לשון המעטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לשון המעטהאנגלית: Understatement) היא צורת ביטוי מילולי העושה שימוש במילים או בביטויים בעלי עוצמה לשונית-מילולית "חלשה" לעומת הצפוי או המקובל באותו הקשר שבה נאמרו.

השימוש בלשון המעטה מקובל במיוחד בעולם דובר האנגלית. דוברי אנגלית נוהגים להתבטא באופן פחות דרמטי במצבים בהם דוברי שפות אחרות נוטים להתלהם או להעביר מסרים באופן רגשני. בתרבות הדיבור הבריטית מקובל להשתמש בלשון המעטה גם כאמצעי הומוריסטי, בעיקר באירועים עגומים או לחלופין באירועים בעלי משמעות היסטורית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לשימוש בלשון המעטה באירוע מסוג זה מיוחסת לעיתונאי הנרי מורטון סטנלי אשר ניהל מסע חיפושים בראש משלחת גדולה אחרי המיסיונר דייויד ליווינגסטון. מסע החיפושים המתיש והמסוכן נמשך שמונה חודשים לאורך 11,000 קילומטרים ביערות מרכז אפריקה. משנפגשו לבסוף אמר: "ד"ר ליווינגסטון, אני מניח...".

תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בלשון המעטה מקובלת בתחומים נוספים. כך למשל, אדם עשיר או בן למעמד ציבורי גבוה המתנייד ברכב פשוט או בתחבורה ציבורית, משדר מסר של פשטות וחיבור לעם. זכור במיוחד מנהגו של השר בני בגין להשתמש באוטובוס בנסיעותיו מביתו למשרדו, או הנסיך ויליאם שלמד נהיגה על מכונית מסוג פולקסוואגן גולף.

בתיאטרון ובקולנוע נעשה לעתים שימוש באמצעים פשטניים כגון פרצופים או מחוות גוף במקום דיבור או צעקה, על מנת למקד את תשומת לב הצופים במסר ייחודי וברגעים דרמטיים במהלך העלילה.

בתחום הפרסום והמכירות נעשה לעתים שימוש באמצעים ישירים ובלתי מורכבים על מנת להעביר מסר שיווקי. כך למשל, לעתים מעדיפה החברה המפרסמת להציג רק צילום "נקי" של המוצר אשר "מדבר בעד עצמו" מבלי להשתמש באפקטים שיווקיים או בהוספת מידע נלווה אשר יתמוך בהכוונת הקנייה של הצרכן.

בכל מקרה יש להבחין בהבדל בין לשון המעטה לבין יופמיזם שפירושו שימוש בביטויים של שפה נקיה במקום בשפה בוטה, גסה או אגרסיבית.