מאיר שש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר שָׂשׂ
Meir Sas
לידה 1922
הונגריה, מחוז זמפלן
פטירה 25 ביולי 1993 (בגיל 71 בערך)
עכו
מדינה ישראל
ידוע בשל היסטוריון ימי, מראשוני המורים של ביה"ס לקציני-ים עכו

מאיר שָׂשׂ (Meir Sas;‏ 192225 ביולי 1993) היה היסטוריון ימי, מתרגם מלטינית ומיוונית, ומראשוני המורים של בית הספר לקציני-ים עכו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שש נולד בהונגריה במחוז זמפלן, ומגיל 5 התגורר בעיירה אוהעל (שאטוראליאויהיי) שבצפון מזרח המדינה. למד בבית הספר קסטנבאום ובגימנסיה שבאוהעל, ואחר כך המשיך את לימודיו בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובאוניברסיטה בבודפשט. במלחמת העולם השנייה, שפרצה תוך כדי לימודיו, היו הוא ורעייתו לעתיד חברי המחתרת בבודפשט, ועסקו תוך סכנת נפשות בהצלת יהודים ובהברחתם לארץ ישראל. מבני משפחתו באוהעל לא שרד איש. אחרי המלחמה חידש את לימודיו האוניברסיטאיים, ובנוסף לתואר בוגר הסמינר הרבני רכש גם תואר דוקטור לפילוסופיה והוסמך להוראת השפות הקלאסיות והיסטוריה.

ב-1950 עלה לישראל עם רעייתו ובנו והשתקע בעכו, ובה נולדה בתם. ב-1952 החל ללמד בבית הספר הימי בחיפה. שנתיים אחר כך עבר בית הספר לעכו, והוא הוסיף ללמד בו היסטוריה והיסטוריה ימית עוד כ-40 שנים עד צאתו לגמלאות. שנים אחדות שימש כמנהל הפדגוגי של בית הספר, ובשנתיים האחרונות לחייו לימד בחוג לתולדות הציוויליזציות הימיות באוניברסיטת חיפה.

בצד עבודתו העיקרית כמורה וכמחנך עסק ד"ר שש גם במחקר ובכתיבה. הוא הוציא מתחת ידו מאמרים רבים וספרים אחדים בענייני ים, אשר מרביתם נותרו היחידים בתחומם בשפה העברית. עם אלה נמנים תרגומי טקסטים יווניים ולטיניים בענייני ים ומאמרים העוסקים בענייני ים בתלמוד ובמדרשים. תרגם את "קשר קאטילינא" לסאלוסטיוס (מקור מול תרגום), כתב את הספר "עכו הימית" המגולל את תולדותיה של העיר מן ההיבט הימי ואת ספרי הלימוד "משוטים ומפרשים" ו"ספר הים". כמו כן העלה על הכתב בספר תלת-לשוני (עברית, הונגרית, אנגלית) את תולדות עיירת הולדתו שנכחדה בשואה.

גולת הכותרת של עבודתו כהיסטוריון ימי הוא הספר "המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית", שראה אור ב-1991. ייחודו של החיבור בנקודת מבט שאינה מצויה בספרי היסטוריה אחרים המוכרים לנו. ד"ר שש הלך בעקבות אדמירל אלפרד תֶייר מֶהֶן, אבי תאוריית העוצמה הימית (Sea Power), שאל כתביו התוודע בשנות השישים, ובחן כיצד השפיעו השימוש בים והשליטה בנתיביו על ההיסטוריה הכללית של עמי אירופה, אמריקה ואסיה משחר תולדותיהם ועד ימינו. זהו חיבור רחב היקף, שמעטים כמותו נכתבו בשפות זרות, והוא חלוץ ויחיד מסוגו בשפה העברית.

מאיר שש נפטר בעכו בז' באב תשנ"ג (25 ביולי 1993).

מאמרים וספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר שש וג. רדן, גשר הנחיתה, 'מערכות ים מ"א' מאי 1959, עמ' 58.
  • גאיוס סאלוסטיוס קריספוס. קשר קאטילינה. תרגם מלאטינית ד"ר מאיר שש. חיפה, הוצאת "רנסאנס", תשכ"ז (1966). מקור לטיני מול תרגום עברי. 71 עמ'.
  • ספר הים (עורך ואחד הכותבים). חיפה, הוצאת "רנסאנס", תש"ל (1970). 349 עמ'.
  • משוטים ומפרשים. משרד החינוך והתרבות, המכון לאמצעי הוראה, תשל"ג (1973). 138 עמ'.
  • עכו הימית. כ"ג יורדי הסירה - בית הספר לקציני ים עכו, תשמ"א (1981). 102 עמ'. (ההיסטוריה של העיר עכו מן ההבט הימי ותולדות בית הספר לקציני ים.)
  • מה טובו אוּהֶעלֶיך יעקב - קורות יהודי מחוז זֶאמְפְּלֵאן. הוצאת ועד ספר הזיכרון יוצאי אוהעל וזאמפלאן, הונגריה. נדפס בטורונטו, קנדה, 1986 (ספר תלת לשוני בעברית, אנגלית והונגרית). עותק סרוק באתר הספרייה הציבורית של ניו יורק.
  • המערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית. תל אביב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"א (1991). 494 עמ'.
  • "הספנות בתולדות המסורת היהודית". סדרת מאמרים שהתפרסמה בכתב העת "הימאי הישראלי - ביטאון האיגוד הארצי לימאים" בין השנים 1959-1963, ועוסקת בענייני ים בתלמוד ובמדרשים.
  • "מיניאטורות היסטוריות ימיות". סדרת תרגומים של קטעים נבחרים מן הספרות היוונית והרומית העוסקים בענייני ים. התפרסמה בכתב העת "תורן – דפים לבית צים" בין השנים 1962-1965.
  • "מלחמת אלכסנדריה של יוליוס קיסר". הים – ביטאון החבל הימי לישראל, אביב 1963. עמ' 179-187. (תרגום מלטינית של Iulius Caesar, de bello civili, iii.103-112; de bello Alexandrino, 1-33.)
  • פרקים בתולדות הספנות, סדרת מאמרים שהתפרסמו ב"הימאי הישראלי - ביטאון האיגוד הארצי לימאים" בשנים 1959-1963.
  • "המצור על צור". הים – ביטאון החבל הימי לישראל, נובמבר 1962. (תרגום מלטינית של Curtius Rufus, Historiarum Alexandri Magni Macedonis, iv.2-4).
  • "גשר הנחיתה". יחד עם ד"ר ג'ורג' רדן. מערכות ים - ביטאון חיל הים, חוברת מ"א, מאי 1959, עמ' 58-63.
  • "כי הוא על ימים יסדה – מקומה של ההיסטוריה הימית בהוראת תולדות העמים". מעלות – ביטאון ארגון מורי בתיה"ס העל-יסודיים, גיליון מס' 7, אפריל 1970, עמ' 29-36.
  • "תעלולי הטור המקודש." יחד עם גרא בן-ענת. מערכות ים - ביטאון חיל הים, חוברת 110, נובמבר 1972. עמ' 28-31.
  • "לוחמת הניגוח בים בעת העתיקה" (יחד עם ש' בינות). המוזיאון הימי הלאומי חיפה, ספונים ז', תשמ"ט (1988), עמ' 61-72.
  • "תפקיד העוצמה הימית בעיצוב ההיסטוריה". יומן אל-ים, מס' 96, אפריל 1991, עמ' 25-20.
  • מקראה ימית – לקט מהספרות הלטינית. תרגם מלטינית והוסיף מבוא והערות מאיר שש. אוניברסיטת חיפה, החוג לציוויליזציות ימיות, תשנ"ג (1992). מקור מול תרגום. 67 עמ'.
  • "ק"ו שנות פעילותו של בית-ספר יהודי בגלות הגר." דור לדור: קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך ה’, תשנ"ב / 1992, עמ' 180-135.
  • "הים התיכון בטבורו של העולם – המאבק בין המעצמות להגמוניה ימית". המוזיאון הימי הלאומי חיפה, ספונים ח', תשנ"ד, עמ' 58-70.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]