לקות למידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליקויי למידה הינו שם כולל לטווח רחב של מגבלות רפואיות שבעטיין אדם מתקשה ללמוד מידע או מיומנויות חדשים, או להפגין את ידיעותיו באופן הצפוי מאדם בגילו ובמנת המשכל שלו.

תוכן עניינים

1 ההבדל בין לקות למידה ללקות אינטלקטואלית
2 סוגים שונים של ליקויי למידה
3 אבחון וטיפול
4 טיפולים אלטרנטיביים בליקויי למידה
5 ראו גם
6 ביקורת על ליקויי הלמידה
7 הערות שוליים
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] ההבדל בין לקות למידה ללקות אינטלקטואלית

ההגדרה המקובלת לליקויי למידה גורסת שיכולת הלמידה, בתחום אחד או יותר, הינה נמוכה יותר מזו הצפויה על פי הגיל, מנת המשכל, ההשכלה של האדם וביחס לביצועיו בתחומי חיים אחרים. אין קשר בין לקות למידה לבין מנת המשכל. משמעות הדבר היא שהתפלגות מנת המשכל באוכלוסיית האנשים בעלי לקויות הלמידה דומה מאוד לזו שבאוכלוסייה הכללית. אדם יכול להיות בעל IQ גבוה, בינוני או נמוך ובעל לקות למידה שמפריעה לו לבטא את יכולתו. אחד ממאפייני לקות הלמידה הוא קשיי למידת מיומנויות שרובם הגדול של האנשים קולט באופן טבעי ואינטואיטיבי מבלי להזדקק ליותר מאשר מאמץ קל. למשל, רוב בני האדם שקוראים וכותבים הרבה במשך שנים ארוכות, אינם כותבים בשגיאות כתיב ואילו אנשים עם דיסגרפיה עשויים לכתוב בשגיאות כתיב רבות גם אחרי עשרות שנים של קריאה וכתיבה מרובות. הם לא יזכרו את הכתיב הנכון של חלק מהמילים וחלק אחר של המילים הם יכתבו לא נכון למרות שהם זוכרים כיצד לאיית אותן. אסטרטגיות לזכירת כתיב נכון, טכנולוגיה מסייעת כגון ספלר חזק במיוחד והוראה מתקנת עשויים לצמצם את הבעיה אבל לא להעלים אותה לחלוטין.

לעומת לקויות הלמידה, קושי חמור ללמוד בגלל מנת משכל נמוכה היא תופעה שונה המכונה פיגור שכלי או לקות אינטלקלואלית. אדם בעל לקות אינטלקלואלית מוגדר כאדם בעל משכל נמוך מ-70. מנת משכל גבולית היא מנת משכל של 70 עד 80 (ויש הטוענים עד 84/85). אצל בעלי לקות אינטלקטואלית מנת המשכל עשויה ממילא ליצור גם קשיים במגוון רחב של תחומי תפקוד והתפתחות.

[עריכה] סוגים שונים של ליקויי למידה

דיסלקציה - קשיי קריאה וכתיבה נכונה
דיסגרפיה - קשיים במשימות גרפיות.
דיסקלקוליה- קשיים בחישובים
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADD and ADHD).
תסמונת אספרגר המונעת בעיקר קליטה טבעית וקלה של מיומנויות חברתיות הנראות לאחרים כ"מובנות מאליהן." תסמונת זו שייכת לקשת האוטיסטית.
דיספרקציה פגם בתפיסה במוטורית המקשה רכישת והפעלת מיומנויות מוטוריות כגון: דיבור, יכולת סבירה לתפוס כדור, רכיבה על אופנים ועוד.
תסמונת ההריון רווי האלכוהול - ילדים שנולדו לאמהות שיכורות נחשבו בעבר למפגרים קשים אך הסתבר שהם מפגרים קלים עם לקות למידה קשה מאוד. בנוסף יש להם קומה נמוכה ותווי פנים ייחודיים (רווח גדול בין הפה לאף).
גמגום (הפרעה ברכישת דיבור, בהפעלת מיומנויות דיבור שכבר נרכשו ובהפגנת ידע בעל-פה)
תסמונת האונה הימנית

[עריכה] אבחון וטיפול

המנגנון הפתולוגי של מרבית לקויות הלמידה כמו גם דרך התורשה שלהן אינן מובנות מספיק. לקויות למידה שונות נחקרות בקצב שונה. בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נעשה מאמץ מחקרי רב ונמצאו הרבה גורמים הקשורים למנגנון הפתולוגי ולתורשה שלה כדון שינויים מבניים בחלקי מוח שונים.

יש אומנם הגדרות מקובלות ומוסכמות לכל אחד מסוגי הליקויים וכלי האבחון שלהם בהפתחות מתמדת, אולם חלק נכבד מכלי האבחון האלה דורשים שיפור. את חלק מהלקויות הנ"ל מאבחנים שלל גורמים בעלי רקע מקצועי מגוון בין אם על ידי מורים שלמדו לימודי תעודה והסמכה לאבחון דידקטי, פסיכולוגים התפתחותיים, קליניים וחינוכיים, יועצים חינוכיים ועוד. כמו כן כל גורם משתמש בכלים שונים לאבחון ובמדדים שונים. השאיפה היא שהאבחונים יהיו מבוססים יותר על בדיקות רפואיות מדויקות כמו בדיקה גנטית.

הטיפול הנפוץ ללקויי למידה הינו הוראה מתקנת. בהוראה מתקנת רוכש התלמיד את המיומנויות שלא הצליח לרכוש בבי"ס ולעתים קרובות, כאשר ההוראה מותאמת באופן אינדיבידואלי, התלמיד משלים את הפער מרמת כיתתו. ההוראה המתקנת נגזרת מהפסיכולוגיה ההתנהגותית והיא הליך ממושך שאינו נעים. השאיפה היא להחליף אותה בטיפולים הנגזרים מתחומי פסיכולוגיה אחרים כגון הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בטיפולים רפואיים ובמתן ציוד טכנולוגיה מסייעת. תלמידים המוכרים כבעלי ליקויי למידה צריכים לקבל התאמות (להבדיל מפטורים) בדרכי למידה והבחנות (למשל, במבחני הבגרות) כשם שאנשים עם כל לקות אחרת צריכים התאמות נגישות.

פעמים רבות תלמידים עם לקות למידה מתפתחים חרדת בחינות בגלל היסטורית כשלונות ותסכולים שצברו לאורך השנים. במצבים אלו חשוב שאיש המקצוע יאבחן את לקות הלמידה משום שהיא הגורם לחרדת הבחינות. טעות אבחנתית עלולה לגרור תסכול רב עוד יותר והגברת החרדה. זאת משום שהחרדה (חרדת בחינות) הינה משנית ללקות הלמידה.

ההערכות הן כי כעשרה אחוזים מהילדים סובלים מליקויי למידה^[^{דרוש מקור}^]. מקור הלקויות הוא רפואי, אולם, כמו כל לקות אחרת, גם לקות למידה באה לביטוי בעיקר בסביבה חסרת נגישות. לכן אצל ילדים בחינוך ביתי (Homeschooling) ובמיוחד אצל אלה מהם המקבלים חינוך חופשי (unschooling) לקויות אלה מתבטאות הרבה פחות. שיטות הוראה בעיותיות ככלל או בעייתיות רק לאנשים עם לקויות למידה מקשות את השהייה בבית הספר. כפייה וסביבה לא תומכת מחמירים את המצב עוד יותר. ישנם הורים שנאלצים להוציא את ילדיהם מבית הספר רק בשל כשלון המערכת בהתמודדות עם אנשים עם לקויות. בחינוך ביתי, בקצב שלהם וללא לחץ הלקויות כמעט ולא מתבטאות. יש טענות שזה היה המקרה עם תומאס אלווה אדיסון שפרש מבית הספר אל החינוך הביתי לאחר שנכשל בלימודים.

משום שמקור בעיות רפואי, אפשר, בעיקרון להקל עליהן בטיפול תרופתי, אולם נכון לינואר 2008 מוצע טיפול תרופתי למעט לקויות למידה. למשל, יש תרופות להקלת התמודדות עם חלק מהתסמינים של הפרעת הקשב הריכוז וההיפראקטיביות. הריטלין הינה התרופה הנפוצה ביותר לצורך זה.

[עריכה] טיפולים אלטרנטיביים בליקויי למידה

[עריכה] ראו גם

[עריכה] ביקורת על ליקויי הלמידה

עמדתם של מבקרים אחדים למושגים ליקויי למידה וחינוך מיוחד היא שלכל ילד ונער קצב וסגנון למידה (Learning styles) שונים ושכל ילד ונער הוא ייחודי ומיוחד, לא רק מסוגל ללמוד אלא גם מסוגל להצליח. מבקרים אלו טוענים שיישומו של הדגם הרפואי של פתרון בעיות אצל ילדים וצעירים יחידים שהם תלמידים במערכת החינוך, ותיוגם כלקויי למידה, מונעים באופן שיטתי את שיפורה של מערכת החינוך הנוכחית.

תוך תיאורן של שיטות החינוך הקיימות היום כהומוגניזציה וסטנדרטיזציה של החינוך, מוצעות שיטות חלופיות כגון בתי ספר של ה דגם סאדברי, בהן ילדים וצעירים לומדים בקצב שלהם במקום ללכת אחרי תוכנית לימודים המבוססת על הגיל הכרונולוגי של הילד והנער. מציעי חינוך חופשי (unschooling) טוענים גם שילדים שמגדלים אותם על פי שיטה זו, אינם סובלים מליקויי למידה.

גרלד קולס (Gerald Coles) טוען שיש סדר יום מוטה מאחורי מקבלי החלטות בחינוך ושהמחקר המדעי, עליו נשענים הטיעונים בנוגע להענקת אוריינות והשכלה והכולל את הרעיון שיש הסברים נוירולוגים לליקויי הלמידה, הוא פגום.^[1]