מאיר אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר אוירבך
אין תמונה חופשית
תאריך לידה א' באב תקע"ה
תאריך פטירה ה' באייר תרל"ח
תאריך לידה לועזי 7 באוגוסט 1815
תאריך פטירה לועזי 8 במאי 1878 (בגיל 62)
השתייכות יהדות אורתודוקסית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד

הרב מאיר אוירבך (לעתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; א' באב תקע"ה, 7 באוגוסט 1815 - ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878), היה רב בפולין, ולאחר מכן כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים, מחבר הספר "אמרי בינה" שעל שמו הוא מכונה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה דוברי שבמחוז קאליש, אביו היה הרב יצחק איציק אוירבך, שכיהן אז כרב בעיירה. אמו, הענא, נפטרה בינקותו והוא לא זכה להכירה. בגיל 25 נתמנה לרב בעיירת מולדתו, דוברי. לאחר מכן כיהן שבע שנים כרב בעיר קובל שבווהלין[1], בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בשנת תר"ו (1846) נקרא לכהן כרב בעיר קולו (Koło), בה ישב תשע שנים כאב בית דין.

בשנת תרט"ו 1855 עבר לקהילת קאליש, שם עסק ברבנות וגם במסחר, וצבר נכסים. בדרשותיו אל בני קהילתו לא חדל מלדבר על "יישוב ארץ ישראל, שהיא ראשית הגאולה".‏[2]

היה בקשר עם המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה בירושלים ונחשב אחד מתלמידיו.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרי"ט (1859) עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בירושלים. לדבריו רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ". כשהרב שמואל סלנט היה צריך לנסוע מארץ ישראל, הוא מינה את אוירבך לעמוד במקומו בראש בבית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים, ולאחר חזרתו של רבי שמואל, השאירו בתפקידו זה. מרץ רב השקיע ביסוד הישיבה "אהל יעקב". אוירבך היה נשיאו של בית הכנסת בית יעקב שבבית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד אשר בו דרש תדיר, וכן היה נשיא מוסדות עץ חיים ובית החולים ביקור חולים שהיה ממייסדיו.

כאשר ביקש למנות שוחטים שינהגו לפי מנהגי הרמ"א, פרצה מחלוקת גדולה עם העדה הספרדית, וכנגדו יצא החכם באשי ר' חיים דוד חזן, והמריבה הגיעה עד לחצר השולטן הטורקי.

עם עלותו לארץ ישראל היה עד למחלוקות וסכסוכים בין הכוללים, המוסדות שקיבלו וחילקו את כספי התמיכה מהתפוצות. ליישוב הסכסוכים ייסד בשנת תרכ"ו (1866) את "הוועד הכללי כנסת ישראל" ("ועד כל הכוללים") בירושלים, בהשתתפות הרב שמואל סלנט.

במכתב גלוי ששיגר לנדיב משה מונטיפיורי יצא הרב נגד דברי הדיבה שהופצו על היישוב, כי יושבי הארץ הם "עריקים שברחו מארצות אירופה היות שברחו מעבודת הצבא".

לאחר שבשנת תר"ך (1860) נוסדה "חברת יישוב ארץ ישראל", הצטרף אליה הרב צבי הירש קאלישר. הרב מאיר אוירבך כתב דברי הסכמה לספרו של הרב קאלישר "מאזניים למשפט", והצטרף לקריאה לפעולות יזומות לבניין הארץ,‏[3] אך הסתייג מחידוש הקורבנות שהוצע על ידי הרב קאלישר.

הרב אוירבך כינס בביתו צעירים ירושלמיים והשפיע עליהם שיצאו לעבודות האדמה. בסיועו נרכשה הקרקע שעליה הוקמה השכונה "מאה שערים", וכן השתתף בבניית "משכנות ישראל" נחלת שבעה ועוד. כמו כן קנה מהערבים מגרש גדול, שלימים היה לשכונת בית דוד. היה גם ממייסדי בית הכנסת ישועות יעקב.

אחת מתוכניותיו הקשורות בגאולת הארץ הייתה "החברה לקניית אדמת יריחו".‏[4] לאחר שניתנה הרשאה מהשלטונות העות'מאניים והקנייה עמדה לצאת לפועל, הופסק המשא ומתן.

בשנת תרכ"ו לאחר מגפת כולירה שפרצה בירושלים וכילתה רבים מיהודי היישוב, ולאחר פטירתם של רבני ירושלים הרב משה יהודה לייב מקוטנא, הרב נחום שאדיקר והרב יוסף זונדל מסלנט שהיו מעמודי היישוב בירושלים, ערך שאלת חכם וקיבל כתשובה את הפסוק משיר השירים: "דומה דודי לצבי או לעופר איילים, הנה זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". בהתייעצות עם הרב ידידיה רפאל אבולעפיה, הם פירשו את התשובה שהכותל המערבי תובע את עלבונו על כך שלא מתאבלים עליו מספיק, ולכן תיקנו שלא לנגן בכלי נגינה בחתונות בירושלים. רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש שלח לרבי מאיר מכתב, שמקובל אצלו שמי שיודע להסביר את צרות הדור הוא גדול הדור ואשריו שזכה לכך.

הרב אוירבך נפטר בירושלים בה' באייר תרל"ח.

תלמידיו היו ממייסדי פתח תקווה. נכדו היה הרב מנחם נתן נטע אוירבך בעל אורח נאמן מראשי המזרחי בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: קאָװל; בפולנית: Kowel; באוקראינית: Ковель.
  2. ^ אהרן בראנד, "רבני קולו", ספר אהרן בראנד אורבן, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ח.
  3. ^ מכתב גלוי אל השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי לונדון התרל"ה, הלבנון, שנה א, גיליון ג', תרכ"ג.
  4. ^ וראו: יוסף ריבלין, חברה להתנחלות על אדמת יריחו, הלבנון, ירושלים, ח' בסיון תרל"ו
תקופת חייו של מאיר אוירבך על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן