מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לשם (פירושונים).
לֶשֶׁם, האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.
[עריכה] הלשם במקורות
|
|
וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה. |
|
| – שמות כ"ח, י"ט |
|
|
וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה. |
|
| – שמות ל"ט, י"ב |
|
|
דן על לשם, ונקרא אטופסי, ובו פרצוף אדם מהופך על שם שהפכו שבט דן את הקערה על פיה, והפכו לשם לסמל בפסל מיכה. וכתיב בספר יהושע בחילוק הארץ ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם, שהוא עיר מארץ ישראל. |
|
| – הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות |
מאחר ואין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.
- הלֶשֶׁם מתוארת במקורות שונים כאבן בוהקת בצבע כתום-זהוב. חז"ל גורסים כי מדובר בעצם בענבר (Amber), שרף מאובן בצבע כתום עז.
- תרגום אונקלוס מתרגם קַנְכֵרִי, Cenchros, ותרגומים ארמיים נוספים מתרגמים קַנְכִּירֵי או קַנְכִּירִינוּן. ייתכן שכוונתם למילה יוונית שפירושה דוחן – אבן הנראית כאילו פיזרו עליה גרגירי דוחן.
- המדרש (במדבר רבה) מייחס לאבן הלשם את צבע הספיר – כחול.
- גם תרגום המלך ג'יימס גורס Ligurius. ליגוריוס היא בעצם שמה הקלאסי של אבן החן הייסינת' (Jacinth, Hyacinth), זירקון בצבע כתום-צהוב או כתום-אדמדם.
- תרגומים מודרניים מציעים סיטרין (Citrine), סוג כתום-צהוב של קוורץ.
- גם בעברית המודרנית משמשת סיטרין כתרגום מקובל ללשם המקראית.
[עריכה] אבני חן ומינרלים המיוחסים ללשם
[עריכה] לקריאה נוספת
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי
[עריכה] קישורים חיצוניים