מאיר איזנשטט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש[1]; (ה'ת"ל, פולין - כ"ז בסיון ה'תק"ד, אייזנשטט; 1670 - 1744), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין בשנת ה'ת"ל, אחיינו של הרב שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמורביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.

בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ אץ שם העיר כשם משפחתו.

בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגניבה. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שאינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.

כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".

זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות).

תקופת חייו של מאיר איזנשטט על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'א"ש' הוא קיצור מקובל בספרות הרבנית לעיר אייזנשטט. יש לציין כי גם רבי מאיר איזנשטטר כונה מהר"ם א"ש על שם עיר הולדתו, ואין לבלבל ביניהם.