מאמי (אופרת רוק)

מאמי

מלחין	אהוד בנאי ויוסי מר חיים
ליברטיסט	הלל מיטלפונקט
סוגה	אופרת רוק
זמן התרחשות העלילה	שנות ה-80 של המאה ה-20
שפה	עברית
שנה	1986
מקום התרחשות העלילה	ישראל
תפקידים
מזי כהן - שירה אריה מוסקונה - שירה ודברי קישור אהוד בנאי - שירה וגיטרה אקוסטית שפי ישי - קלידים ושירה יוסי אלפנט - גיטרה חשמלית ושירה גיל סמטנה - בס ז'אן ז'אק גולדברג - תופים

מאמי היא אופרת רוק ישראלית שנכתבה על ידי הלל מיטלפונקט, הולחנה על ידי אהוד בנאי ויוסי מר חיים, והופקה ועובדה בידי שפי ישי ויוסי אלפנט.

הגרסה הראשונה של האופרה הועלתה על הבמות בשנת 1986, כאשר בתפקיד הראשי של מאמי שיחקה מזי כהן, ובתפקידי המשנה של דמויות כמו בעלה הצמח של מאמי, איש התולעים ופרופסור קופמשין שיחקו אהוד בנאי ואריה מוסקונה. האופרה עלתה על במת "צוותא", ועסקה בנושאים פוליטיים אקטואליים, הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון, הקיפוח והאפליה של תושבי הדרום, והמיליטריזם הישראלי.

תקציר העלילה

עלילת האופרה מספרת על מאמי, נערה מעיירת פיתוח בדרום. זמן קצר לאחר חתונתה נפצע בעלה במהלך שירות מילואים והופך לצמח, דבר ההופך אותו לנכה על כיסא גלגלים ומקשה עליו לקיים חיים רגילים. בשל כך, חייה של מאמי משתנים והיא הופכת לקשת יום. היא עוזבת את הדרום ולוקחת איתה את בעלה לתל אביב, שם היא עובדת כמלצרית בפאב "גוטה גוטה", בו מבלים עיתונאים, אנשי בוהמה וספורט חשובים. במרתף הפאב בו היא עובדת מאמי עוברת ניסיון אונס על ידי שבעה מלצרים פלסטינים מעזה, אשר לאחר מכן נרצחים על ידי איש התולעים, המסמל את אנשי הימין הקיצוני. בעקבות האונס, ובעקבות הפיכתה של מאמי למושא של גנאי מצד הימין, היא נאלצת לעבוד כזונה בבית בושת לזקני האליטה הישראלית. במהלך עבודתה בבית הבושת היא פוגשת את פרופסור קופמשין, אשר משדרג את מוחה באמצעות מכונה מיוחדת בשם "מכונת הידע ההיפנוטי". לאחר מכן, מאמי "נולדת מחדש" וכך צוברת פופולריות בתקשורת, כאשר היא מנגחת את השמאל והימין, מנתחת את המציאות מזוויות אחרות ומקימה קברט סאטירי. בעקבות ההצלחה היא עולה לשלטון במדינה, ומקימה משטר מיליטריסטי ואף פאשיסטי, המהלל את המלחמה, ושולח את החיילים למלחמה נוספת ומיותרת. לאחר התבוסה במלחמה מבינה מאמי שצעד זה היה טעות פטאלית ושהמלחמה גבתה מחיר כבד וקשה מאוד. בעקבות תוצאות המלחמה, ששוברות את ליבה של מאמי, גוזרת עליה ועדת חקירה לחזור לעיירת הפיתוח בדרום ממנה הגיעה, כשהיא מובילה את בעלה הצמח בכיסא גלגלים.

השירים

השיר הידוע מתוך האופרה הוא "האונס" שביצעו מזי כהן ואהוד בנאי, וכלל טקסט פוליטי-מיני וחריף ("מאמי יא מאמי / תפתחי את הרגלים / לשבעה מדוכאים / שבעה פלשתינאים / עשרים שנות כיבוש / יותר לא נמתין / בזקפה ובזרע נגאל את פלסטין"), אך האופרה כללה גם שירים עדינים יותר המבטאים ומערבים סיפור אישי נוגע ללב או ביקורת חברתית על מצבים פסיכולוגיים שהם לאו דווקא פוליטיים, כגון "השדות האדומים" העוסק בשיבה של הגברים בישראל שוב ושוב למלחמות, "החתונה" העוסק בייאוש ובדלות של עיירות הפיתוח. שיר נוסף מתוך האופרה שזכה להצלחה היה "שיר הפאב" ("גוטה גוטה") בביצועו של יוסי אלפנט, העוקץ את הבוהמה התל אביבית המבלה בבתי קפה.

רשימת רצועות

חלק 1

מס'	שם	משך
1.	פתיחה	4:46
2.	טוב טוב	3:57
3.	חתונה	4:10
4.	הבשורה	3:55
5.	אתה שקראוך אלוהים\הנחמה	5:11
6.	מאמי עוזבת	3:52
7.	הפאב	2:05
8.	האונס	7:31
9.	התולעים	1:40
10.	הצמח	3:10

חלק 2

מס'	שם	משך
1.	בתיה קלאסה	4:05
2.	פרופסור קופמשין	1:05
3.	מכונת הידע ההיפנוטי	3:17
4.	מאמי סופר סטאר	3:30
5.	הקרקס של מאמי	4:55
6.	הכוח החדש	2:44
7.	לו יכולתי	1:53
8.	המלחמה	2:20
9.	השדות האדומים	4:12
10.	כל הנחלים	3:13
11.	הזמן לא ירפא	3:17

הפקות

הגרסה המקורית

40 ההצגות הראשונות של האופרה שהוצגו לקהל הרחב לא זכו להצלחה, והיא יצאה להפסקה לזמן בלתי מוגבל עד להודעה חדשה. בשלב זה, נסים ציון, המפיק מ"צוותא", החליט להזמין לתקופה קצרה 150 חיילים בחינם. משלב זה, וייתכן שגם בשל צפיית החיילים בנושאים הפוליטיים שההצגה עירבה בתוכה, זכתה האופרה להצלחה גדולה, ורצה במשך שנתיים כשבהצגות רבות נמכרו כל הכרטיסים, ונוצרה תופעת הערצה בה חלק מהקהל חוזר להצגות ומכיר את הטקסטים בעל פה.

השלד המוזיקלי של המשתתפים היה אנשי להקת "הפליטים" של אהוד בנאי שטרם הוציא אז את אלבומו הראשון, וטרם זכה להכרה ציבורית נרחבת, ואת העיבודים ערכו יוסי אלפנט ושפי ישי. מוזיקת הרוק של האופרה הייתה הקדמה לפעילותם של בנאי, אלפנט והפליטים בשנים הבאות. מזי כהן, אז אחרי השתתפותה בלהקת גזוז, ולפני אלבום הסולו שלה, נתנה לאופרה את קולה רב העוצמה, וביצעה את השירים בהצלחה רבה תוך הזדהות מוחלטת עם דמותה הראשית של מאמי.

בשנת 1987 יצא אלבום כפול המתעד את שירי האופרה. ההצגה והאלבום עוררו עניין רב, והטיפול בנושאים הפוליטיים והחברתיים נחשב נועז לזמנו. רוב שירי המחזה לא הושמעו ברדיו הישראלי וצונזרו מחשש לתגובות קשות כלפי הטקסטים, אך היו פופולריים בקרב הצעירים בתקופה זו, סמוך מאוד לפרוץ האינתיפאדה הראשונה אותה חזתה, למעשה, האופרה. מאוחר יותר הוסרה הצנזורה מעל השירים והשמעתם ברדיו הותרה.

גרסאות נוספות

בשנת 2002 הועלתה בהבימה גרסה מחודשת, בהשתתפותם של אורית שחף, סולנית להקת היהודים, בתפקיד מאמי, הראל חסון, ערן צור ואריה מוסקונה, אשר שיחק אף בגרסה המקורית. גרסה זו הייתה בהפקתו המוזיקלית ובהשתתפותו של שפי ישי. ההצגה כללה חידושים צורניים בעיצוב התפאורה והתלבושות לעומת הגרסה המקורית, אך זכתה להצלחה פחותה מהמקור.

בשנת 2011 הועלתה ב"בית צבי" גרסה שלישית לאופרה, שזכתה להצלחה. האופרה בגרסה זו הוצגה במשך שנה ב"צוותא" ועוד כשנה נוספת ב"מועדון הבארבי".

עיבוד קולנועי

כרזת הסרט מאמי.

ביוני 2018 החלו צילומי הסרט מאמי, עיבוד קולנועי המבוסס על אופרת הרוק בבימויה של קרן ידעיה. גרסה זו כוללת את נטע אלקיים בתפקיד מאמי, את דודו טסה (שגם עיבד את הגרסאות של שירי האופרה עבור הסרט) כמספר, את ערן צור בתור הפרופסור, את ריקי גל בתפקיד בתיה קלאסה ואת יובל בנאי בתפקיד הבעלים של פאב "גוטה גוטה".

הסרט היה מעומד לשבעה פרסי אופיר (כולל פרסי השחקניות לאלקיים וגל) וזכה בשניים: פרס המוזיקה המקורית ופרס עיצוב הפסקול. הסרט נחשף לראשונה לציבור בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019, ויצא לאקרנים להקרנות מסחריות ב-12 במרץ 2020. הופק בסיוע קרן הקולנוע הישראלי, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, מפעל הפיס, קרן לוקסמבורג וקרן המבורג.

עלילת הסרט שונה מעלילת המחזה במספר היבטים:

• קטעי עלילה מסוימים אינם מופיעים (ובפרט, לא מופיעים השירים הבאים: טוב טוב, הנחמה, התולעים, מאמי סופר סטאר, הקרקס של מאמי).
• סצנת האונס שונתה, והיא איננה כוללת ניסיון אונס פיזי, אלא מתנהלת כדיאלוג בין מאמי לבין אחד הפועלים הפלסטינים. ככלל, היחס של הפועלים הפלסטינים למאמי הוא חיובי ורחמן.
• החיבור למכונת הידע ההיפנוטי נעשה בכפייה, ולא מרצונה של מאמי. לחיבור בכפייה שותפים בתיה קלאסה, שמסממת את מאמי, ופרופסור קופמשין. בנוסף, בניגוד למחזה, בסרט מצוין שהפרופסור מפעיל את המכונה במסגרת ניסוי לטובת משרד הביטחון.
• לשיר "הכוח החדש" (כלומר, לקמפיין הבחירות של מאמי) נוסף בית חדש (שנכתב על ידי נטע אלקיים) - בנוסף לשלושת הבתים המקוריים, המתייחסים להיבטים השליליים במחנה ה"שמאל", במחנה ה"ימין" ובקרב ה"דוסים", הבית החדש מתייחס להיבטים השליליים במחנה ה"נאור".

שינויים אלו הופכים את הסרט לבעל עמדה מובחנת יותר מהמחזה המקורי בשאלת הדמויות ה"טובות" וה"רעות". בניגוד למחזה, שבו קשה להצביע על דמויות "רעות" (אולי למעט איש התולעים), הרי שבסרט יש דמויות "רעות" מובהקות - פרופסור קופמשין ובתיה קלאסה - ודמויות "טובות" מובהקות - הפועלים הפלסטינים. כלומר, הסרט נוקט עמדה יותר חד-צדדית ביחס למחזה המקורי.

הלל מיטלפונקט הביע הסתייגות מהעיבוד הקולנועי: "הייתי די לא שלם עם הסרט... כשצפיתי בו גיליתי שחלק מהחומרים לא היו בפנים, שהיא שינתה טקסטים. 'שיר האונס' הפך פתאום למעין דיאלוג בעברית וערבית. היה לי קצת כאב לב מהעניין אז פשוט ניתקתי את עצמי...".

קישורים חיצוניים

• יוסי חרסונסקי, בועה צבעונית, מעריב, 11 בדצמבר 1986
• ירון פריד, רקוויאם ל'מאמי', כותרת ראשית, 9 בדצמבר 1987
• מרב יודילוביץ', 25 למחזמר "מאמי": הפקה חדשה, פצעים ישנים, באתר ynet, 18 ביוני 2012
• עמוס אורן, מאמי - גרסת המחזמר, באתר הבמה, 18 ביוני 2012
• נירית אנדרמן, "מאמי" חוזרת ויכול להיות שהפעם זה יגלוש לאלימות פיזית, באתר הארץ, 25 ביוני 2018
• מאמי במצעד האלבומים האלטרנטיביים הישראליים הגדולים של כאן 88
• מאמי מזי מוסקונה, מעריב, 21 בנובמבר 1986
• מאמי - אופרת רוק, צולם במועדון צוותא, 1988, מתוך אתר youtube
• שני ליטמן, "מאמי" הוא אחד הסרטים המרגשים והחזקים שנוצרו כאן בשנים האחרונות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2019
• ארז דבורה, אכזבות ובעיות: "מאמי" לא עומד בציפיות, באתר ynet, 1 באוגוסט 2019
• יהונתן צוריה, ביקורת: מאמי, באתר עין הדג, 10 במרץ 2020