לרניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לרניט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca2SiO4
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש בדרך כלל גרגרי כמו כן במסה חסרת צורה, הגבישים מפותחים נדירים וצורתם לוחיות שטוחות
צבע חסר צבע, לבן עד אפור חסר צבע בפיסה דקה מנוסרת.
ברק זגוגי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות טובה בכיוון אחד
קשיות 6 בסולם מוס
משקל סגולי 3.28
שרטוט לבן
מידע נוסף גבישים תאומים נפוצים
מינרלים נלווים וולאסטוניט, ספוריט, פרובסקיט, מרוויניט, מליליט, גרוסולר, ובראונמילריט
סוגים
קלציו-אוליבין פולימורף אורתורומבי של הלרניט

לרניט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.[1]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של לרניט טהור היא Ca2SiO4. שלא כמו שאר המינרלים בקבוצת האוליבין, הלרניט מתגבש במערכת המונוקלינית (חבורת סימטריות מרחבית P21/n) כשהפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=5.5‏, b=6.74Å‏, c=9.29Å.

הלרניט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה. גבישים מפותחים הם נדירים. צורתם לוחיות קצרות דמויות תיבה. הקשיות של המינרל בינונית, 6 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 3.28.

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדם השבירה של הלרניט נע בין 1.7 ל-1.73. צבעם של גבישי הלרניט הוא בדרך כלל לבן עד אפור. פיסה דקה מנוסרת של לרניט היא חסרת צבע.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1929 בגבעת סקאווט (Scawt Hill), ליד עיר הנמל לרן (Larne) במחוז אנטרים שבצפון אירלנד וקרוי על שם העיר שלידה נתגלה.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלרניט מתגבש בטמפרטורות גבוהות. הוא מצוי בסלעי גיר או קירטון כתוצאה ממגע עם סלעים בזלתיים מותכים. הלרניט יציב בטווח הטמפרטורות שבין 670°C ל-520°C. מתחת ל-520°C הוא יציב למחצה ועובר התמרה לפולימורף האורתורומבי שלו, קלציו-אוליבין, תחת לחץ.

מקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא לרניט כוללים את גבעת סקאווט (Scawt Hill), ליד העיר הנמל לרן (Larne) במחוז אנטרים שבצפון אירלנד (המקום בו נתגלה לראשונה); האי מק (Muck) שבסקוטלנד; ב"ערוץ המוזהב" (Golden Gully ), מחוז טוקאטוקה, כ-150 קילומטרים צפונית לאוקלנד שבניו זילנד; ובתצורת חתרורים (למשל בבקעת חתרורים מזרחית לערד) שבישראל.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך על פי אתר Mindat. עם זאת על פי אתר Mineral Galleries לא תמיד נוהגים לכלול את המינרלים המכילים סידן בקבוצת האוליבין. יתר על כן, המבנה של כל המינרלים בקבוצת האוליבין הוא אורתרומבי בעוד שהמבנה של הלרניט הוא מונוקליני.
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.