לשון (איבר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלשון (גלוסה) היא איבר שרירי המצוי בפיותיהם של בעלי חיים רבים. הלשון היא השריר היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד שלו. שריר הלשון נחשב כשריר החזק ביותר בגוף היונקים.

תפקידי הלשון:

• הלשון היא איבר הטעם העיקרי. פקעיות טעם מכסות את רוב שטחה של הלשון, קולטות מולקולות מסוימות מהמזון ושולחות מידע למוח, המפרש אותו כ"טעם". אצל האדם קיימות בלשון כ-10,000 פקעיות; מספר זה משתנה ממין למין. פקעיות הטעם קולטות נוזלים בלבד; הרוק עוזר להמיס מזונות מוצקים ולפרק תרכובות שונות הנמצאות במזון. יצויין כי פקעיות הטעם אינן קובעות לבדן את חווית האכילה; לשאר החושים, ובעיקר לחוש הריח, תפקיד חשוב בעיצוב החוויה.
• הלשון משמשת כבולם נוסף לאזור הפה בעת חבטה\טראומה (במקרים רבים מונעת שבירה של השיניים בעת קרב לדוגמה)
• הלשון משמשת למניפולציה והנעה של מזון בפה.
• בבני אדם משמשת הלשון לעתים בהתנשקות וביחסי מין.
• בבני אדם משמשת הלשון ליצירת חלק גדול מהצלילים המופקים בדיבור. את העיצורים ל', ט' ו-נ', למשל, לא ניתן היה לבטא ללא הלשון. לאור תפקידה החשוב בדיבור משמש המושג לשון בהשאלה לציון מדע הבלשנות או לציון שפת דיבור. גם במספר קטן של בעלי חיים, כגון תוכים, משמשת הלשון לדיבור; לשונם הבשרנית והעבה של חלק מהתוכים היא אחד הגורמים העיקריים המאפשרים להם לדבר.
• בבעלי חיים מסוימים, כגון כלב, משמשת הלשון להורדת חום הגוף, זאת באמצעות אידוי מים ממנה (בדומה לפעולת ההזעה). פעולה זו נקראת הלחתה.
• בבעלי חיים מסוימים, כגון צפרדעים, משמשת הלשון לציד בעלי חיים אחרים. לשון הצפרדע מכוסה חומר דביק ולחרקים שונים הנלכדים בה אין סיכוי רב להשתחרר.
• בבעלי חיים מסוימים, כגון חתול, משמשת הלשון לניקוי הגוף. חתולים נרתעים ממים ולא מקובל לרחצם; החתולים שומרים בצורה מופלאה על ניקיון גופם בעצמם, זאת בעזרת הלשון המלאה בזיזים זעירים המנקים מהפרווה את השומן המגן עליה שבו מצטברים אבק ולכלוכים שונים.

[עריכה] ראו גם

• גלגול לשון

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לָשׁוֹן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לשון