מאדי ווטרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מאדי ווטרס
Muddy Waters
לידה 4 באפריל 1913
מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה 30 באפריל 1983 (בגיל 70)
וסטמונט, ארצות הברית
שם לידה מקינלי מורגנפילד
שם במה Muddy Waters עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין רסטוייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 1941–1982 (כ־41 שנים)
סוגה בלוז, הבלוז של שיקגו, קאנטרי בלוז, דלתא בלוז, אלקטריק בלוז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, מפוחית פה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Aristocrat, צ'ס, Testament
צאצאים מאד מורגנפילד, ביג ביל מורגנפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.muddywaters.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקינלי מורגנפילדאנגלית: McKinley Morganfield;‏ 4 באפריל 1913 או 1915 - 30 באפריל 1983), הידוע יותר בשם מאדי ווטרס (Muddy Waters), היה מוזיקאי בלוז אמריקאי. ווטרס נחשב כאב הרוחני של הבלוז של שיקגו וכאחד ממוזיקאי הבלוז הבולטים ביותר בכל הזמנים. ב-2004 נבחר על ידי המגזין רולינג סטון למקום ה-17 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.[1]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורגנפילד נולד ב"פינת ג'אג" - אזור במדינת מיסיסיפי, הסמוך לנהר המיסיסיפי. אמו, ברטה ג'ונס, נפטרה כשהיה בן חמש, ולכן גדל אצל סבתו. הוא קיבל את כינויו כבר בילדותו, כשהירבה לשחק בבוץ ("Mud"). בגיל 13 החל לנגן במפוחית, וכשהיה בן 17 רכש את הגיטרה הראשונה שלו והחל לשיר עם להקת "סאן סימס פור". במקביל, פיתח את יכולת הנגינה בגיטרה והושפע משני אמני בלוז: סאן האוס - שבהשפעתו פיתח ווטרס את הצליל הכבד, היציב והנוקשה; ורוברט ג'ונסון - ממנו קיבל את טכניקת הפריטה של גיטרת הסלייד במקצבים מהירים יותר.

לאחר גיחה לסנט לואיס ב-1940, חזר ווטרס למיסיסיפי וניהל בר בו התקיימו גם הימורים ונגינת מוזיקה (של ווטרס עצמו). ב-1941 הגיע למיסיסיפי, בשליחות ספריית הקונגרס, המוזיקולוג אלן לומקס והקליט את ווטרס. הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא שמע את קולו מוקלט. לומקס שלח אל ווטרס גם תקליט עם ההקלטה שלו ודבר זה עודד אותו להאמין ביכולתו להצליח כמוזיקאי.

בשנת 1943 עבר ווטרס מאזור הדלתא לשיקגו במטרה להפוך למוזיקאי מקצועי. הוא התגורר אצל קרוב משפחה, נהג במשאית ביום וניגן במועדונים בלילה. באותה עת, סצנת הבלוז בשיקגו הייתה תחרותית ביותר והמוזיקאי המוביל בה היה ביג ביל ברונזי. ברונזי תרם לקידומו של ווטרס בכך שאפשר לו להופיע לפני הופעותיו. ב-1945 קיבל ווטרס מדודו את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו, דבר שסייע לווטרס להתגבר בצליליו על רעש הקהל במועדונים.

לאחר מספר שנות נגינה במועדונים, שכללו גם מספר הקלטות שלא התפרסמו בשעתן, חתם ווטרס בחברת הקלטות קטנה בשם "Aristocrat" (שהפכה מאוחר יותר ל"צ'ס רקורדס") וב-1948 התפרסמו שני סינגלים שלו: "I Can't Be Satisfied" ו-"I Feel Like Going Home", אשר זיכו אותו בפופולריות הולכת וגוברת. בהמשך אותה שנה הוציא את להיטו הגדול, "Rollin' Stone", שהפך לסימן ההיכר שלו.

הצלחה בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 הקליט ווטרס יחד עם הרכב של נגני בלוז מהשורה הראשונה, שכלל מפוחית, גיטרה, גיטרת סלייד, גיטרה בס, תופים ופסנתר, ונחשב לאחד מהרכבי הבלוז הטובים בהיסטוריה. בין להיטיו עם הרכב זה היו "Hoochie Coochie Man" ,"I Just Want To Make Love To You" ו-"I'm Ready", שלושה שירים שכללו מסר מאצ'ואיסטי, שלא היה אופייני לווטרס. מבקר המוזיקה של הרולינג סטון, רוברט פלמר, כתב לאחר שנים, כי להיטים אלו נועדו ליצור לו תדמית ופרסום שיאפשרו לו לפרוץ לתודעה ברחבי ארצות הברית כולה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Muddy Waters Sings Big Bill Broonzy (1960)
  • Folk Singer (1964)
  • Brass and the Blues (1966)
  • Electric Mud (1968)
  • After the Rain (1969)
  • Fathers and Sons (1969)
  • The London Muddy Waters Sessions (1970)
  • Can't Get No Grindin' (1973)
  • "Unk" in Funk (1974)
  • The Muddy Waters Woodstock Album (1975)
  • Hard Again (1977)
  • I'm Ready (1978)
  • King Bee (1981)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאדי ווטרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]