מאגר תורני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת מסך של מאגר DBS

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצרוף תוכנת איחזור מידע. רוב המאגרים הם תוכנות מסחריות הנמכרות על גבי תקליטורים או דיסק קשיח, אך קיימים גם מאגרים חופשיים ברשת. מאגרים אלו מאפשרים נגישות לתוכן הספרות התורנית, על פי מילה או ביטוי.

מאגרים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט השו"ת של בר-אילן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרויקט השו"ת

המאגר המקוון של פרויקט השו"ת‏[1] - מאת אוניברסיטת בר-אילן הוא מאגר אינטרנטי של ספרות תורנית ואחד הגדולים שבהם (הגדול ביותר, על פי יוצריו), המכיל אוסף גדול של טקסטים מארון הספרים היהודי, מוקלדים ומוגהים. המאגר כולל ספרי שו"ת, תנ"ך, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ומפרשיהם, מדרשים, ספר הזוהר, ספרי פסיקת הלכה (היד החזקה לרמב"ם, ארבעה טורים, שולחן ערוך) ונושאי כליהם, אנציקלופדיה תלמודית, ומקורות נדירים אחרים. ספרות השו"ת כוללת כ-100,000 פסקי הלכה מכל רחבי העולם המשתרעים על פני כאלף שנים.

מלכתחילה הוא נועד להוות מאגר שו"ת בלבד ומכאן שמו. בשלב מאוחר יותר החלו להתווסף טקסטים נוספים, ועבודת הזנתם השתרעה על פני שלושים שנה.

המאגר מופץ על אמצעי אחסון שונים כמו תקליטורים וכן דיסק און קי, ובשנת 2007 הושקה גרסה מקוונת למאגר, הכוללת שיפורים שונים. הגרסה האחרונה נכון ל-2014 היא גרסה 22.

"מורשתי" על דיסק און קי מבית בר-אילן הוא גרסה מצומצמת של פרויקט השו"ת. במורשתי מצויים התנ"ך ומפרשים, המשנה ופרשנייה, תלמוד ופרשנים, ספרי הלכה ומחשבה. יחודו בעזרים הנוספים ללימוד כמו מילון ארמי עברי, מילון ראשי תיבות, אנציקלופדיה למושגים תלמודיים ותולדות תנאים ואמוראים.

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המילון ההיסטורי ללשון העברית

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית (hebrew-treasures.huji.ac.il) הוא פרויקט אקדמי במסגרתו מוקלדים למאגר כל החיבוריים ההיסטוריים שנכתבו בלשון העברית. במאגר קיימים טקסטים מוקלדים החל ממגילות מדבר יהודה, ועד לכתבי יד מימי הביניים, כולל טקסטים מהגניזה ועדי נוסח רבים של ספרות חז"ל. המאגר הוא בתשלום.

אוצר החכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר המכיל למעלה מ-64,500 ספרי יהדות וגליונות כתבי עת (נכון לינואר 2014). המאגר משווק בתצורת דיסק קשיח נייד ובצורה מקוונת באינטרנט.

כיום, אוצר החכמה הינו מאגר הספרים היהודי הממוחשב הגדול בעולם.

באתר האינטרנט מתאפשרת גישה חינמית ל-40 העמודים הראשונים של כל הספרים המצויים במאגר.

קיים מיפתוח של הספרים לפי קטגוריות, כגון: תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; תלמוד ירושלמי; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי זיכרון; ועוד.

התוכנה מאפשרת חיפוש מילים בתוך רוב ספרי המאגר, על אף שתצוגת הספר מופיעה כצילום ההדפסה ולא כטקסט. כמו כן אפשר להוסיף הערות, מפתחות, סימונים, ואף לצרף למאגר קובצי PDF פרטיים. יוצרי המערכת ובעליה הם הרב ארז סלע ואשתו בשמת סלע לבית אלטשולר. מנהלי המאגר הקימו פורום‏[2] נלוה ובו דיונים בענייני הספרות התורנית והשימוש במאגר.

HebrewBooks (היברובוקס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – HebrewBooks
HebrewBooks
Hebrewbooks.bg4.gif
Hebrewbooks homepage.jpg
דף הבית של המיזם (חלונית חיפוש)
סוג: מיזם ללא כוונת רווח
הקמה: לפני 2001, במתכונתו הנוכחית: דצמבר 2006.
מייסדים: חיים רוזנברג
שירותים עיקריים: ספרייה מקוונת חינמית לספרות יהודית-תורנית
http://hebrewbooks.org

HebrewBooks (היברו-בוקס, ספרים עבריים) היא ספרייה דיגיטלית מקוונת וחינמית, המנגישה ספרות יהודית-תורנית באמצעות אתר האינטרנט שלה (hebrewbooks.org). האתר מכיל מעל ל-51,000‏[3] ספרים וכתבי עת תורניים סרוקים, החל מראשית הדפוס ועד לספרים ממחברים בני זמננו, רובם בעברית וחלקם ביידיש ובשפות נוספות, הניתנים לצפייה, להורדה, ולחיפוש טקסטואלי בתוכן הספר. האתר נגיש בשפות עברית ואנגלית.

הספרייה מכילה בעיקרה ספרים תורניים, ונלווים לה גם חיבורים היסטוריים וספרים אחרים מארון הספרים היהודי. רובם של הספרים בה כתובים עברית, ומיעוטם בשפות יהודיות אחרות הנכתבות באותיות עבריות (בעיקר יידיש). כמו כן ישנם ספרים באנגלית‏[4] ובשפות נוספות.

הספרים ניתנים הן לצפייה מקוונת בדפדפן והן להורדה כקובצי PDF של הספר בשלמותו או של עמוד בודד, וללא תשלום (אך לשימוש אישי בלבד‏[5]). בנוסף, הספרים הסרוקים במיזם מעובדים בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי שפיתחה החברה הישראלית ליגטורה (Ligature) ומאונדקסים באמצעות טכנולוגיה שפיתחה חברת dtSearch, ובדרך זו ניתן לערוך בהם חיפוש טקסטואלי מלא, וכן להמירם לטקסט רגיל.

לכל ספר נלווה תיאור ביבליוגרפי קצר בעברית ובאנגלית, וקישור לקטלוגים מובילים; לקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, ה-ULI, ולקטלוג העולמי המאוחד "worldCat" של ה-OCLC.‏[6] באתר קיימים מדריכים לשימוש בעברית, יידיש ואנגלית. מקלדת וירטואלית עברית הנפתחת לצד שדה החיפוש מאפשרת להקליד טקסט עברי ללא צורך בהתקנת מקלדת מתאימה, ותצוגה מקדימה מציגה את שער הספר עם רפרוף עכבר על רשימת התוצאות.

בנוסף מפעיל המיזם שתי אפליקציות, האחת עיון בספרות הש"ס (התלמוד הבבלי) (hebrewbooks.org/shas),‏[7] והשנייה - עיון בספרות החיבור משנה תורה של הרמב"ם (hebrewbooks.org/rambam). בכל אחת מהם ניתן לעיין בטקסט המקורי ובשלל פרשנים, חלקם בטקסט מלא וחלקם מתוך ספרים שנסרקו במיזם. החיבור משנה תורה של הרמב"ם זמין בטקסט מלא, והתלמוד הבבלי וחלק ממפרשיו זמינים הן בטקסט מלא, והן בגרסה סרוקה של מהדורת וגשל, ירושלים, הכוללת זיהוי טקסט מלא.

בינינו - Beinenu[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בינינו

מאגר המכיל למעלה מ-10,000 שיעורי יהדות מוסרטים, גליונות וכתבי עת. המאגר משמש כארכיון ולמטרות מחקר. למעלה מ-5,000 שיעורי יהדות מוסרטים, 400 רבנים ו-40 מוסדות ברחבי הארץ - הועלו לרשת וניתנים לצפיה ללא תשלום באתר בינינו. קיים מיפתוח של השיעורים לפי קטגוריות, כגון: תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; מוסר; חסידות; פרשת השבוע; הלכה; ואינדקס נפרד לגליונות פרשת השבוע. המאגר מאפשר חיפוש מילים מתוך כותרות השיעורים.

הספרייה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים דיגיטליים של הספרייה הלאומית
מייסדים: הספרייה הלאומית
שירותים עיקריים: סריקה של מגוון חומרים מאוצרות הספרייה
http://dlib.nli.org.il

בפרויקט "הספרייה הדיגיטלית" של הספרייה הלאומית (dlib.nli.org.il) נסרקו גם מאוצרות הספרייה מאות ספרים נדירים מראשית הדפוס, מהדורות ראשונות של ספרים תורניים חשובים וכתבי יד מאוצרות הספרייה.

כמו כן שולבו בקטלוג הספרייה הלאומית קישורים לכתבי יד שיש להם עותק דיגיטלי באתרים חיצוניים.‏[8]

בנוסף, הנגישה הספרייה הלאומית אתרים נושאיים שונים, תחת הכותרת "מורשת ברשת" (web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/moreshet), במסגרתם נסרקו כתבי יד חשובים של התנ"ך, של ספרות חז"ל, חיבורים תורניים חשובים, אוסף של כתובות מרחבי העולם, מחזורים מקהילות שונות ואוסף הגדות.

בין האתרים הנושאיים הנ"ל ניתן למנות את אתר "כתבי יד תלמודיים" (jnul.huji.ac.il/dl/talmud), ובו כתבי יד רבים של המשנה, התוספתא, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. כתבי היד המפורסמים (מכונים גם "עדי מקור") ובהם גם כתבי יד תלמודיים רבים מהגניזה הקהירית מופיעים בו בשלמותם, וניתן לנווט בהם בקלות לפי כתב יד או לפי מראה מקום (מסכת, פרק, משנה, דף, עמוד).

אתר נוסף הוקדש לרמב"ם ולחיבוריו (jnul.huji.ac.il/v-exhibitions/rambam/heb), באתר קיימים 2 כרכים מפירוש המשנה להרמב"ם בכתיבת ידו של הרמב"ם עצמו, וכן כתבי יד ודפוסים ראשונים של חיבורים רבים שלו בעברית, ערבית יהודית, ומהדורות לטיניות שלהם. ואתר נוסף הוקדש לרש"י ולחיבוריו (jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi),

אוצרות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית אוצרות התורה הינה מאגר המכיל כ-21,000 ספרים בכל מקצועות התורה.

המאגר מכיל גם ספרים עתיקים ונדירים החל מראשית הדפוס, ירחונים תורניים מתחילת הופעתם, מחזורים עתיקים ועוד.

הספרים מקוטלגים בפירוט וקיים מפתח לכל עמוד בהם. יחד עם מאגר זה נמכר גם "אוצרות השו"ת" של אוצר הפוסקים.

תקליטור תורני DBS[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקליטור התורני די.בי.אס הינו מאגר ספרים המכיל מנוע חיפוש. התקליטור מכיל למעלה מ-1,500 ספרי יהדות שונים, חלקם נדירים, מוקלדים בכל מגוון התחומים: תנ"ך, תלמוד, ראשונים ואחרונים, הלכה, מחשבה, חסידות וקבלה, וכן סידורי תפילה במגוון נוסחאות. רשימת הספרים המלאה (נכון לאוקטובר 2013). בתקליטור תוכנת איחזור מידע בסיסית ופשוטה.

ויקיטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרויקט ויקיטקסט העברי, הוקם פורטל "ארון הספרים היהודי", ובו מבחר מהדורות מוקלדות של חיבורים תורניים, התנ"ך ופרשנים שונים שלו, ספרות חז"ל ועוד.

ספריית אתר דעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר ספרי יסוד שונים בעיקר במחשבת ישראל ומדרשי אגדה, כמו מורה נבוכים, שמונה פרקים, חובת הלבבות, ספר העיקרים, שער הגמול, תפארת ישראל, כתבי הרשב"א, וחלק מספרי הרמח"ל, ביניהם ספר דרך ה' וספר מסילת ישרים. הספרים ערוכים ומעוצבים באופן מיוחד לאתר זה, באופן שמקל את הקריאה וההבנה.

מכון ממרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר של מכון ממרא[1] מכיל טקסטים בסיסיים: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

הטקסטים של "מכון ממרא" מוצגים גם במאגר ספרות הקודש[2] [3] של אתר "סנונית", שהגישה אליו נוחה יותר.

תורת אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת אמת (תוכנה)

תורת אמת היא תוכנה המכילה מאגר מידע אלקטרוני חינמי של ספרי קודש, המאגר מכיל מעל 1,000 ספרים וקונטרסים. בתוכנה אפשרות לחיפוש ניבים וביטויים או מחרוזות אחרות בתנ"ך, במשנה, בגמרא, בספרי פוסקים נודעים (כמו שלחן ערוך, היד החזקה לרמב"ם) ובמפרשיהם, וכן בספרי קודש נוספים, החיפוש כולל בנוסף אפשרויות למציאת גימטריות, ראשי תיבות ודילוגי אותיות בתנ"ך.

אתר Grimoar[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר מאסף כמות גדולה של ספרי קבלה והגות יהודיים מוקלדים ופתוחים לשימוש. (hebrew.grimoar.cz)

אספקלריא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ אנציקלופדי למחשבת היהדות - מאגר של ערכי אנציקלופדיה, כשכל ערך מציג ליקוט של מקורות בנושא. הוקם על ידי שמואל אברהם אדלר.

מאגרים נושאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר לספרות תנאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר עדי הנוסח לספרת התנאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית (http://www.biu.ac.il/js/tannaim/) הוא פרויקט של אוניברסיטת בר-אילן, באתר מופיעים עדי נוסח מוקלדים לספרות התנאית (תוספתא, מכילתא, ספרי וספרא). ניתן לנווט לפי מראה מקום, וניתן להציג מספר עדי נוסח להשוואה זה לצד זה.

עדי נוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר מוקלד של כתבי היד של התלמוד הבבלי. בהוצאת המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן. ([4]) במאגר הבסיסי ישנם טקסטים של 279 עדי נוסח של מסכתות מן התלמוד הבבלי כולל כתבי יד שלמים דפוסים ראשונים קטעים מן הגניזה הקהירית ודפוס וילנה. תוכנת החיפוש פותחה על ידי פרויקט השו"ת בר-אילן ומאפשרת חיפוש של כל מילה או צירוף מילים בטקסט. בגרסה 5 נוספו צילומי כתבי יד רבים וכן קטעי גניזה. ניתן להציג זו מול זו גרסאות שונות של כל עמוד בתלמוד הבבלי ולהשוות ביניהם.

מאגר לספרות הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר הפוסקים - אוצרות השו"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסק קשיח ובו מפתח נושאים הלכתיים נרחב: כ-500,000 ערכים הלכתיים - מקושרים אל כ-4,000 ספרי שו"ת מצולמים.

מאגר אוצרות השו"ת מבית אוצר הפוסקים בירושלים, הוא - על פי יוצריו - המאגר הגדול ביותר בתחום ההלכה, האוצר בתוכו את הכרטסת שנתחברה על ידי צוות תלמידי חכמים במשך כ-60 שנה, יחד עם צילום אלפי ספרי מקור הלכתיים, שעיקרם ספרי שו"ת מכל הזמנים.
בקצרה, ניתן לבחור נושא הלכתי, ישירות או לפי מיונים וחיתוכים שונים, ולראות את הדיונים אודותיו בספרי השו"ת שבמאגר.

מלבד זאת המאגר מכיל אוסף צילומים וכן מספר מצומצם של ספרי יסוד מוקלדים.

כותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר ממוחשב המכיל 10,000 מאמרים מצולמים מתוך מאות כתבי עת וקבצים תורניים מקוריים. מבית היוצר של פרויקט השו"ת אוניברסיטת בר-אילן. המאמרים מהשנים תש"ל-תשס"ג. החל מגרסה 21 של פרויקט השו"ת נכלל המאגר בתוך פרויקט השו"ת עצמו.

המערכת מכילה מפתח ובו למעלה מ24,000 נושאים, אוסף המאמרים המצולמים עצמם, מנוע חיפוש ומנגנון הערות. המאגר הסרוק עבר קריאה אופטית ולכן ניתן לחפש כל מילה או צירוף מילים בגוף המאמר הסרוק.

תקליטור שו"ת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקליטור שו"ת השואה הוא מאגר של מאות תשובות הלכתיות העוסקות בשואה ובנושאים משיקים. התשובות עוסקות במגוון רחב מאוד של נושאים המקיפים את כל תחומי החיים היהודיים בשואה ובעקבותיה. מעבר לערך ההלכתי של תשובות אלו, ייחודן בשאלות המוסריות הכבדות שהן מעלות, ובעדויות הרבות של הניצולים על זוועות התקופה.

המאגר יצא לאור על ידי מכון "נתיבי ההלכה מאגרי מידע תורניים" שבאלון שבות. המאגר הממוחשב מבוסס על תוכנת האחזור של פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.

תקליטור תחומין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר המכיל את כרכי כתב העת תחומין, רבים מכתבי הרב שאול ישראלי, האנציקלופדיה רפואית הלכתית של פרופ' אברהם שטינברג ותשעת כרכי "ספר אסיא", המכילים את כל המאמרים שפורסמו בכתב העת אסיא.

נוסף לספרים אלו, מכיל המאגר גם ספרים נוספים שיצאו לאור על ידי מכון צומת - סדרת הספרים בצומת התורה והמדינה והספרים "דברים שיש להם שיעור" (בענייני כיבוד אב ואם) ו"צידה לדרך" (מידע הלכתי לנוסעים לחו"ל) ועוד.

אוצר אסיא השלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבית מכון שלזינגר התקליטור מכיל את ספרי וחוברות אסיא, האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, סדרת נשמת אברהם ועוד (כל הספרים והחוברות במאגר מוקלדים).

הלכה ברורה ובירור הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבית מכון הלכה ברורה. המאגר כולל בירורי הלכה על 21 מסכתות שכבר יצאו לאור, הלכה ברורה וכמו כן גיליון הש"ס של הרצי"ה קוק. אפשרות חיפוש בכותרות ובגוף הטקסט וכן מפתח מפורט המקיף למעלה מ 20,000 נושאים ותתי נושאים המקושרים לבירורי ההלכה המתאימים.

פרויקט אור הסולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר המקוון של של כל ספרי בעל הסולם ותלמידיו- מאת עמותת אור הסולם הוא מאגר אינטרנטי מקיף של ספרות בעל הסולם ותלמידיו המבארת את כל ספר הזהר ואת כל כתבי האר"י ומוסיפה עליהם נופך של עבודת ה' על דרך החסידות. המאגר כולל ספרייה של ספריו לצפייה והורדה וכן תוכנת חיפוש מתקדמת בכל ספריו ומילון ערכים שנמצא בתהליך התהוות. עד כה לאחר עבודה על כ 10% מהחומרים של בעל הסולם נוספו למילון כ 20,000 ערכים בחכמת הקבלה. בערכים ניתן לצפות גם כן ע"י חיפוש . במקביל מוקם אינדקס שמאגד את ערכי המילון ויהווה בסיס לאיצקלופדיה הקבלית המקיפה ביותר שקיימת. המאגר כרגע הוא מקוון והשימוש בו הוא חינמי, בעתיד כאשר הוא יושלם הוא יופק גם על תקליטור.

מאגרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד המאגרים המוזכרים - הידועים ביותר - קיימים מאגרים מסחריים רבים נוספים, חלקם לא שונים מהם מהותית וחלקם מתמחים בנישה ייחודית, תוכנית או טכנולוגית.

מאגר חכמי אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר חופשי של ספרי חכמי אשכנז[5] כולל ספרי שו"ת, מנהגים, תפילות, קבלה ועוד. לא ידוע מי הקים את האתר.

מפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגרי מפתחות אינם כוללים גישה לספרות התורנית עצמה, אולם הם מאפשרים לאתר מראי מקום ולחפש לפי נושאים.

רמבי"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמבי"ש

האתר רמבי"ש: רשימת מאמרים שלבני הישיבות[6] הוא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג של אלפי מאמרים תורניים. רמבי"ש מכיל כתבי עת וקבצים תורניים בלבד, וכולל הפניות למאות מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגרים:

מאגרים ללא כוונת רווח:

מאגרים של מוסדות אקדמאים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הפרויקט
  2. ^ פורום אוצר החכמה
  3. ^ עדכון קבוע על מספר הספרים מתפרסם בדף הבית של המיזם. עדכונים שוטפים על ספרים חדשים שנסרקו מתפרסמים בבלוג האתר http://blog.hebrewbooks.org ובחשבון הטוויטר שלהם.
  4. ^ 360 ספרים, נכון ל-2012, ראו רשימה מלאה כאן.
  5. ^ דף תנאי השימוש באתר HebrewBooks
  6. ^ http://blog.hebrewbooks.org/2010/06/hebrewbooksorg-receives-oclcs-milestone.html
  7. ^ הודעה על פתיחת האפליקציה בבלוג הרשמי של hebrewbooks, יוני 2009.
  8. ^ ניתן לחפש אותם במערכת החיפוש "מרחב" של הספרייה הלאומית, לצמצם לפי "כתבי יד" ו "זמינים לעיון מקוון". בקישור הבא.