מאיר ברנדסדורפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר ברנדסדורפר

הרב מאיר ברנדסדורפריידיש: בראנדסדארפער) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 1934 - 2009), היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באנטוורפן שבבלגיה לרבי שלמה ולפרומט בת הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".

עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, באייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחתו לצרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. הוא נשלח למרכז רפואי בשווייץ שהתמחה בטיפול במחלה, שם שהה תשעה חודשים ולאחר מכן חזר למשפחתו בצרפת.

בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לארץ ישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים. בשנת ה'תש"ו עברה המשפחה לשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם התקרב אביו לרבי אהרן ראטה. הרב ראטה קירב גם את מאיר הצעיר ובגיל שתים עשרה אמר כי "עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש"[דרוש מקור]. עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן.

לאחר שהיה לבר מצווה החל ללמוד בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא. כחברותא שימש לו הרב משה הלברשטאם, עמו נסמך להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד "העדה החרדית". לאחר מכן למדו השניים בצוותא בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.

נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך.

לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, בחבורה של הרב משה יהושע לנדא והרב מנדל אטיק, ובהמשך בכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא, שבו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.

רבותיו בפסיקת הלכה, שאף סמכוהו להוראה, היו הרב משה אריה פריינד, הרב שמואל וואזנר והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. רבו המובהק היה הרב אברהם הערש כהן. התכתב רבות עם הרב שלמה זלמן אוירבאך.

תפקידיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסן תשכ"ז (1967) התמנה עם רעו הרב הלברשטאם כרבה של שכונת בתי אונגרין מטעם העדה החרדית. באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד שבו שימש עד שנת תשנ"ז - (1996).

בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה. אחת התקנות שתיקן בתפקידו זה הייתה בדיקת הריאות וצומת הגידים בכל עוף שנשחט.

בכ' באלול תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה. הוא יזם לראשונה שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה, שהקפידה עד אז לשחוט רק בתחומי ארץ ישראל ולא שיווקה בשר קפוא. משחטת "גלאט עוף" הוקמה לפי דרישותיו‏[1].

עם פטירת הרב אברהם יצחק קאהן, נמנה הרב ברנדסדורפר עם תומכי בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, והוא אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרבה.

שימש גם כמוהל וערך בריתות מילה כמעט מידי יום.

חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בֹשם" (ראשי התיבות של שמו; מאיר בן שלמה), שבו דיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות תלמידים המשמשים ברבנות בישראל ובעולם, בהם ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך.

הרב ברנדסדורפר שמר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. על אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע להתנחלויות ביש"ע לצורך הקמת מקווה או עירוב.

הרב ברנדסדורפר נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט (2009) והובא למנוחות למחרת בבית הקברות הר הזיתים. עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.

לאחר פטירתו קראה עיריית בית שמש לשכונת חפציבה וסביבותיה את השם שכונת "קנה בושם" לזכרו. כשנתיים לאחר פטירתו פתח בנו הרב משה בשכונת בית ישראל בית ההוראה על פי פסקיו, "היכל הוראה".

בין תלמידיו הבולטים: הרב יעקב מנדל יורוביץ' (רב קהילת תולדות אהרן ודיין בבית הדין של העדה החרדית) והרב אברהם בער ליטמנוביץ'.

בני משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

  • הרב שמואל, מו"צ בעדה החרדית, רב קהילת "תפארת הנחל" וראש כולל "תולדות אברהם יצחק" בבית שמש
  • הרב יששכר, ראש מכון "שערי אורה" להוצאת כתבי אביו וראש השוחטים במערכת הכשרות של העדה החרדית
  • חיים אלעזר, מוהל
  • אהרן, שוחט ובודק
  • בנו הרב יוסף קדיש, מחבר סדרת הספרים "אורה ושמחה" על משנה תורה לרמב"ם וספרים "חזקת טהרה", "גשר צר". חתנו של הרב מנחם מונדרר, האדמו"ר מקוסוב ירושלים.
  • בנו, הרב משה ברנדסדורפר, מו"צ בעדה החרדית ורב "היכל הוראה"
  • בנו הרב נתנאל, מו"צ בעדה החרדית, רב שכונת "קנה בושם" בבית שמש
  • בניו הנוספים: יהודה טרייטל, יצחק ושמעון דב.

חתניו:

  • הרב יוסף סאמעט, ראש כולל "עוז והדר" והעורך הראשי של מהדורת "עוז והדר" של התלמוד בבלי
  • הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק" ורב הקריה של החסידות בעיר ביתר עילית
  • הרב משה בלום, ראש כולל "עיון הש"ס" של חסידות "תולדות אברהם יצחק"
  • הרב משה שנייבלג (בנו של הרב פייבל, רב חסידי ויז'ניץ בסטמפורד היל, לונדון), עורך במכון "שערי אורה" להוצאת כתבי חמיו.
  • הרב יעקב דוד האלבערשטאם, בן האדמו"ר מסטרופקוב, מנהל רוחני בת"ת "תולדות אברהם יצחק" בירושלים וראש כולל "מנחת מאיר" על שם חותנו.
  • הרב שמואל אהרן סטאריק, ר"מ בישיבת "תולדות אהרן"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל, העופות מסתובבים בסרט נע סביב לשולחנות הבודקים, בניגוד למקובל שהם מונחים בארונות והבודקים מוציאים אותם משם.