מאקו (עיר)

מאקו
Makó

מבט אווירי על מאקו

מדינה / טריטוריה

הונגריה

מחוז

צ'ונגראד

נפה

מאקואי

ראש העיר

פטר בוּזאש

שטח

229.23 קמ"ר

אוכלוסייה
‑ בעיר
‑ צפיפות

23,573‏ (נכון ל-2012)
107.83 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)

קואורדינטות

46°13′01″N 20°28′59″E

http://www.mako.hu

(למפת הונגריה רגילה)

אוסטריה

סלובקיה

אוק.

רומניה

סרביה

קרואטיה

סל.

מאקו

מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית Macău, ביידיש מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה. את העיר חוצה הדרך האירופאית E68, היוצאת מסגד ומגיעה לברשוב.

מאקו שוכנת על גדת נהר המורש, במחוז צ'ונגרד ואוכלוסייתה הונגרית ברובה. בעיר יש כמות קטנה של תושבים שאינם הונגרים, 0,8% צוענים, 0,3% גרמנים, 0,3% רומנים, 0,2% סלובקים ו-0,1% סרבים.

הקהילה היהודית [עריכה]

יהודים החלו להתיישב במאקו במאה ה-18 וב-1740 הוקצה למגוריהם רובע מיוחד. בשנת 1900 היו במאקו 1,642 יהודים. בימי זוהרה נמנו בקהילה היהודית אלפים, אשר ניהלו בה חיים יהודיים תוססים. אף היו מי שכינוה אז "ירושלים של הונגריה"‏^[1]. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יהודה בן אברהם הלוי (שכיהן בשנות 1778-1824), ויורשו היה הרב שלמה זלמן אולמן (1826-1863). הרב אולמן חיבר את "יריעות שלמה" (וינה, 1854), שמכיל פירושים על חלקים מהיורה דעה. אחריו כיהן חנוך פישר (1864-1896). פישר שילב גרמנית ומאוחר יותר גם הונגרית בדרשותיו.

יהודי מאקו, בדומה לקהילות אחרות היו בעלי מגוון השקפות עולם. היו בהם דתיים רגילים, ניאלוגים, חסידים, משכילים, ציונים, קומוניסטים, הבונדיסטים ושאר זרמים. יהודי מאקו, המעטים ששרדו את השואה ושבו אל בתיהם, נפגעו בפרעות אנטישמיות בשנת 1946.

במאקו התקיים בית ספר יהודי (שבה כיהן כמורה מרקוס שטיינהארדט כ-40 שנה) שהוקם בשנת 1851, חברה קדישא שנוסדה בשנת 1747, ארגון נשים יהודיות, קרן מלגות המסייעת לסטודנטים יהודים, וכן בית חולים לנשים יהודיות.