מאיר הכהן פופרש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר פופרש
תאריך לידה לועזי 1624
תאריך פטירה לועזי 1662 (בגיל כ־37)
נושאים שבהם עסק הפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטל
רבותיו רבי ישראל אשכנזי, רבי יעקב צמח
חיבוריו ספר "דרך סעודה", ספר "אור צדיקים", "מאורת נתן" ("יאיר נתיב"), "ספר אילן הגדול"

רבי מאיר פופרש בן יהודה לייב הכהן (1624 - 1662). מקובל, מפיץ תורת האר"י ורבי חיים ויטל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר נולד בקרקוב שבפולין בשנת ה'שפ"ד, מילדותו התבלט בכישרונותיו המיוחדים, ובגיל 13 בלבד החל ללמוד קבלה. משראו בכך, שלחו אותו הוריו לירושלים, ללמוד קבלה מפי תלמידי האר"י. למד אצל רבי ישראל אשכנזי ורבי יעקב צמח (תלמידו של רבי שמואל ויטאל), והיה לאחד מעמודי התווך בישיבת המקובלים בירושלים.

בשנת ה'ת"ו (1646) החל לערוך את כתבי האר"י בעקבות רבו רבי יעקב צמח. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו השמועות על הפרעות בפולין, יצא לפולין לדרוש בשלום משפחתו. מירושלים נסע לדמשק, שם פשפש בכתביו של רבי שמואל ויטל, ועל פיהם החליט לסדר את כתבי האר"י בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא כשבדרכו הוא טורח בסידור הכתבים, ומשם נסע לפולין והגיע לקרקוב בשנת 1650, בה השלים את עריכת כתבי האר"י.

בשנת תי"ד (1656) נסע בחזרה לארץ ישראל, חלה בדרכו, והגיע שבור ורצוץ. נפטר בירושלים בב' באדר תכ"ב, בהיותו בן 38 בלבד.

סידור כתבי האר"י שהניח רבי מאיר היה לאבן יסוד בלימוד כתבי האר"י. רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים"), פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. שני הספרים האחרונים לא נדפסו בשלמותם אלא חלקים חלקים בשמות שונים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי רבי מאיר חיבר ספרים רבים נוספים, שחלקם אבדו וחלק נדפסו. החיד"א כותב כי חיבר 39 ספרים.

חיבר ספר "דרך סעודה", הכולל כוונות על פי הקבלה לסדר נטילת ידיים והסעודה, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תל"ח (1678).

ספר "אור צדיקים" הכולל דברי מוסר ומנהגים ודברי חסידות ומנהגי האר"י על פי סדר היום, נדפס לראשונה בהמבורג בשנת ה'ת"נ (1690). הספר "דרך סעודה" נכלל במהדורות רבות של ספר "אור צדיקים" בשינויים מסוימים. במהדורות מסוימות, כמו זולצבך ה'תנ"א, נקרא הספר "אור צדיקים" בשם "אורחת צדיקים".

חיבר שלושים ושנים "כללים" בתורת הסוד, שנדפסו בתוך ספר "שבתא דריגלא" של הרב צבי הירש חוטש, וגם כחיבור נפרד בונדסבק ה'ת"ס, ובשם "מסילות חכמה" בשקלוב בשנת ה'תקמ"ה (1785).

רבי צבי הירש חזן, שהיה דיין בפוזנה (כיום פוזנן שבפולין), הוציא לאור מחדש את הספר אור צדיקים עם הוספות רבות משלו, וקרא לספר בשם "אור הישר".

חיבור נוסף של רבי מאיר הוא ספר "מאורת נתן" שנקרא גם בשם "יאיר נתיב", המפרש כינויים שונים מתורת הקבלה. נדפס לראשונה בפרנקפורט דמיין בשנת ה'תס"ט (1709).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]