לשון המעטה
לשון הַמְעטה (באנגלית: understatement) היא צורת ביטוי מילולי המשתמשת במילים או בביטויים בעלי עוצמה לשונית-מילולית "חלשה" לעומת הצפוי או המקובל באותו הקשר שבה נאמרו.
השימוש בלשון המעטה מקובל במיוחד בעולם דובר האנגלית. דוברי אנגלית נוהגים להתבטא באופן פחות נסער במצבים שבהם דוברי שפות אחרות נוטים להתלהם או להעביר מסרים ברגשניות. בתרבות הדיבור הבריטית מקובלת לשון ההמעטה גם כאמצעי הומוריסטי, בעיקר באירועים עגומים, או לחלופין באירועים בעלי משמעות היסטורית.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לשימוש בלשון המעטה באירוע מרגש ובעל משמעות היסטורית מיוחסת לעיתונאי הנרי מורטון סטנלי, אשר ניהל מסע חיפושים בראש משלחת גדולה אחרי המיסיונר דייוויד ליווינגסטון. מסע החיפושים המתיש והמסוכן נמשך שמונה חודשים והקיף 11,000 קילומטרים ביערות מרכז אפריקה. משנפגשו לבסוף אמר: ”ד"ר ליווינגסטון, אני מניח...”.
תחומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשון ההמעטה מקובלת גם בתחומים אחרים. אדם עשיר או בן למעמד ציבורי גבוה המתנייד ברכב פשוט או בתחבורה ציבורית משדר מסר של פשטות וחיבור לעם. זכור במיוחד מנהגו של השר בני בגין להשתמש באוטובוס בנסיעותיו מביתו למשרדו, או הנסיך ויליאם, שלמד נהיגה במכונית מסוג פולקסווגן גולף.
בתיאטרון ובקולנוע משתמשים לעיתים באמצעים פשטניים כגון פרצופים או מחוות גוף במקום דיבור או צעקה, כדי למקד את תשומת לב הצופים במסר ייחודי וברגעים דרמטיים במהלך העלילה.
בתחום הפרסום והמכירות משתמשים לעיתים באמצעים ישירים ובלתי מורכבים כדי להעביר מסר שיווקי. לעיתים מעדיפה החברה המפרסמת להציג רק צילום "נקי" של המוצר אשר "מדבר בעד עצמו" מבלי להשתמש באפקטים שיווקיים או בהוספת מידע נלווה אשר יתמוך בהכוונת הקנייה של הצרכן.
בכל מקרה יש להבחין בהבדל בין לשון המעטה לבין יופמיזם, שפירושו שימוש בביטויים של שפה נקייה במקום בשפה בוטה, גסה או אגרסיבית.
