רשימת מאחזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מאחזים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Split-arrows-3.svg ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.

להלן רשימת המאחזים העיקרים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם (אם קיים) הקרוב להם ביותר, שלרוב מספק את השירותים המינהליים.

אחיהאיבי הנחלאש קודשבית חוגלה (מול נבו) ♦ גבעת אסףגבעת ארנון (גבעה 777)גבעת הראלגבעת להבהגבעת תקומהגינות אריההר גדעוןחוות גלעדחוות יאירחוות סקאליחורש ירוןחרשהיד יאיריש"א ברכהישוב הדעתמגרוןמעלה שלמהמעלה רחבעםמצפה אביחימצפה אשתמועמצפה דנימצפה חגיתמצפה יאירמצפה יוסףמצפה יצהרמצפה כרמיםמצפה עשהאלנווה ארזעדי עדעוז ציוןעלי עיןעמונהפני קדםקידהרמת גלעדרמת השלושהרמת מגרוןשבות עמישדה בועזשלהבתשלהבת ים

גב ההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז פרטים תיאור
אלון מורה חוות סקאלי
הקמה 1988
גובה 792 מטר
בית הכנסת בחוות סקאלי

  • הקמה ומעמד משפטי: חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקאלי וזכתה לסיוע של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ושל גורמי שלטון נוספים. המאחז עלה על הקרקע הרבה לפני מארס 2001 - המועד הקובע לכאורה בכל הנוגע להתחייבות הישראלית לארצות הברית בסוגיית המאחזים. החווה ממוקמת כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. החווה שוכנת על "קרקע משולבת" - שחלקה אדמת המדינה, חלקה קרקעות סקר. פלסטינים טוענים לבעלות על חלק ממנה‏[1]

במאחז גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. היישוב הוא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבניה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים. במקום מקווה טהרה נייד, המתאים לגברים בלבד.

  • היסטוריה:
    • 2003 - המאחז הותקף על ידי שני מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב וברימונים שירו לתוך בית. המחבלים נהדפו ונהרגו באש מאבטחי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל.
    • 2006 - תושבי חוות סקאלי הואשמו בכריתת עצי זית של ערביי הסביבה. בעקבות אירועים אלה, ב-12 ינואר 2006 הנחה שר הביטחון, שאול מופז, לבצע פינוי של שלושה מאחזים, בהם חוות סקאלי.
    • 2009 - לאחר פטירתו של תושב הגבעה פורת יוסף כהן בן ה-4, הוחלט לקרוא לגבעה על שמו - "גבעת פורת יוסף"
שכונת הרחיבי
  • מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
  • מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. (פרק נ"ד, א'-ג')
  • אוכלוסייה ומבנים: במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.[דרוש מקור]
  • היסטוריה: בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום ושניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב‏[2].
הר גדעון
גבעת ארנון (גבעה 777)
הקמה דצמבר 1998, כסלו תשנ"ח
גובה 777 מטר
  • מיקום: נמצאת מזרחית לאיתמר. היישוב נמצא על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה "גבעה 777".
  • הקמה: הוקמה ביוזמתו של ארגון חי"ל. שמו של המקום מנציח את זכרו של אריה ארנלדו אנגריוני שנרצח בעת ששמר במקום (אותיות שמו של אגריוני)‏[3] וכן כציון שמו של נון אביו של יהושע בן-נון שעל פי המסורת המוסלמית קבור כקילומטר דרומית לגבעה.
  • אוכלוסייה: אוכלוסייה מעורבת דתית וחילונית ובכך ייחודית בנוף ההתיישבות בגב ההר[דרוש מקור]. תושבי הגבעה עוסקים בחקלאות במקום ובמקצועות חופשיים. נכון לשנת 2010 מונה היישוב כ-13 בתים מאוכלסים עם למעלה מ-50 תושבים. התושבים הראשונים היו בני הגרעין החילוני חי"ל (חוסן יהודי לישראל)‏[4].
הר ברכה מצפה יוסף
הקמה 2002
גובה 881 מטר
מיקום 32°12′13″N 35°16′11″E / 32.20361°N 35.26972°E / 32.20361; 35.26972
תצפית על קבר יוסף ומחנה הפליטים בלאטה מ"מצפה יוסף"
  • מיקום: מאחז מצפה יוסף נמצא בפסגת הר גריזים במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, הצופה על העיר שכם וקבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המאחז נמצא צפונית מזרחית לשכונת קריית לוזה בסמוך לאתר העתיקות הר גריזים.
  • הקמה והיסטוריה: המאחז הוקם בידי הרב גולן במטרה לסמל את הרצון לחזור לקבר יוסף. במקום שני קראוונים ונעשות עבודות[דרוש מקור] לבניית מקווה טהרה. המאחז מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן להגיע אליה בחופשיות באור יום. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.
יצהר בתחומי יצהר נמצאים שמונה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים, הנחלה, שלהב"ת ושלהב"ת ים.
הנחלה שלוש משפחות ויקב.
גבעת להבה המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות.
שלהבת כ-15 משפחות.
שלהבת ים 5 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח. שכונה זו קרויה על שמם של שני נערי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
גבעת תקומה
הקמה 1998 ה'תשנ"ח
גובה 725 מטרים
הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון‏[5]. בשכונה כ-15 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקווה טהרה. כן קיים בגבעה מוסך.

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"‏[6]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.

מצפה יצהר
הקמה 2002 ה'תשס"ב
נמצא במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר, ומונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש.

בגבעה ישנה ישיבה של חסידי חב"ד בראשות הרב שי הרמתי.

מערב השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז פרטים תיאור
קדומים חוות גלעד
הקמה 2002
מיקום 32°11′54″N 35°10′52″E / 32.198425°N 35.181164°E / 32.198425; 35.181164
הוקמה על ידי איתי זר כתגובה לרצח אחיו גלעד זר, שהיה קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון. החווה ממוקמת ליד כביש 60 לא רחוק מצומת ג'ית, שבסמוך אליה נרצח גלעד זר.

לפי רישומי המינהל האזרחי, בעבר עובדו האדמות במקום בידי פלסטינים. חברה בבעלות סוחר הקרקעות משה זר, אביו של איתי זר, פנתה למנהל האזרחי בבקשה לרשום את הקרקע על שמה, בנימוק שהיא רכשה אותה. על פי דו"ח המאחזים של טליה ששון, שנכתב ב-2005, הליכי הרישום כמעט והושלמו, אולם נכון ל-2014, הבקשה עודנה בהליכים משפטיים‏[7]. המאחז פונה פעמיים, וההתנגדות לפינוי והפינוי היו אלימים‏[8].

באוקטובר 2002, פינו כוחות הבטחון את החווה. במהלך הריסת המבנים בחווה התפתחו עימותים קשים בהם היו 90 פצועים. זמן קצר לאחר סיום האירוע, החלו המתיישבים לבנות מחדש את החווה‏[9]

ב-28 בפברואר 2011 כוחות הביטחון הרסו בית ביישוב יסודות של מבנה ואוהל. בעקבות זאת פרצו מחאות ענק[דרוש מקור], הן על עצם הפינוי והן על שימוש מופרז בכוח שנעשה במהלכו. בכפר בורין בוצע תג מחיר והושלכו צמיגים בוערים. המועצה האזורית שומרון החליטה בעקבות הפינוי, לבטל אירוע הצדעה לכוחות הביטחון.

ביוני 2012 הציתו פורעים ערביים את ביתן של משפחת אורבך. תושבי החווה הקימו קרן כספית לשיקום הדירה ותכולתה‏[10] ביולי 2012 סיכלו מאות מתושבי האזור שהגיעו לחוות גלעד, כוונה להרוס שני מבנים‏[11],‏[12].

במאי 2015 התגוררו ביישוב 31 משפחות, ופועלת בו ישיבה חסידית בשם "שירו למלך" בראשות הרב מאיר גולדמינץ. הישיבה מונה כ-20 בחורים צעירים ומספר אברכים המתגוררים עם משפחותיהם במאחז. באופן עקרוני, אין גדר בטחון סביב היישוב.‏[13].

שבות עמי הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. נכון ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו היא כמעט רצופה. במאחז נחנך בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח לא הרחק משם.
יקיר חוות יאיר
הקמה 1999
בית הכנסת בחוות יאיר
נמצא סמוך להתנחלויות נופים ויקיר. המאחז עלה לראשונה על הקרקע בשנת 1999, פונה, ועלה שנית בפברואר 2001[דרוש מקור]. המאחז משקיף על אפיק של נחל קנה הקרוי "ואדי אל-מג'ור". חוות יאיר נקרא על שם אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג הלח"י, ויאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים.

במאחז גרות חמישים ואחת משפחות‏[14]. במקום למעלה מ-15 מבני קבע ו-25 קרוואנים. מרבית התושבים עוסקים במקצועות חופשיים: עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה ועוד. במקום מעון ילדים, בית כנסת ובית קפה.

תושבי המאחז טוענים כי הוא נמצא על קרקע מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. לפי הדו"ח שנערך על ידי טליה ששון חלק מהמאחז נמצא על קרקעות פרטיות של פלסטינים‏[15]. לפי האתר של "שלום עכשיו": הקרקע למאחז הוקצתה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית עד 2007. משרד השיכון השקיע במאחז מיליון ש"ח.

אלקנה מגן דן
הקמה מאי 1999
מגן דן מכביש חוצה שומרון
כ-20 משפחות בסמוך לאלקנה. במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.
ברקן מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן)
הקמה 1983
המאחז הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית. המאחז הוקם בשנת 1983[דרוש מקור] ואוכלס בשנת 1995. במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005[16].

בקעת הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
ארגמן מול נבו 2002 32°11′54″N 35°10′52″E / 32.198425°N 35.181164°E / 32.198425; 35.181164 מול נבו (מכונה גם "בית חגלה") נמצאת בדרום בקעת הירדן. החווה הוקמה על ידי אחרי מסירת יריחו לרשות הפלסטינאית.

אזור בנימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
מצפה יריחו יש"א ברכה 2010 מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט 2010, ובו נהרגו ארבעה ישראלים. המאחז נקרא בתחילה "גן עדן". הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007.

המאחז פונה והוקם מחדש ארבע פעמים. כיום מתגוררת בו משפחה אחת.[דרוש מקור]

כפר אדומים מצפה חגית 1999 נמצא במדבר בנימין בצפון גוש אדומים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. היישוב נקרא על שמה של חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת ליד היישוב כפר אדומים עם חברתה ליאת קסטיאל. במקום מתגוררות חמש משפחות, דתיות וחילוניות. המשפחות מנסות לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.
מעלה מכמש מצפה דני 1998
מבט מהאוויר, פברואר 2014
נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשי מעלה מכמש מיד לאחר חתימת הסכם וואי ונקרא על שמו של דני פריי שנרצח בביתו בחדירת מחבל למעלה מכמש בשנת 1995.

מצפה דני מתנהל בצורה עצמאית ומונה כ-30 משפחות וכ- 60 ילדים.

נווה ארז 1999 מצפה ארז נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה מספר פעמים והוקם סופית בשנת 2001. יש במאחז 15 מבנים. במקום מתגוררות 8 משפחות. שמו של היישוב הוא על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.
כוכב יעקב מגרון 1999
מבט מהאוויר, פברואר 2014

31°53′24″N 35°16′17″E / 31.890°N 35.2715°E / 31.890; 35.2715 מגרון היה מאחז בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, כשני ק"מ מצפון-מזרח לכוכב יעקב וכ-3 ק"מ ממערב למעלה מכמש. מגרון הוקמה ב-1999 על גבעה בגובה 748 מטר השוכנת מעל כביש 60 ונקראה על שם היישוב העתיק מגרון, המוזכר פעמיים במקרא‏[17], ומזוהה בסמוך. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר ומנה באוגוסט 2011 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב היו חיבור לתשתיות, כמה בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.
ב-2 בספטמבר 2012 התפנו תושבי המאחז לאחר הסכמה כי הוא יועבר לגבעת היקב הסמוכה‏[18].

רמת מגרון 2008 המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח.

המאחז הוקם במחאה על הסכם מגרון ויוצא נגד הסכמי מאחזים. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער השוהים במקום. המאחז מקבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כולל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים.

כוכב השחר מעוז אסתר 2006 המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בר"ח אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כמה פעמים (מאי 2009, ינואר 2010 ואפריל 2010) אך בכל המקרים יושב מחדש.
מעלה שלמה ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום בו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר ביישוב כוכב השחר מאז פונה מביתו שבעיר ימית. מתגוררות במקום 18 משפחות, ומספר רווקים ורווקות.
מצפה כרמים 1999 (ה' באייר תשנ"ט) נמצא בדרום-מזרח השומרון בתחומה של ההתנחלות כוכב השחר, אך מתנהל כיישוב עצמאי. היישוב הוקם על ידי תושבים מכוכב השחר, ומתגוררות במקום 32 משפחות, חלקן בבתי קבע. בתחילה המאחז היה מדרום לכוכב השחר - במקום בו ממוקם מעלה שלמה, אולם בהוראת הממשלה לעזוב את המקום - העתיקו התושבים את מקומם למקומם הנוכחי ממזרח לכוכב השחר. שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו בין כרמים והנוף אליו הוא צופה.
טלמון חרשה 1997 מאחז במערב בנימין ליד ההתנחלות טלמון המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז ממוקם על גבעה נישאה בגובה 780 מטר מעל פני הים המשקיף על כל שפלת החוף. היישוב הוקם בשנת 1997 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון אשר ראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית‏[19]. ביישוב כ-45 משפחות.

בשנת 2004 הוקמו במקום 2 בתי קבע, ובשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע נוספים. תנועת שלום עכשיו עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחתה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל 4 שנים והחלטה טרם ניתנה‏[20]. לטענת המתנחלים, אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טוענת שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית‏[21]. ביישוב חרשה נמצאת ישיבה תורנית לצעירים בשם "שערי שמים" בראשות הרב שאול ניר והרב אורי שטטנר.

  • חרשה, באתר "המועצה האזורית בנימין"
חורש ירון 1998 נמצא במערב בנימין ליד היישוב נריה. הוקם בשנת 1998 על ידי תושבים מטלמון.
דולב יד יאיר 1991 (פורק ב2008) המאחז ממוקם בגוש טלמונים והוקם לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום‏[22].

יד יאיר הוקמה כבסיס צבאי ולצידו פארק אזרחי. על פי מאיר גולדמינץ, שהתגורר במקום, אדמת הפארק נרכשה מבעליה הערבי‏[23], אך עסקת הרכישה לא אושרה על ידי המנהל האזרחי‏[24]. במשך השנים נערכה במקום פעילות קהילתית כגון: תפילות, שיעורי תורה ופעילויות בחגים. עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו.

בית אל גבעת אסף 2001
מבט מהאוויר, פברואר 2014
נמצא במרחק של כ-4 קילומטרים דרומית למועצה המקומית בית אל. ‏‏‏[25] היישוב שוכן על גבעה בגובה של 880 מטר מעל פני הים, החולשת על צומת הדרכים המכונה "צומת הטי" בכביש 60 והדרך בואכה בית אל ועפרה. גבעת אסף הוקמה באייר תשס"א - מאי 2001 לאחר רצח אסף הרשקוביץ, תושב עפרה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו. משרד הבינוי והשיכון בנה במקום תשתיות בסכום של 600,000 ₪. היישוב הגיש בקשה לתוכנית מפורטת למוסד חינוכי. בגבעת אסף מתגוררות 20 משפחות עם כ-50 ילדים, רובן בקרוונים, ומיעוטן במבני קבע. ילדי הגנים ובתי הספר לומדים בבית אל. ביישוב פעילות תרבות ענפה הכוללת ערבי נשים ושיעורי תורה. במקום קיים גם בית מדרש ובו כולל אברכים, שלוחה של ישיבת מרכז הרב[26]. בתשובת המדינה לבג"ץ בסוף 2012 נאמר כי התושבים רכשו את רוב שטח המאחז[1]. במאי 2013 הודיעה המדינה כי היא בוחנת את האפשרות להכשיר את המקום. על פי הודעת המדינה, "הקרקעות שעליהן יושב המאחז גבעת אסף נרכשו ברובן וההליכים לאישור העסקה כבר החלו, ובכך נסללה הדרך להסדרת חוקיות היישוב ולמניעת פינויו"‏[27].


עפרה עמונה 1997
תמונת אחד הבתים שנהרסו, שעות לפני העימות
יישוב קהילתי השוכן על גבעה נשאה מעל ההתנחלות עפרה השייך למועצה אזורית מטה בנימין. השם "כפר העמונה" מופיע בתנ"ך ביהושע פרק י"ח, בצמוד לעפרה. היישוב הוקם בשנת 1997 ואוייש על ידי צעירים מהיישוב עפרה. לקראת סוף שנת 2005 היו בעמונה כ- 30 משפחות. היישוב הוא למעשה מאחז ומופיע בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים של עו"ד טליה ששון כמאחז בלתי מורשה‏[15]. ארגון אמנה בנה בעמונה 9 בתי קבע אשר בנייתם הסתיימה בשנת 2005. בעקבות עתירה לבג"ץ של תנועת שלום עכשיו אשר דרשה שהבתים ייהרסו, התחייבה פרקליטות מדינת ישראל להרוס את הבתים. בשבוע שטרם ההריסה, נעשה ניסיון (בהסכמת מועצת יש"ע) על ידי תושבי המאחז שעזבו ביזמתם את בתיהם להציע לממשלת ישראל את העברת הבתים בשלמותם לתוך תחומי היישוב עפרה. ההצעה זו נתקבלה בסירוב מוחלט על ידי הדרג המדיני. ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כעשרת אלפים שוטרים וחיילים לעמונה כדי להרוס את הבתים כשבתשעת הבתים ובדרכי ההגעה ליישוב התבצרו למעלה מארבעת אלפים פעילי ימין[דרוש מקור]. לאחר מאבק פיזי עיקש בן כחמש שעות נהרסו כל הבתים. גילויי האלימות החריפים משני הצדדים במאבק זה ונחישות הכוחות המפנים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה, המשטרה השתמשה בפרשים, אלות ואלימות רבה גם לאחר שהפינוי הושלם. מאות מפגינים ומספר שוטרים נפצעו. הועלו טענות על הטרדות מיניות בזמן הפינוי על ידי שוטרים כלפי מפגינות‏[28].

נכון לתחילת 2008 ביישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים.

גינות אריה 2001 היה באזור השומרון ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
שילה אחיה 1997 נמנה עם ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהיישוב שילה. היישוב הוקם ב-1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'". המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. ביישוב גרות היום[דרושה הבהרה] כ-20 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב. לפי אתר שלום עכשיו היישוב ממוקם על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005. משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח ‏‏[29].
אש קודש 1999
Peace Now Price Tag 310114 006..jpg
יישוב קהילתי חקלאי בעל צביון דתי תורני בהרי אפרים המתנשא לגובה 830 מטר מעל פני הים ליד היישוב שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום אך המקום יושב מאוחר יותר. היישוב מונה כ-32 משפחות. תושבי היישוב מתפרנסים מגידול עזים לחלב וכרמי גפנים ליין ובמקצועות מתחומים שונים נוספים. היישוב קרוי על שמו של אש-קודש גילמור, שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במזרח ירושלים ונרצח במהלך האינתיפאדה השנייה ועל שם ספרו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא. היישוב שייך לישובי גוש שילה. מתקיימים סכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר הסמוך קוסרא[30].
קידה 2002 יישוב קהילתי כפרי בן 45 משפחות. הקמתו נועדה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב ההר בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה[דרוש מקור]. "קידה" שייך למועצה אזורית מטה בנימין ומשתייך ליישובי גוש שילה. היישוב הוקם לאחר שבשנת 2002 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", ששכן ברכס בירכת אל קסר. ביוזמת זאב חבר, מזכ"ל אמנה, אישר בנימין בן אליעזר, שר הביטחון דאז, את הפיכת הבסיס ליישוב אזרחי. ברם, שר הביטחון הורה על פינוי התשתיות והריסת כל המבנים בבסיס. ב-22 במאי אותה שנה עלה הגרעין על הקרקע במיקום הנוכחי לאחר הרצחו של תושב אחייה גדעון ליכטרמן בדרך העולה ליישוב. לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך לאחר עתירה לבג"ץ בוטל הפינוי. ב-2012 נבנו בקידה 17 מבנים חדשים, 10 מהם בתי קבע[2].
גבעת הראל 1998
הכניסה לגבעת הראל

יישוב קהילתי הנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. גבעת הראל נמצאת 740 מטר מעל פני הים. היישוב שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון. מאחז גבעת הראל הוקם בשנת 1998 ונקרא על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון רב היישוב שילה, שנהרג בידי מחבל, יחד עם שלמה ליבמן, בעת שמירה על היישוב יצהר. לאגודה, שהקימה את היישוב, הסכם הקצאה עם ההסתדרות הציונית העולמית עד 2045. תושבי היישוב עוסקים בחקלאות ובמקצועות חופשיים. בין היישוב לבין כביש 60 ניטעו כרמי גפנים וזיתים בהיקף של מאות דונמים. העיבוד נעשה בעבודה עצמית. במקום יקב בוטיק בשם "יקב גבעות", המפיק גם שמן זית. בדומה לרוב המאחזים, היישוב מחובר למים ולחשמל.

בתחומי היישוב, כק"מ וחצי מערבית משילה, יש מזבח עולה חצוב בסלע בגובה 740 מטר מעל פני הים. המזבח ניצב על גבי טרסה, בולט מעל פני השטח, ומעליו ומתחתיו מדרון תלול ומצוקי. מתחת למזבח נתגלה כבשן סיד קדום ומתחתיו, 600 מטר מערבה, נובע מעיין "עין מחֵיבִּ‏ר" (נקרא היום גם "עין עֹ‏ז"), אשר לצדו כבשן נוסף. המזבח נמצא ברום המדרון המשקיף על נחל שילה, בקטע הנחל המחבר את עמק שילה ועמק לבונה, אשר שימש כציר תחבורה עיקרי בדרך האבות. יש המזהים אותו עם "מעלה לבונה" הקדום. המזבח ניצב במפנה הדרומי של ההר ופונה לגבעת הרואה (שם נתגלו שרידי חווה עתיקה ותעשיות חקלאיות נלוות) ולעין עוז, באופן הנראה לעין לעוברים בנחל. גבעת הראל ידועה היטב בקרב חובבי הטיולים בגלל האטרקציות שביישוב. חלק מהם הם: חוות סוסים, מערת הנחושת, מערת השקד, מצפור אברהם, פינת חי, גלריית אומנות מקרמיקה, מזבח העולה, עין עוז, נחל שילה, יקב בוטיק, מזבח האבן, כרמים, ועוד..

קישור לאתר הבית של גבעת הראל

ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום") 2001 הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה.

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות. (האתר של "ישוב הדעת").

עדי עד 1998 מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשים משבות רחל. מונה 41 משפחות, ובמקום כרמים ויקב שמיצר שיכרים. כן קיימת במקום ישיבה חקלאית "שדות אמיר"‏[31]. תושבי המקום דוגלים בחירות הפרט תוך מחויבות עמוקה להתחדשות יהודית ולהלכה.
עלי עין 2009 פורק ב2011 הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בטבת תשע"א היא פונתה ומאז נבנו בה בתי פנאלים ו OSB. ביוני 2011, פונתה הגבעה שוב תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין.
גבעת גל יוסף 2009 הוקמה בשנת ה'תשס"ט ונקראה על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. הגבעה ממוקמת על הגבעה המערבית לכביש אלון ושוכנת מזרחית לעדי עד. בקבעה יש 4 משאיות מקורקעות שמשמשות למגורים וטנדר מקורקע שמשמש כמטבח, בנוסף בגבעה יש מספר חממות ובור מים.

גוש עציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
בת עין רמת השלושה 2014 שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחום השיפוט של בת עין. הקרקע מוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי 2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם‏[32]. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים ומספקת תשתיות חשמל ומים.
מיצד פני קדם 2000
מאחז פני קדם

מאחז במזרח גוש עציון, בשטח היישוב מיצד. פני קדם צופה על ים המלח. המאחז הוקם באוגוסט 2000 ומתגוררות בו נכון לשנת 2013 45 משפחות וכמה רווקים דתיים לאומיים. תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות, ממקצועות חופשיים ועוד. ביישוב בית כנסת, מקווה נשים ומקווה גברים, גני ילדים, סניף בני עקיבא, ספרייה ומשחקייה. כמה מהבתים הם מבני קבע. המקום נקרא גם אספר ב', והיישוב הסמוך מצד נקרא אספר א', על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה. את שם היישוב 'פני קדם' בחרו התושבים והוא מתאר את מיקומו של היישוב מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח.

היישוב הוקם כשכונה של מיצד בשנת 1991. בהמשך השכונה ננטשה. בשנת 1999 שופצו הקרוואנים ובאוגוסט 2000 עלה לקרקע גרעין 'עפני'.

אנשי היישוב שואפים לקיים התיישבות אקולוגית, שבאה לידי ביטוי בגינון ובהשקיה, בפינת מחזור למתכות וזכוכית וניסיונות להקים תחנה לאנרגיה חלופית מהרוחות העזות שבמקום. תושבי היישוב מנסים להחזיר את החורש הים תיכוני הטבעי לאזור. מאות עצי חרוב, דולב, מייש, תאנה, קטלב, אלון, אלה ארץ ישראלית ואורן ירושלים ניטעו בתחום היישוב. כן ניטעו באזור כרמי זיתים ויין. היישוב מבוסס על עבודה עברית מתוך אידאולוגיה.

גובה היישוב הוא 930 מטר מעל פני הים, והצניחה של 1300 מטר עד לים המלח ניכרת בנוף הנשקף ממנו. בסמוך ליישוב ישנו שטח צבאי, הנקרא 'גבעת הטילים', שעליו הוקמו סוללות פטריוט להגנה על ירושלים בזמן מלחמת המפרץ.

מעלה עמוס איבי הנחל 1999
הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. בתמונה נראים היישוב מעלה עמוס ומדבר יהודה

הוקם בתחילת 1999 בידי חסידי ברסלב מתלמידי רבי ישראל בער אודסר ששאפו לגור קרוב לטבע. מקור השם בשיר השירים: "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים".

המקום נמצא בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון. במקום גרות כ-30 משפחות רובם דתיים לאומיים.

הגובה הממוצע הוא כ-800 מטר מעל פני הים. איבי הנחל צופה אל עבר ים המלח והרי ירדן ממזרח, הר ההרודיון וירושלים מצפון ונחל ערוגות ממערב.

נווה דניאל שדה בועז (מכונה גם "נווה דניאל צפון") 2002 הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא. נקרא על שם בעז ממגילת רות. הוקם לאחר שמ"פ מילואים שזיהה צורך ביטחוני והתיישבותי ביישוב במקום זה הקים אותו ובמקום מספר קראוונים. ביישוב פועל פרויקט מיחזור ואיסוף פסולת הגדול ביותר בגוש עציון.

רוב תושבי המקום הם אקדמאים (רופאים, מורים, מהנדסים, ועוד) וסטודנטים. תושבי המאחז מקפידים על חיי קהילה של חילונים ודתיים, שמירה על הטבע והסביבה, חקלאות ועבודה עברית בלבד, ערבות הדדית ומעורבות בקהילה. היישוב מקיים פרויקט של מפגשים ואירוח מכינות קדם צבאיות. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי המנהל האזרחי, הריסה שהיוותה תקדים לפינוי עמונה.

נוקדים מעלה רחבעם 2001
מבט מהרודיון על מעלה רחבעם; בקדמת התמונה חוות שדה בר

מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. הוקם ב-2001. בתחילת דרכו קיבל המאחז מענק ממשלתי של 750,000 שקל. כמה פעמים הוצאו צווי הריסה למקום. ב2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי‏[33].

סמוך ליישוב, באחד האפיקים היורד לנחל תקוע, התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה בין 100,000 ל-200,000 פרחים. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות ה-10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר.

קריית ארבע בית הכנסת חזון דוד 2001
בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב ראש השנה ה'תשס"ט

בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה‏[34].

מצפה אביחי 2009
מצפה אביחי
מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18‏[35], הוקם באוגוסט 2009[36]. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי[37]. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דיוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום‏[38].

דרום הרי חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב אם מאחז שנת הקמה תיאור
סוסיא מצפה יאיר כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מהיישוב מעון, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים)‏[39]. היישוב נמצא בתוך הקו הכחול של סוסיא, כלומר לפי התכנון המקורי היה אמור להיות כשכונה של סוסיא[דרוש מקור].
מצפה עשהאל 2002 הוקם בשנת 2002 על ידי משפחות של בעלי תשובה אשר בקשו לעסוק בחקלאות. היישוב ממוקם בדרום הר חברון בגובה 700 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא בדרך בין ליבנה ושמעה. ביישוב כ-15 משפחות. בשנה האחרונה נטעו ביישוב עצים רבים – עצי נוי ועצי פרי הכולל מטע זיתים יחד עם זריעת שדות חיטה ושעורה. תושבי המקום מגדלים גם חיות: עיזים כבשים, תרנגולות, סוסים וכלבים שעוזרים בשמירה על היישוב.
גבעת חסדי ה' 2005 הוקם בשנת ה'תשס"ה. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קראוון עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.

בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.

בית יתיר

(מְצַדות יהודה)

נוף הנשר 1995 חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה היא בבעלות יעקב טליה, המגדל בה עדרי צאן מתחילת שנות התשעים - היה ברשותו עדר של 600 כבשים שנגנב ועתה בבעלותו עדר של 100 כבשים וכרם ענבים. לדבריו, חוותו ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. לאחרונה[דרושה הבהרה] המנהל האזרחי הודיע לו כי החווה עוברת, כמו שהיא, לבעלות ערבית. ב-25 דצמבר 2006, הפלסטיניים הורשו להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. כמו כן, המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות שולטות בשטח. אחת הגבעות, הסמוכה לחוות טליה, זוהתה במחקר מדעי על ידי ד"ר עוז גולן כ"סלע המחלוקת" המקראית, שם התרחש הסיפור הידוע בזמן ששאול רדף אחרי דוד - מלאך ה' נגלה אליו, וציווה עליו להניח לדוד ולרדוף אחרי הפלשתים.

לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית עד יולי 2042 ולפיו יש להם תוכנית מאושרת לחוות מרעה. שטח החווה צופה על העיר ערד, ממערב וממזרח, על כל עמק והר חברון עד דימונה, רבת עמון וים-המלח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים העוסקים במאחזים ספציפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת הראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות גלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
  2. ^ שרון נובק ומערכת וואלה!, הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2007
  3. ^ אריה אורלנדו באתר היישוב איתמר
  4. ^ נדב שרגאיתושב מאחז 777: כולנו מדחיקים, באתר הארץ, 16 ביוני 2006‬
  5. ^ 'עלי עשור' - סרטון שהופק במלאת עשור שנים להקמת השכונה, המתעד את העלייה לקרקע והתפתחות המקום, באתר יוטיוב
  6. ^ יהודים הכינו כאן יין לפני אלפיים שנה, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ חיים לוינסוןהתושבים יפנו ארבעה מבנים, יעלון בודק אפשרות להלבין את המאחז חוות גלעד, באתר הארץ, 31 בינואר 2014
  8. ^ אפרת וייס, המתנחלים החלו בהקמה מחדש של חוות גלעד, באתר ynet‏, 20 באוקטובר 2002
  9. ^ אפרת וייס, המתנחלים החלו בהקמה מחדש של חוות גלעד, באתר ynet‏, 20 באוקטובר 2002
  10. ^ הזוג שביתו הוצת: נמשיך ליישב את הארץ
  11. ^ מאות מתיישבים הוזעקו אמש לחוות גלעד שבשומרון
  12. ^ מבט - במאחז חוות גלעד מתגייסים למאבק נגד כוונת המדינה להרוס 2 מבנים
  13. ^ "הערבים יודעים שעם חוות גלעד לא מתעסקים"
  14. ^ חוות יאיר באתר המועצה האזורית
  15. ^ 15.0 15.1 דו"ח המאחזים של טליה ששון, עמוד 101
  16. ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, מעלה ישראל, באתר תנועת שלום עכשיו
  17. ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ב'; ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"ט
  18. ^ איתמר פליישמן, הושלם פינוי מגרון, המתבצרים הורדו בכוח מהגג, באתר ynet‏, 2 בספטמבר 2012
    אפרת פורשר, ‏פינוי מגרון עבר בשלום, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2012
  19. ^ נדב שרגאי, מאחז ועוד מאחז – כך יוצרים רצף התיישבות, בעיתון הארץ, 6 בספטמבר 2004
  20. ^ בג"ץ 9051/05
  21. ^ חרשה, אתר שלום עכשיו
  22. ^ דף זיכרון לזכר יאיר יחיאל מנדלסון.
  23. ^ סיפורו של מאחז יד יאיר, מאת מאיר גולדמינץ.
  24. ^ קצינים שהרסו את מאחז יד יאיר, באתר ארכיון ערוץ 7.
  25. ^ ‏ נ.צ. 31°54'39.72"N 35°14'55.13" E‏
  26. ^ 209651, ‏לימוד הושענא רבא במרכז חבל בנימין, באתר ערוץ 7
  27. ^ ידיעות אחרונות
  28. ^ אפרס וייס ואחיה ראב"ד, העדויות הקשות: האם שוטרים פגעו מינית במפגינות עמונה?, באתר ynet‏, 7 בפברואר 2006
  29. ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, אחיה (גבעה ד'), באתר תנועת שלום עכשיו‏
  30. ^ יגאל מוסקו, אש הקודש: כרוניקה של אלימות, חדשות 2, 1 במרץ 2013
  31. ^ חגית רוטנברג, ‏יש קמח (אורגני) ויש תורה, באתר בשבע - ערוץ 7
  32. ^ [3]
  33. ^ [4]
  34. ^ רותי אברהם, יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 10 בפברואר 2008
  35. ^ מסיירים ונוטעים בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2009
  36. ^ 11 מאחזים חדשים יוקמו היום ומחר ביו"ש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2009
  37. ^ מצפה אביחי: ספר תורה בבי"כ חדש, באתר ערוץ 7, 27 ביולי 2010
  38. ^ תקדים משפטי: תושב מצפה אביחי הוגדר כתושב קבע, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2012
  39. ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101