מאיר שניצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר שניצר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק העיר, הארץ, מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר שניצר (נולד ב-1950) הוא מבקר אמנות, עיתונאי, פובליציסט ומחבר ספרים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניצר למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר לימודיו עבד בסינמטק תל אביב ושימש כאיש יחסי־הציבור של חברת "סרטי נח", של בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס. בשנת 1980 היה ממייסדי המקומון התל אביבי "העיר" לצד חנוך מרמרי. הוא שימש כעיתונאי ומבקר קולנוע, כעורך מוסף "הארץ", כסגן עורך ה"העיר", ומבקר הקולנוע של העיתון "חדשות". במאי מונה 1988 לעורך "העיר", תפקיד בו שימש עד 1990[1].

לאחר מכן החל לבקר סרטי קולנוע במדורים שונים במקומונים "העיר" ו"כל העיר", בתחנת הרדיו "קול ישראל" ובעיתונים "הארץ" ו"מעריב", שם עסק בביקורת סרטים ותוכניות טלוויזיה במשך עשרים שנה[2]. טוריו העיתונאיים בעיתון "מעריב" התפרסמו גם באתר האינטרנט nrg של העיתון. בשנת 1994 הוציא לאור שניצר את ספרו "הקולנוע הישראלי", לקסיקון סרטי קולנוע ישראליים[3].

שניצר נודע בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ב-1988, בעת שכיהן כעורך "העיר", נגד הצנזור הצבאי הראשי, שידועה כ"בג"ץ שניצר". בעתירה זו יצאו שניצר והעיתונאי אלוף בן נגד החלטת הצנזורה לאסור פרסום כתבה שהכילה קטעים שעסקו בביקורת אודות תפקודו של ראש "המוסד" ועיתוי החלפתו. העתירה, שהייתה הפעם הראשונה שבה עמד היקף סמכותו של הצנזור הצבאי הראשי לביקורת שיפוטית, התקבלה על ידי שופטי בג"ץ[4][5].

שניצר זכה לפרסום גם עקב פרשה בה הפך לקרבן התקף זעם של דודו טופז, שבמהלכה שבר טופז את משקפיו של שניצר בעקבות ביקורת חריפה שכתב האחרון על תוכניתו של טופז בשנת 1995[6]. לאחר המקרה תבע שניצר את טופז וזכה בפיצוי של 62,500 שקלים.

כמבקר קולנוע נודע שניצר בקשיחותו הרבה ובדרכו המסוגננת לקטול סרטים.

בנובמבר 2012, כחלק מתהליך רכישת "מעריב" על ידי שלמה בן צבי, פוטר שניצר מהעיתון, יחד עם עובדים נוספים[2]. זמן קצר לאחר פיטוריו נמנה, יחד עם אחדים ממפוטרי "מעריב", עם ראשוני השבועון החדש, "סופהשבוע". באוקטובר 2021 סיים את תפקידו כמבקר הקולנוע של "מעריב".[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר שניצר מונה לעורך "העיר", חדשות, 24 במאי 1988
  2. ^ 1 2 אורון שמיר, עכבר העיר, מאיר שניצר: "זרקו אותנו לקבר אחים", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2012
  3. ^ אורי קליין, המקרה המוזר של ברוך דינר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
  4. ^ עידו דיסנצ'יק, רשות הדיבור לשופט, מעריב, 13 בינואר 1989
  5. ^ קרן צוריאל, ‏בג"ץ שניצר, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2000
  6. ^ ניר קיפניס, ‏למה עצרו את דודינקה, באתר גלובס, 2 ביוני 2009
  7. ^ ציוץ של יאיר רווה בטוויטר, 25 באוקטובר 2021