מאמי (אופרת רוק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאמי (אופרת רוק)
מלחין אהוד בנאי ויוסי מר חיים
ליברטיסט הלל מיטלפונקט
סוגה אופרת רוק
זמן התרחשות העלילה שנות ה-80 של המאה ה-20
שפה עברית
שנה 1986
מקום התרחשות העלילה ישראל
תפקידים

מזי כהן - שירה
אריה מוסקונה - שירה ודברי קישור
אהוד בנאי - שירה וגיטרה אקוסטית
שפי ישי - קלידים ושירה
יוסי אלפנט - גיטרה חשמלית ושירה
גיל סמטנה - בס
ז'אן ז'אק גולדברג - תופים

מאמי היא אופרת רוק ישראלית שנכתבה על ידי הלל מיטלפונקט. את המוזיקה הלחינו אהוד בנאי ויוסי מר חיים, ועל ההפקה המוזיקלית והעיבודים היו אחראים שפי ישי ויוסי אלפנט.

הגרסה הראשונה של האופרה הועלתה על הבמות בשנת 1986, כאשר בתפקיד הראשי שיחקה מזי כהן, ובתפקידי המשנה אהוד בנאי ואריה מוסקונה. האופרה עלתה על במת "צוותא", ועסקה בנושאים פוליטיים אקטואליים, ככיבוש השטחים (שעמד אז קרוב לשנתו העשרים), הקיפוח והאפליה של תושבי הדרום, והמיליטריזם הישראלי.

פרטי העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת האופרה מספרת על מאמי, נערה מעיירת פיתוח בדרום. זמן קצר לאחר חתונתה נפצע בעלה במהלך שירות מילואים והופך ל"צמח". מאמי עוזבת את הדרום ולוקחת את בעלה לתל אביב, שם היא עובדת כמלצרית קשת יום בפאב "גוטה גוטה", בו מבלים עיתונאים, אנשי בוהמה וספורט חשובים. במרתף הפאב בו היא עובדת היא עוברת נסיון אונס על ידי שבעה מלצרים פלסטינים מעזה, אשר לאחר מכן נרצחים על ידי איש התולעים, המסמל את אנשי הימין הקיצוני. בעקבות הנסיון, ובעקבות גינוייה של מאמי מצד הימין, היא מתחילה לעבוד בבית בושת לזקני האליטה הישראלית. שם היא פוגשת את פרופסור קופמשין, אשר משדרג את מוחה באמצעות מכונה מיוחדת לכך. מאמי צוברת פופולריות בתקשורת, כאשר היא מנגחת את השמאל והימין, מנתחת את המציאות ומקימה קברט סטירי. בעקבות ההצלחה היא עולה לשלטון במדינה, ומקימה משטר מיליטריסטי ואף פאשיסטי, המהלל את המלחמה, ושולח את החיילים למלחמה נוספת ומיותרת. לאחר התבוסה במלחמה גוזרת ועדת חקירה על מאמי לחזור לעיירה כשהיא מובילה את בעלה בכיסא גלגלים.

השיר הידוע מתוך האופרה הינו "האונס" ("מאמי יא מאמי / תפתחי את הרגלים / לשבעה מדוכאים / שבעה פלסטינים / עשרים שנות כיבוש / יותר לא נמתין / בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין"), אך האופרה כללה שירים רבים, כגון "השדות האדומים" העוסק בשיבה של הגברים בישראל שוב ושוב למלחמות, "החתונה" העוסק בייאוש ובדלות של עיירות הפיתוח ו"שיר הפאב" ("גוטה גוטה") העוקץ את הבוהמה התל אביבית המבלה בבתי קפה. האופרה מערבת סיפור אישי נוגע ללב, ביקורת חברתית ופוליטית ומצבים פסיכדלים.

הגרסה המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

40 ההצגות הראשונות של האופרה לא זכו להצלחה, והיא יצאה להפסקה לזמן בלתי מוגבל. בשלב זה, נסים ציון, המפיק מ"צוותא", החליט להזמין לתקופה קצרה 150 חיילים בחינם. משלב זה זכתה להצלחה גדולה, ורצה במשך שנתיים כשבהצגות רבות נמכרו כל הכרטיסים, ונוצרה תופעת הערצה בה חלק מהקהל חוזר להצגות ומכיר את הטקסטים בעל פה.

השלד המוזיקלי של המשתתפים היה אנשי להקת "הפליטים" של אהוד בנאי שטרם הוציא אז את אלבומו הראשון, וטרם זכה להכרה ציבורית נרחבת, ואת העיבודים ערכו יוסי אלפנט ושפי ישי. מוזיקת הרוק של האופרה הייתה הקדמה לפעילותם של בנאי, אלפנט והפליטים בשנים הבאות. מזי כהן, אז אחרי השתתפותה בלהקת גזוז, ולפני אלבום הסולו שלה, נתנה לאופרה את קולה רב העוצמה, וביצעה את השירים בהצלחה רבה תוך הזדהות מוחלטת עם דמותה של מאמי.

בשנת 1987 יצא אלבום כפול הכולל את שירי האופרה. ההצגה והאלבום עוררו עניין רב, והטיפול בנושאים הפוליטיים והחברתיים נחשב נועז לזמנו. שירי המחזה לא הושמעו ברדיו הישראלי, אך היו פופולריים בקרב הצעירים בתקופה זו, סמוך מאוד לפרוץ האינתיפאדה הראשונה אותה חזתה, למעשה, האופרה.

גרסאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הועלתה בהבימה גרסה מחודשת, בהשתתפותם של אורית שחף, סולנית להקת היהודים כ"מאמי", ערן צור ואריה מוסקונה, אשר שיחק אף בגרסה המקורית; בהפקתו המוזיקלית ובהשתתפותו של שפי ישי. ההצגה כללה חידושים צורניים בעיצוב התפאורה והתלבושות לעומת הגרסה המקורית.

בשנת 2011 הועלתה ב"בית צבי" גרסה נוספת שהוצגה במשך שנה ב"צוותא" ומוצגת עד היום ב"מועדון הבארבי"

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פתיחה (4:46).
  2. טוב טוב (3:57).
  3. חתונה (4:10).
  4. הבשורה (3:55).
  5. אתה שקראוך אלוהים\הנחמה (5:11).
  6. מאמי עוזבת (3:52).
  7. הפאב (2:05).
  8. האונס (7:31).
  9. התולעים (1:40).
  10. הצמח (3:10).

חלק 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בתיה קלאסה (4:05).
  2. פרופסור קופמשין (1:05).
  3. מכונת הידע ההיפנוטי (3:17).
  4. מאמי סופר סטאר (3:30).
  5. הקרקס של מאמי (4:55).
  6. הכוח החדש (0:44).
  7. לו יכולתי (1:53).
  8. המלחמה (2:20).
  9. השדות האדומים (4:12).
  10. כל הנחלים (3:13).
  11. הזמן לא ירפא (3:17).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]