מאזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Money Coin Icon.svg
חשבונאות
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
IFRS
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקני ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חוק סרבנס-אוקסלי
מאזן לדוגמה
מאזן ליום 31 בדצמבר 2008
נכסים
ש"ח
נכסים שוטפים
מזומנים 30,000
לקוחות 40,000
מלאי 210,000
280,000

נכסים בלתי שוטפים
השקעות 230,000
רכוש קבוע, נטו 175,000
405,000
התחייבויות והון
ש"ח
התחייבויות שוטפות
אשראי לזמן קצר 25,000
ספקים ונותני שירותים 35,000
60,000

התחייבויות לזמן ארוך
אשראי לזמן ארוך 90,000
אגרות חוב 220,000
310,000

הון עצמי
הון מניות 1,000
עודפים 314,000
315,000
סך כל הנכסים 685,000 סך כל ההתחייבויות וההון 685,000
Disambig RTL.svg המונח "מאזן" מפנה לכאן. לערך העוסק בגיליון עבודה בהנהלת חשבונות, ראו מאזן בוחן.

מאזן (לפי ה-IFRS: דוח על המצב הכספי) הוא דוח כספי המתאר את מצבה הפיננסי של ישות חשבונאית ליום מסוים. הוא מהווה למעשה "תצלום" של הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של הישות לאותו יום. בדרך כלל נערך מאזן בסוף כל שנת כספים ובחברות ציבוריות גם מדי סוף רבעון. מפורטים בו: ערך הרכוש והנכסים של העסק, וכנגדם ערך ההתחייבויות וההון העצמי שלו. הון עצמי הוא ההפרש בין ערך הנכסים לערך ההתחייבויות, והוא מייצג את חלקם של בעלי העסק בנכסיה. על פי רוב עורכים מאזן לחברות בע"מ, וחשיבותו רבה בעיקר למשתמשים החיצוניים, כלומר אלו העושים בו שימוש כדי לקבל החלטות כלכליות (כגון השקעה בעסק). מאזן של חברה בע"מ נערך על ידי החברה בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים שנקבעו בתקנים חשבונאיים, גילויי דעת, חוקים ותקנות. לאחר עריכת הדוח חותם עליו יושב ראש הדירקטוריון. רואה חשבון נדרש על פי חוק לבקר את הדוחות הכספיים של החברה, באמצעות תהליך בשם ביקורת, ולבסוף לחוות את דעתו על מידת התאמתם לכללים אלו. רואה החשבון נדרש להיות אדם חיצוני שאינו מועסק על ידי החברה וזאת על מנת לאפשר לקוראי הדוחות הכספיים לדעת עד כמה המידע המופיע בהם הוא אמין, אובייקטיבי, ומתאים לעקרונות החשבונאיים המקובלים, כך שיוכלו להסתמך עליו בבואם לקבל החלטות כלכליות.

מבנה המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאזן מספק מידע על הרכוש וההתחייבויות. המידע מוגש בצורה תמציתית, אך נספחים אליו באורים ופירוטים שונים לכל סעיף אשר מהווים חלק בלתי נפרד מהדוח. הדוח כולל בדרך כלל "מספרי השוואה" - טורים נלווים שבהם השוואה של כל סעיף עם מקבילו במאזן של התקופה הקודמת.

המאזן כולל שני צדדים. בצד האחד (הימני, בדרך כלל) מופיעים נכסי החברה, כשראשון מופיע הרכוש השוטף, אחריו ההשקעות לטווח ארוך ולבסוף הרכוש הקבוע. בין סעיפי הרכוש השוטף הנפוצים ניתן למצוא את יתרת המזומנים שברשות החברה, פיקדונות בבנק, קופת שקים, מלאי המוצרים וחומרי הגלם, הציוד וכן חובותיהם של לקוחות וחייבים אחרים, שנחשבים גם הם לנכס פיננסי.

בצד האחר (השמאלי, בדרך כלל) מופיעים פרטי ההתחייבויות של העסק והונו העצמי. בדומה לנכסים, ההתחייבויות מסודרות גם הן מהטווח הקצר לארוך: ראשית ההתחייבויות השוטפות, שביניהן ניתן למצוא אשראי בנקאי לזמן קצר, אשראי מספקים ונותני שירותים, הלוואות קצרות מגורמים אחרים וכן המחאות לפרעון שנתן העסק; ולאחר מכן מפורטות ההלוואות לטווח ארוך. לאחר ההתחייבויות מפורט הונו העצמי של העסק. סיכום טור ההתחייבויות וההון העצמי זהה תמיד לסיכום טור הנכסים (כלומר, על הדוח להיות מאוזן).

המאזן מפורסם בדרך כלל כחלק מקבוצת דוחות תקופתית בשם דוחות כספיים.

תקופת המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאזן מוגש לבעלי המניות של החברה או לבעלי הפירמה בתקופות קבועות. המאזן החשוב ביותר הוא זה המוגש בסוף שנה תקציבית: ב-31 בדצמבר. המאזן זה מוגש גם לשלטונות המס והוא חלק מהבסיס לביקורת של רשות המסים על דיווחי הפירמה. בישראל הדוח צריך להיות מוגש ליום 31 בדצמבר, אך ישנן מדינות שבהן זה לאו דווקא כך.

חברות ציבוריות נדרשות להגיש גם דוחות רבעוניים (בכל שלושה חודשים). הדוחות השנתיים, ובכללם הדוח על המצב הכספי, מחויבים בביקורת יסודית על ידי רואה חשבון מבקר חיצוני. לעומתם, הדוחות הרבעוניים מחויבים רק בסקירה על ידי רואה חשבון, כך שייתכן שיהיו פחות אמינים מהדוח השנתי.

חשיבות המאזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאזן משמש בראש ובראשונה את מנהלי בית העסק, המעוניינים לקבל תמונה אמיתית על מצבו של העסק (בכפוף למדיניות החשבונאית). בתנאים מסוימים, באמצעותו יוכלו לדעת האם שווי הנכסים שלהם גבוה משווי ההתחייבויות. באמצעותו יוכלו גם לקבל השוואה בין השנה החולפת לבין השנה שקדמה לה, לבצע ניתוחים באמצעות מדדים שונים על מנת להסיק כיצד ניתן להתייעל ולחסוך.

אף על פי שקביעת המסים שתשלם החברה נקבע בדוח ההתאמה למס שמבוסס על דוח רווח והפסד, המאזן (בערכים נומינליים) מוגש אף הוא לשלטונות המס ומשמש אותם בביקורתם.

המאזן יכול להיות מוגש לגורמים חיצוניים המעוניינים לעיין בו. כך למשל, בנק המעניק אשראי לחברה דורש לקבל לידיו את המאזן כדי לבחון את מצבו האמיתי של העסק. גם גורם המעוניין להשקיע או לרכוש את העסק ירצה לעיין במאזן ולהיעזר בו על מנת להעריך את ערכו של העסק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]