מאזן תשלומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאזן התשלומים של מדינה מסוימת מתאר את זרמי התשלומים והתקבולים שלה במטבע חוץ. המאזן נקבע על ידי היבוא והיצוא של סחורה, שירותים, הון פיננסי וכמו כן גם על ידי העברות פיננסיות.

אם הזרם של הכסף היוצא גדול מהזרם הנכנס, אזי מאזן התשלומים שלילי; אם הזרם הנכנס גדול מהזרם היוצא, אזי מאזן התשלומים חיובי. כסף הזורם מעבר לגבול המדינה הוא כמו כסף אחר המשלם עבור סחורה, מצרכים, נדל"ן, שירותים וניירות ערך.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלוש קטגוריות:

(א) חשבון שוטף
  • יצוא
  1. סחורה (רכוש מוחשי)
  2. שירותים (כגון סחר סמוי כגון שירותי ייעוץ או משפט, תגמולים והכנסה השקעתית)
  3. הכנסות שונות (כגון ריבית, דיבידנד או כל סוג של הכנסה השקעתית זרה)
  • יבוא
  1. סחורה
  2. שירותים
  3. הכנסות שונות
  • העברות חד צדדיות (כגון עזרה זרה, מענקים ומתנות שנתקבלו מארץ זרה (יירשם כייצוא) או ניתנו לארץ זרה (יירשם כיבוא))
(ב) חשבון הון (פיננסי)
  1. השקעה זרה ישירה
  2. השקעה בניירות ערך
    • בעלות על ניירות ערך
    • חוב ניירות ערך
  3. השקעות שונות (כגון עסקאות במטבע, פקדונות בנקים ומסחר באשראי)
  4. אי התאמות סטטיסטיות
(ג) עודפים זרים
  • יתרת רווח רשמית, כולל זהב, מטבע זר, זכויות משיכה מיוחדות ועודפים בקרן במטבע הבינלאומית

למאזן התשלומים שני חשבונות:

  • החשבון השוטף: רושם זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורה, שירותים ותשלומי העברה שנעשו בחוץ לארץ. החשבון השוטף עצמו מורכב משלושה חשבונות: חשבון הסחורות והשירותים, חשבון ההכנסות וחשבון ההעברות. גירעון (עודף) מסחרי מופיע כאשר יש גירעון (עודף) בסחר בסחורה במסגרת החשבון השוטף.
  • חשבון ההון: רושם זרימה נטו של כסף מגיע מקניה או מכירה של נכסים כגון מניות, אגרות חוב וקרקע.

כסף הנכנס לארץ נרשם ב-(+) והיוצא מהארץ נרשם ב-(-):

  • יצוא נרשם ב-(+)
  • יבוא נרשם ב-(-)
  • עלייה בבעלות נכסים בחוץ לארץ נרשמת ב-(-)
  • עלייה בבעלות זרה של נכסים בארץ נרשמת ב-(+)

חשבון יכול להיות בגירעון או בעודף. כך לדוגמה, עודף מסחרי רומז על כך שהיצוא של המדינה גבוה מהיבוא שלה ולכן ישנו זרם נטו נכנס לתוך המדינה. לעומת זאת, גירעון מסחרי רומז על כך כי המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת ולכן ישנו זרם נטו יוצא מהמדינה.

למדינה אשר יש לה מאזן תשלומים אפס, הגירעון בחשבון השוטף חייב להיות מאוזן על ידי העודף שבחשבון ההון. ארצות הברית התמודדה עם חשבון שוטף שלילי למשך זמן רב, אשר מומן באמצעות חשבון פיננסי חיובי. הדרך היחידה לקנות יותר מהמכירות שלך היא ללוות כסף.

למדינה מסוימת יהיה מאזן תשלומים שלילי (כלומר, ישנה זרימה נטו של כסף החוצה מהמדינה) אם גם החשבון השוטף וגם חשבון ההון נמצאים בגירעון. במקביל, אם מאזן התשלומים חיובי (כלומר, ישנה זרימה נטו הנכנסת למדינה), אזי שני החשבונות בעודף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, זרמים אלו לא נמדדו בזהירות והזרם התקדם בסחורות ומטבעות ללא הגבלה, וכך הפכה הסילוקין לעניין של שיקול הדעת של הבנקים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. המרקסיזם הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על זהב על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.

בעוד המרקסיזם נכנע לכלכלה הקלאסית, שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר במאה ה-19 על ידי בסיס הזהב, אשר קושרו לבנקים מרכזיים באמצעות הסמכה על החלפת "מטבע קשה" בזהב. לאחר מלחמת העולם השנייה, שיטה זו הוחלפה במוסדי ברטון וודס (קרן המטבע הבינלאומית והבנק להתיישבויות בינלאומיות) אשר הצמידו מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד הדולר האמריקאי, אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופסקה פדיון זה, דבר אשר הותירה את השיטה ללא בסיס רשמי. יש המחשיבים את השיטה למבוססת על נפט, מצרך רצוי בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של תשתית ההון על אספקת הנפט. מאחר שאופ"ק מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החלה האירו לאתגר מטבע זה במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם הין היפני.

מאזן התשלומים של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן תשלומים (במיליוני דולרים)
נתונים שנתיים 2001 2002 2003 2004
החשבון השוטף
תקבולים
יצוא סחורות ושירותים
39,751 38,517 42,365 50,376
הכנסות
2,640 2,374 2,704 2,259
העברות שוטפות
7,799 8,124 7,497 7,280
תקבולים לחשבון השוטף - סך הכל 50,190 49,016 52,567 59,915
תשלומים
יבוא סחורות ושירותים
43,430 42,714 44,287 52,048
הכנסות
7,573 6,484 6,577 6,282
העברות שוטפות
1,107 1,362 1,125 1,081
תשלומים לחשבון השוטף - סך הכל 52,110 50,560 51,989 59,411
תנועות נטו
סחר סחורות ושירותים
3,678- 4,197- 1,922- 1,672-
הכנסות נטו
4,933- 4,109- 3,873- 4,022-
העברות שוטפות נטו
6,692 6,762 6,372 6,199
עודף (גירעון) בחשבון השוטף 1,920- 1,544- 578 504
חשבון ההון - נטו 679 151 465 523
החשבון הפיננסי
השקעות תושבי ישראל בחו"ל
השקעה ישירה
688 982 2,067 3,037
השקעה בניירות ערך
1,623 2,708 2,837 1,527
השקעות אחרות
2,655 1,322 1,615 5,404
מכשירים פיננסיים נגזרים
510- 193- 339- 484-
יתרות מט"ח
138- 623- 1,314 314
השקעות תושבי ישראל בחו"ל - סך הכול 4,317 4,195 7,495 9,799
השקעות תושבי חוץ בישראל
השקעה ישירה
3,635 1,770 3,880 1,619
השקעה בניירות ערך
75 723 2,025 5,404
השקעות אחרות
1,550 1,013 59 207-
השקעות תושבי חוץ בישראל - סך הכל 5,260 3,506 5,963 6,816
תנועות פיננסיות - נטו
השקעה ישירה
2,947- 788- 1,813- 1,418
השקעה בניירות ערך
1,548 1,985 812 3,877-
השקעות אחרות
1,104 308 1,557 5,612
מכשירים פיננסיים נגזרים
510- 193- 339- 484-
יתרות מט"ח
138- 623- 1,314 314
תנועות פיננסיות נטו - סך הכל 943- 689 1,531 2,983
הפרשים סטטיסטיים (1) 298 2,083 488 1,956

(1) כולל תנועות הון ותנועות פיננסיות שלא מוינו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]