מאדנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאדנס
MadnessAtFeteDel'Huma.jpg
הלהקה בהופעה
מידע כללי
שנות פעילות 1976-1986; 1992-היום
סוגה סקא / פופ
חברים
מייק בארסון
גרהאם מקפירסון
לי תומפסון
מארק בדפורד
דניאל וודגייט
קארל סמית'

מאדנס ("שגעון" באנגלית) היא להקת סקא-פופ בריטית, שזכתה להצלחה בעיקר בחצי הראשון של שנות השמונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת מאדנס הוקמה בלונדון, אנגליה בשנת 1976, על ידי מייק בארסון (מסייה בארסו) בקלידים ובשירה, כריס פורמן (כריסי בוי) בגיטרה ולי תומפסון (קיקס) בסקסופון ובשירה. שמם המקורי היה The North London Invaders. ב-1978 הצטרפו ללהקה הזמר הראשי גרהאם מקפירסון (סאגס), מארק בדפורד (בדרס - Bedders) בגיטרת בס ודניאל וודגייט (וודי) בתופים. לאחר שהופיעו לסירוגין כ- The London Invaders וכ-Morris and the Minors, הם שינו את שמם למאדנס. קארל סמית' (צ'אס סמאש) הצטרף בתחילת 1980, בחצוצרה ובשירה.

הסינגל הראשון של הלהקה, ששוחרר ב-1 בספטמבר 1979, נקרא "The Prince". השיר, שנכתב בידי לי תומפסון, היה מחווה למוזיקאי הסקא הג'מייקני פרינס באסטר, שעל שם שירו "מאדנס" נקראה הלהקה. בהמשך אותה שנה יצא אלבומם "One Step Beyond...", שנקרא גם הוא על שם שיר של פרינס באסטר. האלבום נשאר במצעדי האלבומים הבריטיים מעל לשנה, והגיע למקום השני. הוא יצא בחברת ההקלטות Stiff Records, שהפכה להיות חברת ההקלטות של הלהקה.

במהלך שנות ה-80 המוקדמות, עברה הלהקה לחברת התקליטים VIRGIN והייתה לאחת הלהקות הפופולריות ביותר בבריטניה. היא זכתה להצלחה רבה גם בישראל. ב-1984 הקימה הלהקה חברת הפקות משלהם, בשם Zarjazz Records. האלבום "Mad Not Mad", שיצא ב-1985, היה אלבומם הראשון והאחרון שיצא בחברה זו.

20 הסינגלים הראשונים של הלהקה הגיעו כולם למצעדי "20 הלהיטים הגדולים" בבריטניה. סגנונם, שהוגדר על-ידם "מטורף", התפתח והכיל השפעות פופ ביחד עם סגנונות סקא, רגאיי ושאר סגנונות ג'מייקנים. בארצות הברית זכתה מאדנס להצלחה פחותה, עם שני סינגלים בלבד שהגיעו למצעדי "40 הגדולים". עם זאת, הייתה להם פופולריות בתחילתו של ערוץ MTV. שנים מאוחר יותר, להקות רבות מהדור השלישי האמריקני של הסקא ציינו את מאדנס כהשפעה גדולה על המוזיקה שלהן.

הקליפים היצירתיים וההומוריסטיים של הלהקה היו אחראיים במידה מסוימת על הצלחתם בימיה הראשונים של MTV וב"טופ אוף דה פופס" של BBC. בהופעתם של מאדנס בפארק פינסבורי בלונדון ב-18 באוגוסט 1992 (הופעתם הראשונה מזה שמונה שנים), כ-36,000 מעריצים קפצו ורקדו בעוצמה כה חזקה, עד שתושבי הסביבה דיווחו על רעידת אדמה.

לאחר עזיבתו של בארסון את הלהקה בשנת 1984 המשיכה הלהקה בפעולתה עם ששת חבריה, אולם התפרקה רשמית בשנת 1986 עם סינגל הפרידה "Waiting For) The Ghost Train)". עם זאת, שנתיים לאחר מכן התאחדו סמית', תומפסון, פורמן והסולן סאגס לרביעייה בשם המאדנס, שהוציאה אלבום בשמה בשנת 1988. שני הסינגלים מהאלבום לא הגיעו למצעד הפזמונים הבריטי, והלהקה התפרקה.

למרות כל זאת, התאחדו כל שבעת חברי הלהקה המקורית בשנת 1992 בשמם המקורי, כשאלבום אוסף שלהם בשם "Divine Madness" הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה, והוצאה מחדש של שירם "It Must Be Love" (קאבר לשירו של הזמר לאבי סיפרי) הגיעה למקום השישי במצעד הפזמונים בבריטניה. הלהקה הוציאה לאור אלבום אולפן חדש ב-1999, בשם "Wonderful", ונכנסה לרשימת 10 הסינגלים הגדולים בבריטניה לראשונה מזה 16 שנים עם הסינגל הראשון מהאלבום, "Lovestruck". שני סינגלים נוספים שוחררו, "Johnny the Horse" ו-"Drip Fed Fred", שהיה שיתוף פעולה עם איאן דורי, באחד הפרויקטים האחרונים קודם מותו. האלבום "Divine Madness" יצא מחדש בשנת 1999 בשם "The Heavy Heavy Heavy Hits". הוא הכיל את אותם שירים כמו קודמו, בתוספת של שיר אחד, "Sweetest Girl".

ב-2002 הועלה מחזמר בשם "Our House" בתיאטרון בלונדון, שהכיל אוסף משירי מאדנס.

בשנים 2000-2004, עדיין הופיעו שבעת חברי הלהקה בתור מאדנס, אולם בשנת 2004 הם הופיעו בסדרת הופעות בתור "The Dangermen". באוגוסט 2005 הוציאו מאדנס את אלבום האולפן הראשון החדש שלהם מזה שש שנים, שנקרא "The dangermen Sessions Vol. 1". הוא הורכב בשלמותו משירי כיסוי. כריס "כריסי בוי" פורמן נשמע בשלושה שירים בלבד ("Rain", "Lola" ו-"Ready for Love"), מפני שהוא עזב את הלהקה בזמן ההקלטות. פורמן הודיע על עזיבתו את הלהקה באתר האינטרנט שלהם במאי 2005; מאדנס הופיעו מאז במספר הופעות עם גיטריסט מחליף.

ב-2006 התחילו מאדנס (בהרכב המקורי במלואו) לאסוף ולהקליט חומרים לאלבום חדש. האלבום, שנקרא The Liberty of Norton Folgate, יצא לשווקים במאי 2009.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם
1979 One Step Beyond...
1980 Absolutely
1981 7
1982 The Rise & Fall
1984 Keep Moving
1985 Mad Not Mad
1988 The Madness
1999 Wonderful
2005 The Dangermen Sessions Vol. 1
2009 The Liberty of Norton Folgate

אלבומי אוסף והופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם
1982 Complete Madness
1986 Utter Madness
1986 The Peel Sessions; Madness
1992 Divine Madness
1992 Madstock (הופעה חיה)
1999 The Heavy Heavy Hits

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם
1979 The Prince / Madness
1979 One Step Beyond / Mistakes
1979 My Girl / Stepping Into Line
1980 Work Rest and Play
1980 Baggy Trousers / The Business
1980 Embarrassment / Crying Shame
1981 The Return of Los Palmas 7 / That's The Way To Do It
1981 Grey Day / Memories
1981 Shut Up / A Town With No Name
1981 It Must Be Love / Shadow On The House
1982 Driving In My Car / Animal Farm
1982 Out House / Walking With Mr. Wheeze
1983 Tomorrow's (Just Another Day) / Madness (Is All In the Mind)
1983 Wings of a Dove / Behind the 8 Ball
1983 The Sun and the Rain / Fireball XL5
1984 Michael Caine / If You Think There's Something
1984 One Better Day / Victoria Gardens
1985 Yesterday's Men / All I Knew
1985 Uncle Sam / Please Don't Go
1986 The Sweetest Girl / Tears You Can't Hide
1986 (Waiting for) The Ghost Train / Maybe In Another Life
1988 I Pronounce You (בתור המאדנס)
1988 What's That? (בתור המאדנס)
1992 The Harder They Come
1999 Lovestruck
1999 Johnny The Horse
2000 Drip Fed Fred
2005 Shame and Scandal
2005 Girl, Why Don't You?

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]