ל'אנס או מדואוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 51°35′42.96″N 55°31′52.40″W / 51.5952667°N 55.5312222°W / 51.5952667; -55.5312222

האתר ההיסטורי הלאומי ל'אנס או מדואוז
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Authentic Viking recreation.jpg
מראה בל'אנס או מדואוז
מדינה Flag of Canada.svg קנדה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1978, לפי קריטריון 6
L'Anse aux Meadows map.svg

מפת מיקום

מפת מסעות הוויקינגים

שחזור הנחיתה בל'אנס או מדואוז בשנת 2000

ל'אנס או מדואוז (אנגלית וצרפתית L'Anse aux Meadows, מהשם הצרפתי העתיק l'Anse aux Méduses - "מפרץ המדוזות") הוא אתר ארכאולוגי בקצה הצפון-מערבי של האי ניופאונדלנד בפרובינציה הקנדית ניופאונדלנד ולברדור. בשנת 1960 גילו הארכאולוג הלייה אינגסטאד (Helge Ingstad) ואשתו שרידים של התיישבות אנושית במקום. לפי אופיו של האתר והממצאים שנתגלו בו, ואגב השוואתם לממצאים מסביבות שנת 1000 אשר התגלו באיסלנד ובגרינלנד, נקבע כי ההתיישבות הייתה של ויקינגים[1]. האתר הוא היישוב הויקינגי הידוע היחיד בצפון אמריקה, ומייצג את הנקודה הרחוקה ביותר אליה הגיעו אירופים במסעותיהם אל העולם החדש לפני כריסטופר קולומבוס וג'ון קאבוט, וכ-500 שנה לפניהם. בשנת 1978 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסברה מקורו של השם "ל'אנס או מדואוז" הוא בדייגים הצרפתים שהגיעו לאזור במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, ואשר כינו אותו "ל'אנס או מדיז", היינו, "מפרץ המדוזות". השם המודרני הוא שיבושו של השם הצרפתי והתאמתו לשפה האנגלית, שכן שנופו של האזור פתוח ונדמה לאדמת מראה או אחו (אנגלית "מדואו" - Meadow, וברבים "מדואוז" - Meadows)‏[2].

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור האתר

עדויות מראות על התיישבות אנושית באתר כבר לפני 5000 עד 6000 שנים. לאחר מכן היה המקום מיושב על ידי מספר קבוצות אתניות שונות, ואסקימואים שישבו באתר בין השנים 400 ל-700 לערך קיימו בו יישוב זמני של דייגים. לאחר מכן, במשך המאה ה-8 ננטש המקום, ובמאה ה-9 יושב שוב, הפעם על ידי אינדיאנים אשר קיימו בו יישוב עונתי או קבוע באופן כמעט רציף עד שנת 1500 לערך.

אולם חשיבותו ההיסטורית של המקום היא ביישוב הויקינגי שהתקיים בו במאה ה-11 ואשר כלל סך הכל שמונה בתים, ששימשו למגורים, למלאכה וכנפחייה. הבתים שממדי שני הגדולים שבהם הם 24 על 4.5 מטר ו-19 על 14 מטר, זהים בתוכניתם ובשיטת הבנייה שלהם לבתים מאותה תקופה שהוקמו בנורבגיה. הדמיון של מבני עץ אלה לבתים שהתגלו בנורבגיה ניכר בגג הכבול המחודד, במרבדי הכבול שעל הרצפה, במחיצות כבול פנימיות עבות, בתכנון החדרים באח ובפתחים. גם הממצאים שנמצאו באתר מעידים בבירור על הקשרם הויקינגי, ועל אלה נמנים, בין היתר, מנורות שמן מאבן, מאזניים וקופסה מעץ שדר. ליד הנפחייה שתנורה השתמר באופן חלקי התגלו שרידים של סיגי מתכות, וברחבי האתר נמצאו כ-50 ממצאים שונים ממתכת הכוללים מסמרים, אבזמים וכיוצ"ב. ייתכן שממצאים אלה יוצרו, לפחות באופן חלקי, באתר, והם תואמים ממצאים זהים שהתגלו לאורך החוף הנורבגי והמתוארכים לתקופת היישוב הוויקינגי המאוחר.

החל במאה ה-16 ועד המאה ה-19 פקדו דייגים צרפתים את האתר, אך רק בשנת 1835 הוקם בו יישוב הקבע השוכן במקום עד היום. מחקרו של אינגסטאד נערך בין 1960 ל-1968, ובין 1973 ל-1976 נערכו באתר חפירות מטעם רשות הפארקים של קנדה. בשנת 1977 הוכרז המקום כאתר היסטורי לאומי ושנה לאחר מכן הוכר כאתר מורשת עולמית.

האם ל'אנס או מדואוז היא וינלנד?[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – וינלנד

וינלנד הוא השם שנתן לייף איריקסון, מנהיג וויקינגי לאמריקה הצפונית, במסעו בו נתגלתה היבשת בפעם הראשונה ליושביה של אירופה בשנת 1000 לספירה. הסיפור גורס כי לאחר ההתיישבות בגרינלד בשנת 985 או 986, סוחר ויקינגי בשם ביארני קריולפסון הפליג מאיסלנד לגרינלנד והספינה שנקלעה לסופה נסחפה לחופי צפון מזרח אמריקה. הדבר היה בסוף הקיץ והסוחר שחשש להשאר בחורף בארץ החדשה חזר מיד לגרינלד וסיפר את הסיפור. הוא מכר את ספינתו ללייף איריקסון שהפליג לאותם אזורים והקים שם התיישבות קצרה, לה קרא וינלנד (ארץ היין) משום שהתפעל משפע הגפנים שראה בה. המושבה לא החזיקה מעמד יותר משנתיים וננטשה לאחר שהותקפה כנראה על ידי תושבים מקומיים.

אין הסכמה בין ההיסטוריונים לגבי מיקומה של וינלנד, ואף של'אנס או מדואוז אינה וינלנד, שכן וינלנד הייתה ארץ ולא אתר התיישבות בודד, נראה כי האתר סימן את תחילתה של וינלנד, שהשתרעה דרומה ממנו עד לנהר סנט לורנס ועד ניו ברונזוויק של ימינו. ככזו הייתה ל'אנס או מדואוז לבסיס ממנו יצאו תושביה בחודשי הקיץ למסעותיהם דרומה, אך שבו אליה עם בוא החורף, והביאו עימם אגוזים שנמצאו במקום ושאינם גדלים בסביבתו, וייתכן שגם מן הענבים שהעניקו לארץ את שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]