מאוזוליאום מזור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה המאוזוליאום
שתי הקשתות התומכות בגג המבנה

מאוזוליאום מזור הוא מאוזוליאום רומי מאמצע המאה ה-3, השוכן בפאתיה המערביים של העיר אלעד, סמוך ממזרח לכביש 444 ולכביש 6. המבנה ניצב בגובה של כ-75 מטרים מעל פני הים, בצידו הצפוני של נחל מזור.

מבנה זה הוא היחיד בארץ ישראל שממערב לירדן, אשר שרד בשלמותו מההתקופה הרומית. המבנה השתמר בשל כך ששימש משך תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שכונה "מקאם א-נבי יחיא". המבנה שגובהו 4.8 מטרים, בנוי בצורת חדר רבוע ובו שרידי סרקופגים שנועדו ככל הנראה לבני זוג. תקרתו עשויה לוחות אבני גזית הנישאים על ידי שתי קשתות. קירותיו העבים וחלונותיו הקטנים משמרים טמפרטורה קבועה. חזית המאוזוליאום הפונה לכיוון צפון, בנויה משער רחב המחולק לשלוש כניסות על ידי שני עמודים. בראש העמודים כותרות קורינטיות ומעליהם קרניז מסוגנן. חדר נוסף שוכן בצידו הדרומי של המבנה ובו קולומבריום המכיל שישים גומחות ליונים.

בשלב מאוחר יותר, פונו חלקיהם העליונים של הסרקופגים, ובקיר הדרומי של חדר הקבורה נקבע מיחרב. ליד המיחרב נפרץ מעבר בקיר המקשר בין שני החדרים. המקום הוקדש לנביא יחיא, הוא יוחנן המטביל. בסביבת המאוזוליאום מספר קברים ובורות מים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאוזוליאום מזור בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°02′47.5″N 34°56′46.0″E / 32.046528°N 34.946111°E / 32.046528; 34.946111