לשכת בית אבטינס
לשכת בית אבטינס היא לשכה שהייתה בעזרה בבית המקדש השני. לשכה זו שימשה את משפחת בית אבטינס, משפחה שתפקידה היה להכין את הקטורת שהוקטרה על המזבח הפנימי וביום הכיפורים.
תפקידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשכת בית אבטינס היו מאחסנים את אחד עשר סממני הקטורת ואת הסממנים הנלווים, ושם היו בני משפחת בית אבטינס כותשים את סממני הקטורת, ומערבבים אותם זה בזה, כדי ליצור את הקטורת. הכנת הקטורת לכל השנה הייתה נעשית בפעם אחת, ולאחר מכן הייתה הקטורת נשמרת בלשכה, ובכל יום היו לוקחים את הכמות הדרושה להקטרה של אותו יום.
בערב יום הכיפורים, היו זקני הכהונה מעלים את הכהן הגדול ללשכת בית אבטינס, ומשביעים אותו שלא ישנה בעבודת הקטורת, ולא יניח את הקטורת על הגחלים בהיכל, כדעת הצדוקים, אלא בקודש הקודשים, כדעת חכמי ישראל, הפרושים[1].
לפי דברי רב פפא בגמרא[2], שתי לשכות היו לו לכהן הגדול בשבעת ימי הפרישה שלפני יום הכיפורים, ימים בהם שהה במקדש. האחת – לשכת פרהדרין, שם היה ישן, והשנייה – לשכת בית אבטינס, שם היה מתאמן בביצוע נכון של חפינת הקטורת. מדברים אלו עולה שהכהן הגדול הקדיש חלק ניכר מזמנו בימים אלה לאימונים בלשכת בית אבטינס.
לשכת בית אבטינס היא אחד מהמקומות בהם שמרו הכהנים בבית המקדש[3].
מקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשכת בית אבטינס נזכרת במסכת מדות (א,א) ומסכת תמיד (א, א) כמקום בו שמרו הכהנים בבית המקדש. ונאמר כך: ”בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות, והרובים שומרים שם”.
בגמרא[2] נאמר, שאחת משתי הלשכות של הכהן הגדול הייתה בצפון העזרה, והאחרת בדרום, אך לא ידוע איזו משתי הלשכות הייתה בצפון, ואיזו בדרום. הראשונים נחלקו בהכרעת הספק: יש הסוברים שהספק נותר בעינו[4], יש הסוברים שההכרעה היא שלשכת בית אבטינס הייתה בדרום[5], וכן עולה מהירושלמי[6], ויש הסוברים שההכרעה היא שלשכת בית אבטינס הייתה בצפון[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'שערי היכל' למסכת יומא, הוצאת מכון המקדש, ירושלים תשס"ו, מערכה כ"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "בית אבטינס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 268, באתר היברובוקס
- בית אבטינס - עושי הקטרת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"