מאגר המידע המבני של קיימברידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאגר המידע המבני של קיימברידג'אנגלית: Cambridge Structural Database או בראשי תיבות CSD) הוא מאגר מידע ממוחשב המכיל, נכון ל-2010, את תיאור המבנה הגבישי של מעל ל-400,000 מולקולות קטנות. מדענים עושים שימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן של גביש בודד על מנת לקבוע את מבנה הגביש של המולקולה. לאחר שהמבנה מפוענח נשמר המידע על המבנה בקובץ במבנה קובץ CIF (ראשי תיבות Crystallographic Information File – קובץ מידע קריסטלוגרפי) ומאוחסן ב-CSD. מדענים אחרים יכולים לחקור ולאחזר את המבנים ממאגר המידע.

המידע כולל את הסימטריה של חבורת הסימטריות המרחבית של המופע הגבישי, הפרמטרים של תא היחידה, והקואורדינאטות היחסיות של כל האטומים בתא היחידה בתלת ממד.

חוקרים יכולים להשתמש ב-CSD על מנת להשוות בין מידע קיים לבין מידע שהושג מגבישים שגידלו במעבדה. המידע יכול לשמש על מנת ליצור תמונה או אנימציה של המבנה במגוון סוג תוכנות כדוגמת atoms, powdercell וכו'.

ניתן גם לחשב מה יכולה להיות התבנית התאורטית של עקיפה באבקה. אפשרות זו חשובה במיוחד מסיבות אנליטיות משום שהיא מאפשרת את זיהוי המופעים המצויים בתערובת האבקה הגבישית מבלי שנדרש לגדל גבישים.

המידע ב-CSD נאסף ומתוחזק על ידי מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג' (Cambridge Crystallographic Data Centre או בראשי תיבות CCDC) – ארגון קריסטלוגרפי שמקום מושבו בקיימברידג', אנגליה. זהו מוסד ללא כוונת רווח שתפקידו העיקרי הוא לאסוף ולתחזק את ה-CSD. הארגון גם מבצע אנליזה על מאגר המידע לתועלת הקהילה המדעית, וכמו כן כותב ומפיץ תוכנה על מנת לאפשר לאחרים לבצע מחקרים דומים. אף על פי שיש לארגון קשר הדוק לאוניברסיטה – הוא מאפשר לימודים לתארים מתקדמים במחקר – הוא כבר אינו חלק ממנה באופן רשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ה-CCDC הקימה ד"ר אולגה קנרד מהמחלקה של כימיה אורגנית, אי-אורגנית ותאורטית שבאוניברסיטת קיימברידג' באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, אבל קודם להקמת המאגר המחושב ניהלה ד"ר קנרד במשך שנים רבות מאגר ידני של מבנים של מולקולות. היוזמה לרעיון הייתה של הקריסטלוגרף הבריטי ג'ון דזמונד ברנל שפגש את אולגה קנרד בכנס של החברה המלכותית ב-1948. הוא הציע לקנרד, שעבדה אז במכון הלאומי למחקר מדעי, לרכז את כל המידע על המבנים, משום שהאמין ששילוב מידע ממחקרים אינדיבידואלים באופן שיטתי יוביל לתובנות חדשות. קנרד פיתחה שיטה לקטלוג המבנים המבוססת על שימוש בכרטיסים מנוקבים. כמה שנים אחר כך כשלקנרד היו כ-300 מבנים הציע ברנל כי תוציא אותם בספר.[1] ב-1965 הקימה קנרד את מרכז המידע הקריסטלוגרפי של קיימברידג', ועמדה בראשו עד צאתה לגמלאות ב-1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andrew Brown, J. D. Bernal The Sage of Science, p. 296