווה פחות או יותר. קו הגבול עובר ממזרח למערב, לאורך רחוב ארמו ושדרות באף (Baf Caddesi). מרכזה של העיר הטורקית הוא בכיכר אטאטורק (Atatürk Meydanı) ושדרות גירנה (Girne Caddesi) מובילות ממנה צפונה אל השער המרכזי בחומה הוונציאנית - שער גירנה (Girne Kapısı), הנמצא בצידה הצפוני של העיר העתיקה. מדרום לכיכר אטאטורק שוכן מעבר לדרה המחבר בין שני חלקי העיר. הרבעים החדשים של לפקושה משתרעים במישור שמצפון לעיר העתיקה.

המבנה הבולט ביותר בנופה של העיר הוא מסגד סלימיה (Selimiye Camii). המסגד, ששימש בעבר כקתדרלת סופיה הקדושה, שוכן בליבה של העיר העתיקה. בניית המבנה החלה ב-1209 בסגנון גותי, והסתיימה רק ב-1326. המבנה סבל מהזנחה בשנים שלאחר מכן, ונפגע ברעידות אדמה, והעות'מאנים הסבו אותו למסגד והוסיפו לו את שני המינרטים שבחזיתו המערבית.

מבנה גותי נוסף בעיר הוא מסגד היידארפשה (Haydarpaşa Camii) שהוקם במאה ה-14 ככנסייה המוקדשת לקתרינה הקדושה. כיום משמש המבנה כגלריה לאמנות.

החאן הגדול (Büyük han) נבנה ב-1572, שנה לאחר הכיבוש העות'מאני של העיר. כחאנים אחרים הוא הוקם סביב חצר מרכזית, ו-67 חדריו משתרעים בשתי קומותיו. המבנה שוחזר ומשמש כיום כמוזיאון. חאן נוסף הוא "חאן המהמרים" (Kurmacılar hanı), אשר הוקם בסוף המאה ה-17 ועדיין משמש כבית הארחה.

שרידי הבדסטן (Bedesten) שוכנים מול השוק העירוני (Belediye pazarı) הפעיל. הבדסטן הוקם ככנסייה ביזנטית במאה ה-6, ובמאה ה-14 הוגדל והיה לכנסייה קתולית. במאה ה-15 שב המבנה לשמש ככנסייה אורתודוקסית, אך לאחר מכן הפכו אותו העות'מאנים למחסן תבואה. למרות ההזנחה, שמורים במבנה מצבות מרחבי האי.

בעיר מספר מוזיאונים:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללפקושה שש ערים תאומות, רובן בטורקיה‏‏‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערי הבירה של מדינות אירופה

Flag of Norway.svg אוסלוFlag of the Netherlands.svg אמסטרדםFlag of Andorra.svg אנדורה לה ולהFlag of Turkey.svg אנקרה[1]Flag of Kazakhstan.svg אסטנהFlag of Greece.svg אתונהFlag of Azerbaijan.svg באקו[1]Flag of Hungary.svg בודפשטFlag of Romania.svg בוקרשטFlag of Serbia.svg בלגרדFlag of Slovakia.svg ברטיסלאבהFlag of Belgium (civil).svg בריסלFlag of Germany.svg ברלין
Civil Ensign of Switzerland.svg ברןFlag of Ireland.svg דבליןFlag of Finland.svg הלסינקיFlag of Liechtenstein.svg ואדוץFlag of Lithuania.svg וילנהFlag of Austria.svg וינהFlag of Malta.svg ולטהFlag of Poland.svg ורשהFlag of Croatia.svg זאגרבFlag of Estonia.svg טאליןFlag of Georgia.svg טביליסי[1]Flag of Albania.svg טירנהFlag of Armenia.svg ירוואןFlag of the United Kingdom.svg לונדוןFlag of Slovenia.svg ליובליאנה
Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורגFlag of Portugal.svg ליסבוןFlag of Spain.svg מדרידFlag of Monaco.svg מונאקוFlag of Russia.svg מוסקבהFlag of Belarus.svg מינסקFlag of Cyprus.svg ניקוסיה[1]Flag of Bulgaria.svg סופיהFlag of Sweden.svg סטוקהולםFlag of San Marino.svg סן מרינוFlag of Macedonia.svg סקופיהFlag of Bosnia and Herzegovina.svg סראייבוFlag of Montenegro.svg פודגוריצה
Flag of the Czech Republic.svg פראגFlag of France.svg פריזFlag of Denmark.svg קופנהגןFlag of Moldova.svg קישינבFlag of Ukraine.svg קייבFlag of the Vatican City.svg קריית הוותיקןFlag of Italy.svg רומאFlag of Latvia.svg ריגהFlag of Iceland.svg רייקיאוויק

ערי בירה של ישויות מדיניות: Flag of Transnistria.svg טירספולFlag of the Turkish Republic of Northern Cyprus.svg לפקושה[1]Flag of Abkhazia.svg סוחומיFlag of Nagorno-Karabakh.svg סטפנקרטFlag of Kosovo.svg פרישטינהFlag of South Ossetia.svg צחינוואלי

[1] מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אולם מסיבות היסטוריות נכללת באירופה