מאטס וילאנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאטס וילאנדר
Matswilandercropped2.jpg
מדינה שבדיה
תאריך לידה: 22 באוגוסט 1964 (בן 49)
מקום לידה וקשה, שבדיה
גובה 1.84 מטר
יד חובטת: ימין
מקצוען משנת: 1981
סה"כ פרסים שצבר/ה: $7,976,256 דולר
יחידים
דירוג שיא: 1
(12 בספטמבר 1988)
זכיות בטורנירים: 33
זוגות
דירוג שיא: 3
(21 באוקטובר 1985)
זכיות בטורנירים: 7
שיאי גראנד סלאם
זכיות: זכיות:7
אליפות אוסטרליה הפתוחה זכייה
(1983, 1984, 1988)
אליפות צרפת הפתוחה זכייה
(1982, 1985, 1988)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה
(1988)

מאטס וילאנדרשבדית:Mats Wilander; נולד ב-22 באוגוסט 1964 בוקשה, שבדיה), הוא טניסאי עבר שבדי, אשר דורג ראשון בעולם. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 זכה וילאנדר בשבעה תוארי גראנד סלאם, שלוש זכיות באליפות צרפת הפתוחה, שלוש זכיות באליפות אוסטרליה הפתוחה וזכייה אחת באליפות ארצות הברית הפתוחה. ב-1988 זכה וילאנדר בשלושה תוארי גראנד סלאם מתוך ארבעה ודורג במקום הראשון בדירוג הטניס העולמי. הוא זכה במהלך הקריירה ב-33 תוארי יחידים (מתוכם שמונה תארים בסדרת המאסטרס), בשבעה תוארי זוגות והיה מהכוחות הבולטים בנבחרת הטניס השבדית, שהעפילה שבע פעמים ברציפות לגמר גביע דייויס במהלך שנות ה-80.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבב העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילאנדר זכה בשני תוארי טניס חשובים לנוער ולאחר מכן ב-1980 החל את הקריירה המקצוענית שלו בבוגרים. זכייתו הראשונה באליפות צרפת הפתוחה ב-1982 הדהימה את עולם הטניס, מאחר שהיה בלתי מדורג בתחרות, והצליח לגבור על המדורג שני באליפות איוון לנדל בסיבוב הרביעי. ברבע הגמר הוא ניצח את המדורג חמישי ויטאס גרולאטיס ובחצי הגמר גבר על המדורג הרביעי חוזה לואיס קלרק. במשחק הגמר הוא ניצח את המדורג שלישי גיז'רמו וילאס בארבע מערכות. זכייה זו הפכה את וילאנדר לטניסאי הצעיר ביותר בהיסטוריה שזוכה בתואר גראנד סלאם (שיא שנשבר לאחר מכן על ידי מייקל צ'אנג ובוריס בקר) ולטניסאי הראשון שזוכה באליפות צרפת הפתוחה בהופעת הבכורה (רפאל נדאל שחזר את ההישג בשנת 2005). ב-1983 זכה וילאנדר לראשונה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר שגבר על ג'ון מקנרו בחצי הגמר. בגמר הוא פגש שוב את איוון לנדל והפעם גבר עליו בשלוש מערכות בדרך לזכייה בטורניר. אליפות אוסטרליה הפתוחה שוחקה על משטח דשא באותן שנים. וילאנדר נותר עד היום הזוכה הצעיר בהיסטוריה של אליפות אוסטרליה הפתוחה (19 ושלושה חודשים).

ב-1984 זכה וילאנדר בפעם השנייה ברציפות באליפות אוסטרליה הפתוחה כשגבר על סטפן אדברג ברבע הגמר ובמשחק הגמר ניצח בארבע מערכות את הטניסאי הדרום אפריקני קווין קארן.

ב-1985 זכה וילאנדר בפעם השנייה באליפות צרפת לאחר ניצחון בגמר על איוון לנדל. באותה שנה הפסיד וילאנדר בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה לסטפן אדברג ובהמשך העפיל לחצי גמר אליפות ארצות הברית, תוך שהוא מסיים את השנה במקום השלישי בדירוג העולמי.

ב-1986 דורג וילאנדר במקום השני בדירוג העולמי אחרי איוון לנדל. באותה השנה לא הצליח לעבור את הסיבוב הרביעי בשלושת טורנירי הגראנד סלאם שבהם השתתף (אליפות ארצות הברית, אליפות צרפת ווימבלדון), אולם סיים את השנה במקום השלישי בדירוג בזכות הישגיו בטורנירים משניים.

ב-1987 העפיל וילאנדר לשני משחקי גמר, באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה. אולם בשני משחקי הגמר הפסיד ליריבו המושבע איוון לנדל. בטורניר ווימבלדון הודח בסיבוב הרביעי על ידי פאט קאש האוסטרלי.

1988 הייתה שנת השיא בקריירה של וילאנדר. בינואר הוא זכה בפעם השלישית באליפות אוסטרליה הפתוחה, שהתקיימה הפעם על משטחים קשים. הוא גבר בחצי הגמר על בן ארצו סטפן אדברג בחמש מערכות. בגמר גבר על פאט קאש בחמש מערכות ובכך הפך לשחקן היחיד שזכה באליפות אוסטרליה גם על מגרשי דשא (פעמיים) וגם על משטחים קשים. וילאנדר העפיל באותה השנה גם לגמר אליפות צרפת הפתוחה וניצח את אנרי לקונט הצרפתי בשלוש מערכות, כשהוא מציג משחק הגשה כמעט מושלם. הוא החמיץ רק שתי הגשות ראשונות מתוך 73 בכל המשחק (97%). באליפות ארצות הברית הפתוחה שוב העפיל וילאנדר לגמר ופגש בפעם השלישית ברציפות את איוון לנדל. במשחק שנמשך קרוב לחמש שעות ניצח בחמש מערכות וזכה בתואר הגראנד סלאם השביעי והאחרון בקריירה. הוא עלה למקום הראשון בדירוג העולמי, כשהוא מדיח את לנדל שהיה במקום הראשון שלוש שנים ברציפות. וילאנדר החזיק במקום הראשון במשך 20 שבועות עד שלנדל חזר למקום הראשון בינואר 1989.

וילאנדר אמנם לא זכה מעולם בטורניר ווימבלדון, אבל נמנה עם רשימה מכובדת יחד עם עוד ארבעה טניסאים (ג'ימי קונורס, רוג'ר פדרר, אנדרה אגסי ורפאל נדאל), שזכו בטורנירי גראנד סלאם על מגרשי דשא, חימר ומגרש קשה. וילאנדר ורפאל נדאל הם שני הטניסאים היחידים בהיסטוריה שזכו לפחות פעמיים על שלושת סוגי המשטחים. הוא היחיד בהיסטוריה שזכה בארבעה תוארי גראנד סלאם עד גיל 20. וילאנדר הודיע על פרישה ממשחק באופן רשמי באוקטובר 1996.

גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילאנדר היה שותף בכיר להישגי הנבחרת השבדית בגביע דייוויס במהלך שנות ה-80. ב-1983 העפיל וילאנדר ביחד עם הנבחרת לגמר בפעם הראשונה בקריירה. הנבחרת השבדית הפסידה בגמר 3-2 לנבחרת אוסטרליה (למרות שוילאנדר ניצח את שני משחקי היחידים שלו). ב-1984 שוב העפילה הנבחרת ביחד עם וילאנדר לגמר, כשהפעם הנבחרת ניצחה את נבחרת ארצות הברית 4-1 וזכתה בתואר. ב-1985 זכתה הנבחרת השבדית בתואר בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון על נבחרת מערב גרמניה 3-2 בגמר במינכן.

ב-1986 וילאנדר היה שותף לעלייה של הנבחרת לגמר, אולם לא השתתף במשחקי הגמר בשל חתונתו. הנבחרת השבדית הפסידה בגמר 3-2 לנבחרת אוסטרליה. ב-1987 הוא שיחק בגמר הרביעי שלו עם הנבחרת, והיה שותף לניצחון בגמר 5-0 על נבחרת הודו. גם בשנים 1988-1989 העפילה הנבחרת השבדית לגמר, אולם הפסידה פעמיים לנבחרת מערב גרמניה. 1995 הייתה השנה האחרונה שבה וילאנדר השתתף בגביע דייוויס, אולם בשני משחקיו האחרונים בטורניר מול נבחרת ארצות הברית הפסיד לאנדרה אגסי ולפיט סמפראס.

המאזן הכולל של וילאנדר במשחקי גביע דייוויס עומד על 36-16 במשחקי יחידים ו-7-2 במשחקי זוגות. למרות המאזן המרשים שלו, המשחק הזכור ביותר שלו בגביע דייוויס היה דווקא משחק הפסד ברבע הגמר של 1982 מול נבחרת ארצות הברית. הוא התמודד מול ג'ון מקנרו במשחק שנמשך חמש מערכות, הפסיד את המערכה האחרונה 17-15 במשחק שנמשך 6 שעות ו-32 דקות והיה הארוך ביותר בהיסטוריה של גביע דייוויס.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל מונה וילאנדר לקפטן נבחרת הדייויס של שבדיה. הוא עבד תקופה מסוימת כמאמנו של מאראט סאפין ואימן טניסאים נוספים. וילאנדר משמש כיום כפרשן טניס בטלוויזיה ביורוספורט, הוא מתגורר באיידהו, ארצות הברית. וילאנדר נשוי ואב ל-4 ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאטס וילאנדר בוויקישיתוף