לרנד הנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לרנד הנד, 1924

בילינגס לרנד הנדאנגלית: Billings Learned Hand;‏ 27 בינואר 1872 - 18 באוגוסט 1961) היה שופט אמריקני. הוא נודע בשל גישתו הליברלית לחופש הביטוי ובשל השימוש שלו בכלכלה כדי לבחון שאלות משפטיות, בייחוד בתחום דיני הנזיקין. הנד ישב בבית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני. הוא נחשב למשפטן האמריקני הדגול ביותר שמעולם לא ישב בבית המשפט העליון.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית המשפט המחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנד מונה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז הדרומי של ניו יורק, בשנת 1909, על ידי הנשיא ויליאם טאפט.

בבית המשפט לערעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1924 מונה הנד לבית המשפט לערעורים על ידי נשיא ארצות הברית קלווין קולידג'.

הנד היה מהראשונים אשר ביטאו קביעה משפטית על ידי נוסחה מתמטית: בפסק דין United States v. Carroll Towing Co., 59 F.2d 169, הוא פיתח את נוסחת הנד, על פיה נתבע יחשב רשלן כאשר עלות אמצעי הזהירות שניתן היה לנקוט לשם מניעת הנזק (B) נמוכה מעלות הנזק (L), בהתחשב בהסתברות התרחשותו (P). כלומר, אם B קטן מ-L כפול P, הנתבע יחשב רשלן שכן יכול היה למנוע את הנזק במחיר נמוך יותר מאשר הירידה ברווחה המצרפית הכוללת.

בן דודו אוגוסטוס הנד היה גם הוא שופט ידוע, ושירת לצד לרנד הנד בסבב השני. פרופסור רונלד דבורקין שימש כמתמחה של הנד.