מאיר ברנדסדורפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר ברנדסדורפר

הרב מאיר ברנדסדורפריידיש: בראנדסדארפער) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 1934 - 2009), רב, דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באנטוורפן שבבלגיה בכ"ה באלול תרצ"ד (5 בספטמבר 1934), לרבי שלמה ולפרומט בת הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".

עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, בחודש אייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחת ברנדסדורפר לצרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. מאחר שמדובר היה במחלה מדבקת המצריכה טיפול מיוחד, נשלח הרב ברנדסדורפר למרכז רפואי בשווייץ, שהתמחה בטיפול במחלה, בו שהה במשך תשעה חודשים ולאחר מכן שב והצטרף למשפחתו בצרפת.

בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לארץ ישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים, ולבסוף בשנת ה'תש"ו התיישבו בשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם נמנה אביו עם תלמידיו המקורבים של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. למרות היותו נער בן שתים עשרה, גילה כלפיו רבי אהרן קרבה יתירה והתבטא כלפיו "כי עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש". עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן ומאיר הצעיר נמנה עם חשובי מקורביו של האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן.

לאחר כניסתו לעול המצוות, החל ברנדסדורפר ללמוד בישיבת "בית יוסף צבי" דושינסקיא. כחברותא שימש לו הרב משה הלברשטאם, עמו נסמך להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי הרב פנחס אפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". לאחר מכן עברו השניים ללמוד בצוותא בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, שעמדה אז בראשותו של הרב שלום נח ברזובסקי. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת מיר שבשכונת בית ישראל ובכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא, בו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.

על רבותיו בפסיקת הלכה, מהם נסמך אף להוראה, נמנו הרב משה אריה פריינד גאב"ד "העדה החרדית", הרב שמואל וואזנר והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. כמו כן נודע בקשריו עם הרב שלמה זלמן אוירבאך, עמו דן והתכתב רבות בנושאים הלכתיים.

נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של בית החולים "שערי צדק".

תפקידיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ניסן תשכ"ז (1967) התמנה רשמית בצוותא עם רעו הרב הלברשטאם כרב ומורה הוראה מטעם העדה החרדית וכרבה של שכונת בתי אונגרין.

באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת תשנ"ז - (1996).

בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כרב אחראי ופוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית. אחת התקנות שתיקן בתפקידו זה הייתה בדיקת הריאות וצומת הגידים בכל עוף שנשחט.

בכ' באלול תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר מכן, יזם לראשונה שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לשחוט רק בתחומי ארץ ישראל ולא שיווקה בשר קפוא. רבי מאיר הקים גם את משחטת "גלאט עוף" שנבנתה לפי דרישותיו‏[1].

עם פטירת הרב אברהם יצחק קאהן, נמנה הרב ברנדסדורפר עם תומכי בנו הבכור הרב שמואל יעקב קאהן, והוא זה אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרבה.

שימש גם כמוהל מבוקש אשר ערך בריתות מילה כמעט מידי יום.

חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בֹשם" (ראשי התיבות של שמו; מאיר בן שלמה), בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הקים את בית ההוראה "היכל הוראה" בו ניתן מענה יום-יומי לשאלות הלכתיות על ידי מורי הוראה. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם, על תלמידיו בהוראה נמנה גם ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך.

הרב ברנדסדורפר שמר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים רבים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. והוא אף הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם, ועל אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע למאחזים והתנחלויות ביש"ע, לצורך הקמת מקוה או עירוב.

הרב ברנדסדורפר נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט (2009), דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מאירופה שנועצה בו לגבי פרשת עגינות סבוכה, והובא למנוחות למחרת בבית העלמין שעל הר הזיתים. עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.

לאחר פטירתו העניקה עיריית בית שמש לשכונת חפציבה וסביבותיה ופרויקט גבעת ירושלים את השם שכונת "קנה בושם" לזכרו. כשנתיים לאחר פטירתו עבר בית ההוראה שייסד, "היכל הוראה", למשכן חדש בשכונת בית ישראל בירושלים.

בני משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

  • הרב שמואל, מו"צ בעדה החרדית, רב קהילת "תפארת הנחל" וראש כולל "תולדות אברהם יצחק" בבית שמש.
  • הרב יששכר, ראש מכון "שערי אורה" להוצאת כתבי אביו וראש השוחטים במערכת הכשרות של העדה החרדית.
  • חיים אלעזר, מוהל
  • אהרן, שוחט ובודק
  • בנו הרב יוסף קדיש, מחבר סדרת הספרים "אורה ושמחה" על משנה תורה לרמב"ם. חתנו של הרב מנחם מונדרר, האדמו"ר מקוסוב ירושלים.
  • בנו, הרב משה ברנדסדורפר, מו"צ בעדה החרדית ורב "היכל הוראה".
  • בנו הרב נתנאל, מו"צ בעדה החרדית, רב שכונת "קנה בושם" בבית שמש
  • בניו הנוספים: יהודה טרייטל, יצחק ושמעון דב.

חתניו:

  • הרב יוסף סאמעט, ראש כולל "עוז והדר" והעורך הראשי של מהדורת "עוז והדר" של התלמוד בבלי
  • הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק" ורב הקריה של החסידות בעיר ביתר עילית
  • הרב משה בלום, ראש כולל "עיון הש"ס" של חסידות "תולדות אברהם יצחק"
  • הרב משה שנייבלג (בנו של הרב פייבל, רב חסידי ויז'ניץ בסטמפורד היל, לונדון), עורך במכון "שערי אורה" להוצאת כתבי חמיו.
  • הרב יעקב דוד האלבערשטאם, בן האדמו"ר מסטרופקוב, מנהל רוחני בת"ת "תולדות אברהם יצחק" בירושלים וראש כולל "מנחת מאיר" על שם חותנו.
  • הרב שמואל אהרן סטאריק, ר"מ בישיבת "תולדות אהרן"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל, אולם הבדיקה רחב והעופות מסתובבים בסרט נע סביב לשולחנות הבודקים, בניגוד למקובל שהם מונחים בארונות והבודקים מוציאים אותם משם, דבר שגורם לחץ וחוסר ריכוז לבודקים.