מאסאקי קובאיאשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאסאקי קובאיאשי (אנגלית: Kobayashi Masaki; יפנית: 小林 正樹)‏ (14 בפברואר 19164 באוקטובר 1996) היה במאי קולנוע יפני מפורסם מתקופת פוסט מלחמת העולם השנייה. הוא זכה לאהדה בעולם המערבי ובמספר פרסים (בפסטיבל ונציה ועוד). הוא זכור פחות בגלל הטכניקה של סרטיו ויותר בגלל שביקר באופן חסר רחמים את הצד האפל של החברה היפנית במיוחד כפי שהתבטא במלחמה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאסאקי נולד ב-1916 באי הוקאידו. למד באקדמיה היסטוריה של אומנות מזרחית ואסיאתית החל משנת 1933, הוא הצטיין בלימודיו ונלקח תחת חסותו של פרופסור בכיר בשם יאיצ'י אייזו. אך כשמלחמת העולם השנייה אימה לפרוץ, מאסאקי הרגיש שבתקופה כזאת לימודים אקדמיים הם טפלים. רצונו היה להשאיר את חותמו בהיסטוריה, לכן הוא פנה לתעשיית הקולנוע. אך עם תחילת המלחמה נשלח לחזית הקרב במנצ'וריה וב-1944 הועבר לריוקיו שם חווה את סופה של המלחמה. שלא כמו הסנטימנטים של בני עמו באותה תקופה, קובאיאשי היה פציפיסט והתנגד למלחמה גם במהלכה, אותה ראה כמיותרת וחסרת טעם. לאורך כל המלחמה סירב קובאיאשי להתקדם מעל לדרגת טוראי. עם הפסד יפן קובאיאשי נתפס על ידי האמריקאים ושהה במחנה ריכוז באוקינאווה. ב-1946 עם סיום המלחמה חזר לתעשיית הקולנוע ועבד תחת המנטור הקולנועי שלו קייסוקה קינושיטה.

סרטים ידועים (המשך ביוגרפיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמימות וטוהר, הם נושאים שמאסאקי הרבה לעסוק בהם לאורך כל הקריירה שלו. הסרט הראשון שבו מאסאקי התרחק מקינושיטה הוא "החדר בעל הקירות העבים", הסרט דיבר גלויות על מחשבות של פושעי מלחמה, מה שהדאיג את הסטודיו שבו הופק הסרט ולכן יציאתו של הסרט לאקרנים נדחתה במספר שנים עד שיצא לאור בשנת 1956 וזכה ב"פרס השלום התרבותי". בסרטיו הבאים של קובאיאשי דשדש בין סגנונו שלו לבין זה של קינושיטה עד יציאתה לאקרנים של טרילוגיית המצב האנושי (The Human Condition) שזיכה אותו בפרס יוקרתי בפסטיבל ונציה של 1960 והעלה אותו לרשימת הבמאים החשובים בקולנוע של המאה העשרים. הטרילוגיה המבוססת על הנובלה של ג'אמפיי גומיקאווה ומבוססת על המצב ש"הדרך לגיהנום רצופה מעשים טובים", מספרת על פציפיסט בעל כורחו שנאלץ להתגייס לצבא ולהתאכזר בכפופים לו ובאסירים סינים, ולבסוף מקבל מוניטין של פושע מלחמה כשנתפס על ידי הסובייטים. קובאיאשי נעשה יותר ויותר מינימליסטי בסרטים שבאו אחר כך, הידועים שבהם הם ספוקו (1962), קאוואידאן (1964), ומרד (1967). החל משנות השבעים ביים פחות ופחות סרטים עד שלבסוף פרש. מאסאקי קובאיאשי מת מהתקף לב ב-1996.