מאיר הר-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר הר-ציון
Meir4.jpg
מאיר הר-ציון בשנת 1954
נולד 8 באוגוסט 1934
הרצליה
נפטר 14 במרץ 2014 (בגיל 79)
חוות שושנה, כוכב הירדן
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה סרן  סרן
תפקידים צבאיים

מפקד סיירת צנחנים, קצין הדרכה בסיירת מטכ"ל

מלחמות וקרבות

פעולות התגמול
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז

תפקידים אזרחיים

חקלאי, מגדל בקר

מאיר הר-ציון בשנת 1955
מאיר הר-ציון עומד ראשון משמאל, לצד אריאל שרון ומשה דיין, לאחר פעולת התגמול בכונתילה, אוקטובר 1955

מאיר הר-ציון (8 באוגוסט 1934 - 14 במרץ 2014) היה מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50, עוטר בעיטור העוז,‏[1] ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון. בעקבות רצח אחותו וחברהּ בידי בדואים, יצא עם שלושה מחבריו לנקמת דם, שבה הרגו חמישה מבני השבט הבדואי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר-ציון נולד בהרצליה כמאיר הורוביץ. בהיותו בן שלוש עברה המשפחה לרשפון, שם נולדו שתי אחיותיו. בגיל 14 התגרשו הוריו; הר-ציון עבר עם אביו לקיבוץ עין חרוד, ואמו ואחיותיו עברו לקיבוץ בית אלפא. בנעוריו בעין חרוד הקדיש את רוב זמנו הפנוי לצפייה בטבע ולסיורים רגליים. טיולים אלה חרגו לעתים מגבולות ישראל. בשנת 1951 יצאו הר-ציון בן ה-17 ואחותו שושנה בת ה-14, לטיול רגלי סובב כנרת. בבקעת הבטיחה, אז בשליטה סורית, נעצרו והוחזקו בכלא בקוניטרה ובדמשק. הם שוחררו לאחר חודש בתיווך האו"ם והצלב האדום.‏[2] מאוחר יותר ערך מסע יחד עם חברתו רחל סבוראי ל"עיר האסורה" - פטרה שבירדן. מסעו זה עורר השראה בקרב בני נוער ישראלים רבים שביקשו אף הם לערוך מסע דומה. חלקם קיפחו את חייהם במהלכו של המסע.‏[3]

הוא התגייס לנח"ל ושירת שירות כמדריך טירונים, שירות שאותו מצא כלא מספק, משום חוסר הפעילות הקרבית שבתפקיד. באותה תקופה הוקמה יחידה 101 כיחידת קומנדו על ידי אריאל שרון ובזכות השם שיצא לו כסייר, הוא צורף ליחידה ולקח חלק בפעולותיה. בין היתר פיקד על המבצע כפפות משי, פשיטה לחברון שנחשבה לקשה במיוחד עקב תנאי מזג האוויר החורפיים והשטח ההררי. הכוח צעד 42 קילומטר בליל שלג, ביצע את המשימה ובכך הציב רף חדש לדבקות במשימה עבור יחידות מיוחדות בצה"ל. עם מיזוג היחידה לגדוד הצנחנים 890, מונה הר-ציון למפקד פלוגה א' היא סיירת הצנחנים. שרון כתב עליו, "תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו". בהמלצת משה דיין הרמטכ"ל הוסמך לקצונה ללא קורס קצינים, והוענקה לו דרגת סגן. זהו מקרה נדיר והיחיד בתקופת דיין.‏[4]

ב-23 בדצמבר 1954 יצאו שושנה הר-ציון, אחותו של מאיר, וחברה עודד וגמיסטר בני ה-18 לטיול במדבר יהודה. השניים נרצחו, וגופותיהם נמצאו לאחר שישה שבועות בשטח שבשליטת ירדן, שבו התגורר השבט הבדואי ראשידיה.‏[5] בתגובה יצאו לאזור מאיר הר-ציון עם יורם נהרי, זאב סלוצקי ועמירם הירשפלד, חבריו מיחידה 101, והרגו כנקמת דם חמישה מבני השבט. הר-ציון נעצר בשובו,‏[6] והיו שחשבו, דוגמת משה שרת, שיש להעמידו לדין באשמת הריגה או רצח, אולם עקב לחצם של משה דיין ודוד בן-גוריון לא הועמד לדין, מחוסר ראיות‏[7]. בטרם סגירת התיק נגדם, יוצגו הר-ציון וחבריו על ידי שמואל תמיר, אך הם ניתקו איתו את הקשר לאחר שבמשפטו של מלכיאל גרינוולד פגע בכבודם של צנחני היישוב.‏[8]

הר-ציון עוטר בצל"ש, שהומר בשנת 1973 בעיטור העוז, על חלקו במבצע כנרת (מבצע "עלי זית"), בליל 11 בדצמבר 1955, בו פיקד על כוח בן כשבעים לוחמים מסיירת הצנחנים.‏[9] במהלך פעולת התגמול על משטרת א-רהווה בספטמבר 1956, נפצע הר-ציון בצווארו. חייו ניצלו הודות לתושייתו של הרופא הגדודי ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ'), שניתח אותו וביצע בו פיום קנה בשדה הקרב בתנאי חושך תחת אש.‏[10][11]

בסוף שנות ה-50, לאחר שהתאושש מפציעתו, נמנה הר-ציון עם מקימי סיירת מטכ"ל ושימש קצין הדרכה (כאזרח עובד צה"ל) בשנותיה הראשונות של היחידה.‏[12] במלחמת ששת הימים הצטרף לסיירת הצנחנים של חטיבה 80 בפיקוד מיכה בן ארי ולחם עמה בחזיתות ירושלים ורמת הגולן.‏[13]

במלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, עלה הר-ציון לגולן על אף מגבלותיו וחילץ פצועים מהשטח הסורי[14]. מספר פעמים אף התחזה כמת כשעברו בסמוך לוחמים סורים. את פועלו זה, והתנדבותו במלחמת ששת הימים, יזם על אף היותו נכה צה"ל, שלא חלה עליו חובת התייצבות בשעת מלחמה.

משה דיין כתב על מאיר הר-ציון בספרו "אבני דרך": "בעיני, הר ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל. ייתכן שגם לולא נפצע לא היה מגיע לדרגת פיקוד גבוהה. כוחו לא היה במתן הוראות לאחרים, אלא בהבנת המתרחש בשדה הקרב, בידיעת המעשה הנכון ובכושרו המופלא בתור לוחם."

שלט הכניסה בשער אחוזתו של הר ציון

הר-ציון ואשתו, רותי, הקימו את ביתם - "אחוזת שושנה", על שם אחותו של הר-ציון, באתר "כוכב הרוחות" שמצפון לבית שאן ושם נולדו ארבעת ילדיהם. פציעות משירותו הצבאי הותירו אותו נכה. חמורה במיוחד הייתה פציעה בצווארו, שהקשתה עליו לדבר. ב-1968 יצא לאור הספר "פרקי יומן", בעריכת נעמי פרנקל, שבו חלקים מיומנו שתיארו את מסעותיו כנער וחוויותיו כלוחם ומפקד בצנחנים.

בשנות ה-70 היה הר ציון מתומכי גוש אמונים[15], פעיל בחוג עין ורד[16]. בראיון שנתן בפברואר 2005 הביע הר-ציון עמדות ימניות תקיפות. בין השאר מתח ביקורת חריפה על רעהו הוותיק, אריק שרון, בשל תוכנית ההתנתקות וציין שהוא מאמין בנכונות תאוריות הקשר על רצח רבין.‏[17] כמו כן השתתף בפורום נהלל ובפעילות מטה חומש תחילה להחזרת היישוב היהודי בחומש. הוא הצטרף למפלגת התקווה בראשות אריה אלדד.

נפטר ב-14 במרץ 2014, בגיל 79 בחוות שושנה שבכוכב הירדן.‏[18]

ספרו האוטוביוגרפי, "פרקי יומן", מחולק למסיימי קורס קצינים בבה"ד 1.‏[19]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיטור העוז שהוענק לסגן מאיר הר-ציון, מתוך האתר "בעוז רוחם".
  2. ^ הוחזרו הילדים שנחטפו, דבר, 16 בנובמבר 1951
  3. ^ ראובן וייס, מיתוס הסלע האדום מתנפץ, באתר ynet
    שמעון כהן, בלעדי: מאיר הר ציון משיב מלחמה, ערוץ 7
    זיו ריינשטיין, הו, הסלע היתום: לחזור עם מאיר הר-ציון לפטרה, וואלה! תיירות
  4. ^ ההיסטוריה של יחידה 101. רשימת הלוחמים, ביוגרפיה של מאיר הר-ציון.
  5. ^ ירדן התירה ביקור במקום בו נתגלו 2 הגופות, מעריב, 16 בפברואר 1955
  6. ^ א. בן-דוד, ש. לביא ביקר אצל 4 העצורים, מעריב, 13 במרץ 1955
  7. ^ שאול בן חיים, לא נמצאו הוכחות נגד ה-4, מעריב, 23 במרץ 1955
  8. ^ 4 הצעירים הפסיקו קשרם עם עו"ד תמיר, דבר, 23 במרץ 1955
  9. ^ מאיר הר-ציון, פרקי יומן, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1968, עמודים 203-209.
  10. ^ על מעשהו זה עוטר אגמון בעיטור העוז. אתר צה"ל
  11. ^ עדויות אישיות: רופא גדוד 890 - ד"ר משה אגמון
  12. ^ אבנר שור, חוצה גבולות, כנרת, 2008. פרק שפורסם ב nrg חבורת חיילים צעירים שהפכה ליחידת עילית.
  13. ^ מיכה בן-ארי קפוסטה, באתר הצנחנים בעשור הראשון (בתמונה שם).
  14. ^ אפרים גנור, מאיר הר-ציון, מגדולי לוחמי צה"ל: "להגיד שלא פחדנו זה לא אמיתי", סופהשבוע, ‏ 22.03.2014..
  15. ^ שעיה סגל, מאיר הר-ציון: דברים אל איש צעיר, מעריב, 22 בינואר 1979 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף)
  16. ^ דיון בביתו של יובל נאמן, דבר, 27 במאי 1979
  17. ^ קלמן ליבסקינד, החבר שלי, אריק, השתגע, מעריב, 25 בפברואר 2005. חלקים מהראיון: "שרון השתגע, הוא מסוכן", 23 בפברואר 2005, nrg חדשות.‏
  18. ^ אחיה ראב"ד, הלוחם האגדי מאיר הר-ציון הלך לעולמו, באתר ynet‏, 14 במרץ 2014
  19. ^ אורי משגבמתנת הפרידה של בה"ד 1 לבוגריו: מהדורה מעודכנת של יומני מאיר הר-ציון, באתר הארץ, 1 ביוני 2014