לשכת עורכי הדין בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל היא תאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961‏[1]. הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, וכן בהגנה על ענייניהם המקצועיים, באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה ועוד.

ללשכה שני נציגים בועדה לבחירת שופטים.

הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה שני גופים שפעלו עד אז (עוד מתקופת ממשלת המנדט): המועצה המשפטית (גוף סטטוטורי) והסתדרות עורכי הדין בישראל.

לשם קבלה ללשכת עורכי הדין נדרש המועמד, לאחר שקיבל תואר במשפטים ועבר התמחות, לעמוד בבחינות של הלשכה. במהלך השנים הפכו בחינות אלה לקשות למדי. עו"ד יעקב נאמן העיד על כך: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."‏[2]

משפטנים שהוכשרו כעורכי דין בחו"ל, נדרשים, לפני הליך ההתמחות לעבור בחינות להסמכה מחדש.

מבנה הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הארצית משמשת כגוף המחוקק של הלשכה ובמסגרת תפקידה היא מאשרת את תקציב הלשכה ובוחרת את חברי הוועדות השונות, (ביניהם בחירת שני הנציגים אשר יכהנו בועדה לבחירת שופטים). בנוסף, המועצה הארצית דנה ומייעצת לשר המשפטים בנוגע להצעות לשינויים בחוק הלשכה ותיקונים לכללים שהותקנו מכוחו. חברים בה ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו, 28 עורכי דין שנבחרו בבחירות כלליות, 3 חברים מכל מחוז ושלושה בעלי תפקידים נוספים: מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי.

הועד המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועד המרכזי הוא הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין ובידיו מופקדות כל הסמכויות שלא הוענקו לגוף אחר (בדומה לממשלה) ובראשו עומד ראש הלשכה. הוועד עוסק בטיפול המשמעתי בחברי הלשכה, הגנה על מעמד הלשכה וענייניה המקצועיים, הצעות חוק הנוגעות לפעילות הלשכה, בהסמכת עורכי דין חדשים (לרבות ההתמחות והפיקוח עליה) ואף חווה דעתו על הצעות חוק כלליות. נוסף על ראש הלשכה, חברים בוועד המרכזי 16 עורכי דין, אשר אחד מהם הינו ממלא מקום ראש השלכה.

הועדים המחוזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין לשכת עורכי הדין בטלביה ירושלים

ללשכה חמישה מחוזות, אשר מבוססים על החלוקה המסורתית של ישראל לאזורי שיפוט: תל אביב, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. מחוז השיפוט השישי, מחוז מרכז, לא הוכר מבחינת הלשכה כמחוז נפרד והוא חלק ממחוז תל אביב, המחוז הגדול והחזק ביותר.

בתי הדין המשמעתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללשכה בתי דין משמעתיים מחוזיים אשר דנים בעבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי הלשכה או מתמחים. בית הדין כפוף לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקי מדינת ישראל. בית דין משמעתי רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה (כלומר, שלילת רישיון לעסוק בעריכת דין). על פסיקה של בית דין משמעתי מחוזי קיימת רשות ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, שעל פסיקתו ניתן לערעור בזכות, לבית המשפט המחוזי בירושלים.

הסמכה מחדש לעורכי דין מחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זה נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין.

המבחנים כוללים 9 בחינות‏[3]:

1. בחינה בשפה העברית.

2. בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.

3. בחינה בדיני קניין.

4. בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.

5. בחינה בדיני חוקה ומנהל.

6. בחינה בדיני מסחר א'.

7. בחינה בדיני מסחר ב' + מיסים.

9. בחינה בדיני משפחה וירושה.

את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים - מדרשה לעולים (בת"א - אחת לשנה) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).

ביקורת על הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין על מנת להבטיח את איכות השירות. הזרם העיקרי של הביקורת טוען שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.‏[4] המחזיקים בדעה זו גורסים כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים אותם הם מספקים. המבקרים מתמקדים במספר תופעות, למשל: האיסור על אדם שאינו חבר הלשכה לתת שירותים משפטיים (סעיף 20 לחוק) מביא לבלעדיות שמעצים את התלות בעורכי הדין ובלשכה והבעייתיות בהיות הלשכה גוף עצמאי המפקח על עצמו (באמצעות דין משמעתי) ללא התערבות ופיקוח חיצוני.‏[5]
ביקורת אחרת מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה באופן קונקרטי יותר. המבקרים מזרם זה מתבססים על ניתוח השוואתי משפט משווה של סמכויות הלשכה בארץ ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, יש הטוענים נגד העובדה שלשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל (ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה). המבקרים מתבססים על כך שבמדינות המשפט המקובל המדינה היא שמסמיכה את עורכי הדין ולא הלשכה, אשר מאגדת אותם לאחר מכן. ביקורת אחרת נוגעת לכך שאין פיקוח חיצוני מובנה על עורכי הדין ועל הלשכה עצמה, כיוון שוועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הינם מוסדות פנימיים של הלשכה (הדיינים הם עורכי דין החברי בלשכה).‏[6] אחת המסקנות של זרם ביקורת זה הינה שללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות ביחס למדינות אחרות בעולם וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי.

ראשי לשכת עורכי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יהושע רוטנשטרייך (19621972)
  2. יצחק טוניק (19721979)
  3. אמנון גולדנברג (19791983)
  4. דוד ליבאי (19831985)
  5. מנחם ברגר (19851987)
  6. יעקב רובין (19871991)
  7. דרור חוטר ישי (19911999)
  8. שלמה כהן (19992007)
  9. יורי גיא-רון (20072011)
  10. דורון ברזילי (2011–)

ראשי מחוזות בלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מחוז תל אביב - עו"ד אפרים נוה
  2. מחוז ירושלים - עו"ד אשר אקסלרד
  3. מחוז חיפה - עו"ד יוסי חכם
  4. מחוז צפון - עו"ד ח'אלד חוסני זועבי
  5. מחוז דרום - עו"ד דני אליגון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 באתר הכנסת
  2. ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמ' 162.
  3. ^ הרשמה לבחינות ההסמכה מחדש באתר לשכת עורכי הדין: http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115046&catId=2008
  4. ^ עלי זלצברגר, קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה, משפטים לב, 43
  5. ^ דרור ארד איילון, הרפורמה בדין המשמעתי, אתיקה מקצועית, גיליון 27 (12.7.09)
  6. ^ לימור זר גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? המשפט, טו