מאלדן (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאלדן
Malden Island
nrfz
האי במבט מהחלל, תצלום של נאס"א
נתונים גאוגרפים
מיקום מרכז האוקיינוס השקט
ארכיפלג איי ליין
סוג אטול
שטח 39 קילומטר רבוע
גובה מרבי 10 מטר
נתונים מדיניים
מדינה קיריבטי
אוכלוסייה 0 תושבים
מגלה רב החובל לורד ג'ורג' אנסון ביירון
תאריך גילוי 30 ביולי 1825
קואורדינטות 4°1′S 154°56′W / 4.017°S 154.933°W / -4.017; -154.933קואורדינטות: 4°1′S 154°56′W / 4.017°S 154.933°W / -4.017; -154.933
(למפת קיריבטי רגילה)

מאלדןאנגלית: Malden Island) הוא אי צחיח בלתי מיושב הנמצא במרכז האוקיינוס השקט. שטחו של האי 39 קמ"ר והוא אחד מאיי ליין הנמצאים בשליטת קיריבטי.

האי ידוע בשרידים הפרהיסטוריים שהתגלו בו (שמקורם במתיישבים פולינזים), במרבצי הגואנו שהיו בו בעבר, ובשימוש שנעשה בו כאתר ניסויים בנשק גרעיני. כיום מהווה האי שמורת טבע מוגנת בשל מיני ציפורי הים הרבים המקננים בו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מאלדן ממוקם 447 ק"מ (242 מילים ימיים) דרומית לקו המשווה, 2,840 ק"מ (1,530 מילים ימיים) דרומית להונולולו.

האי הסמוך ביותר הוא האי סטרבק הבלתי מיושב, 204 ק"מ (110 מילים ימיים) דרומית מערבית מהאי. האי המיושב הקרוב ביותר הוא האי טונגרבה, 450 ק"מ (243 מילים ימיים) דרומית מערבית לאי.

צורתו של האי משולש שווה-שוקיים שכל אחת מצלעותיו כ-8 ק"מ. האי נוטה לכיוון צפון מערב. במרכז האי מצויה לגונה רדודה ובה מספר איונים. הלגונה מוקפת כולה על ידי האטול, למעט מעברי מים רדודים וצרים בצד הצפוני והמזרחי. רוב שטח האי מצוי דרומית ומערבית ללגונה. שטח האטול 39.3 קמ"ר.

פני האטול נמוכים. גובהו המרבי של האטול - 10 מטרים מעל פני הים. בקרבת חופי האטול החיצוניים האטול גבוה יותר מאשר במרכזו, ופני האטול משתפלים מטה מחופי האוקיינוס לעבר הלגונה שבמרכזו, כך שבאמצע האטול לא ניתן לראות את האוקיינוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מאלדן התגלה ב-30 ביולי 1825 על ידי רב החובל לורד ג'ורג' אנסון ביירון, מפקד הספינה הבריטית: "אוניית הוד מלכותה בלונד" בשובה לבריטניה מהונולולו. האי נקרא על שם צ'ארלס רוברט מאלדן (Charles Robert Malden), נווט הספינה, שמיפה את האטול. בעת גילויו, היה האטול בלתי מיושב, אולם התגלו בו שרידים של מקדשים ושרידי מבנים המעידים על כך שהיה מיושב. סברות רבות הועלו באשר למקימי מבנים אלה - החל משודדי ים, וכלה בנווטי אינקה או נווטים סיניים. בשנת 1924 חקר את השרידים הארכאולוג ק. פ. אמורי (K.P. Emory) ממוזיאון בישופ שבהונולולו והסיק כי הם נבנו על ידי תושבים פולינזים שהתגוררו באי.

במחצית הראשונה של המאה ה-19 עצרו באטול, מספר פעמים, ספינות ציד לוויתנים אמריקאיות.

בשל מרבצי הגואנו באטול, הוכרז האטול על ידי ארצות הברית כשטח אמריקאי מכוח חוק איי הגואנו משנת 1856, אולם בטרם החלה חברת הגואנו האמריקאית לכרות באטול, השתלטה על האי חברה אוסטרלית על פי רישיון בריטי, שכרתה גאונו באטול החל משנות ה-60 של המאה ה-19 ועד 1927.

בשנת 1957 ערכה בריטניה באי ניסויים בנשק גרעיני.

ארצות הברית התנגדה לטענת בריטניה לשליטה באי, וטענה לריבונות באי עד שקיריבטי קיבלה עצמאות ביולי 1979. ב-20 בספטמבר 1979 נפגשו נציגי ארצות הברית וקיריבטי באטול טאראווה שבאיי גילברט וחתמו על חוזה טאראווה 1979 לפיו ארצות הברית הכירה בשלטון קיריבטי על האי מאלדן (ו-13 איים נוספים). החוזה נכנס לתוקפו ב-23 בספטמבר 1983.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו הכלכלית של האי בכך שבהתאם לחוק הבילאומי, מי האוקיינוס ברדיוס של 200 מילים ימיים סביב האי נחשבים שטח כלכלי של קיריבטי. שטח זה עשיר בדגי הטונה שבו. כמו כן על האי התגלו מרבצי גבס, אולם אלה אינם נכרים בשל עלויות התחבורה הגבוהות (בשל מרחקו של האי מכל מקום מיושב אחר).

האי הוכרז שמורת טבע ב-29 במאי 1975 במטרה להגן על ציפורי הים המקננות באי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]