מארדר 3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנצרייגר מארדר 3‏[1]
Bundesarchiv Bild 101I-022-2949-28, Russland, Jagdpanzer "Marder".jpg
מידע כללי
מדינה מייצרת Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
שנת ייצור 1942
דגם קודם מארדר 2
מערכה מרכזית מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך 4.95 מטר
רוחב 2.15 מטר
גובה 2.48 מטר
משקל 10.5 טון
מהירות 42 קמ"ש על כביש, 24 קמ"ש בשטח.
טווח פעולה כ-185 ק"מ על כביש, כ-140 ק"מ בשטח.
חימוש עיקרי תותח 76.2 מ"מ (Pak. 36r רוסי).

או תותח 7.5 ס"מ PaK 40 (גרמני).

מנוע בנזין, 123 כוח סוס
מיגון 8-20 מ"מ פלדה
צוות 4

הפנצרייגר מארדר 3 (Marder, גרמנית: 'דלק') היה תותח מתנייע נגד טנקים, משחית טנקים שפותח על ידי צבא גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. למארדר 3 היו שני דגמים, שניהם מבוססים על טנקי פאנצר 38(t) שנפלו שלל מהצבא הצ'כוסלובקי, אשר מורכב עליו תותח נגד טנקים גרמני 75 מ"מ, או שלל מהצבא האדום 76.2 מ"מ.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הפנצרייגרים מארדרים, המארדר 1, המארדר 2 והמארדר 3, היו משחיתי טנקים גרמניים שהורכבו על בסיס טנקים גרמניים וטנקי שלל מצבאות אחרים יחד עם תותח נגד טנקים אף הוא תותח גרמני או שלל. התותח הותקן על תובת הטנק והורכב סביבו שריון קל ופתוח להגנה בסיסית על הצוות המפעיל את התותח. השיטה בה השתמש הצבא הגרמני הייתה שימוש בטנקי שלל רבים וטנקים גרמניים מיושנים והפיכתם למשחיתי טנקים באופן פשוט ומהיר יחסית, כדי להתמודד עם איום הטנקים בחזית המזרחית.
המארדר 3 היה האחרון בסדרת הפיתוח הזאת והתבסס על הטנקים הצ'כים הרבים שנפלו שלל בסיפוח צ'כוסלובקיה מסוג LT vzor 38, שקיבל את השם פאנצר 38(t) בצבא הגרמני.
לפנצר 38t הורד הצריח והורכב עליו תותח נגד טנקים, בכך הפך למשחית טנקים קל ויחסית מהיר אך בעל מיגון ושרידות צוות נמוכים. מיקומו של המארדר בצבא הגרמני היה פתרון זמני לנחיתות נשק הנ"ט והטנקים הגרמנים מול הטנקים הרוסים, דוגמת ה-T-34. הצבא הגרמני עמל על יצור ושדרוג רק"מים (רכב קרבי משוריין) גרמניים לכדי משחיתי טנקים רבי עוצמה, אך עד שאלו יהיו מוכנים, יצא הצבא בשדרוגים פשוטים יחסית בצורת סדרת המארדרים, כאמור, פתרון זמני.

יתרונות וחסרונות אלו הכתיבו שמיקומו של משחית הטנקים יהיה לרוב בעמדות הגנה ולעתים רחוקות בתנועה התקפית. בתחילת שנת 1944, משחיתי הטנקים הכבדים יותר על בסיס הפנצרים המתקדמים יותר, כמו היאגדפאנצר 4 החלו לצאת מפסי היצור וביטלו את הצורך במארדרים שהיו כלי זמני, עם זאת, בתוך הנסיגה הגרמנית ההדרגתית משטחי אירופה לא היה מקום לוותר על אף כלי והמארדר 3 המשיך לשרת את כוחות הצבא הגרמני עד תבוסת גרמניה ב-1945.

היסטוריה קרבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארדר 3 בלחימה ברוסיה

המארדר 3 שירת את צבא גרמניה הנאצית החל מפיתוחו ב-1942 עד סוף המלחמה באירופה.
מיקומו של המארדר 3 בשדה הקרב הוכתב על ידי יתרונותיו וחסרונותיו. המארדר 3 היה נייד יותר מתותחי נ"ט נגררים ותותח ה-75 מ"מ וה-76.2 מ"מ היו יעילים מספיק לפגיעה ברוב טנקי האויב, מה שהפך את המארדר 3 למשחית טנקים מצוין בשדה הקרב. מצד השני, מיגון תא הלחימה סביב התותח היה דק וקל מאוד ופתוח כלפי מעלה ואחורה (מלבד ה-Sd.Kfz. 138 דגם M), מה שהפך אותו לכלי בעל שרידות קרבית נמוכה מאוד. הפעלת הכלי בטווחים קצרים ובלחימה אורבנית הייתה עניין מסוכן, הכלי גם היה פגיע להפגזות ארטילריות.

המארדר 3 פותח כדי להתמודד עם האיומים בחזית המזרחית, לכן כאשר יוצר, רוב הכלים אכן נשלחו ושירתו בחזית המזרחית. כ-66‏[2] כלים נשלחו לצפון אפריקה כדי להתמודד עם השריון הבריטי בשתי יחידות משחיתי טנקים אוגדתיות של קורפוס אפריקה. בצפון אפריקה כמו בחזית המזרחית היה מארדר 3 כלי נ"ט יעיל מאוד.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארדר 3, Sd.Kfz. 139
מארדר 3, Sd.Kfz. 138 דגם M
  • מארדר סימן 3 - Sd.Kfz. 139, תותח 76.2 מ"מ: שמו המלא: (Panzerjäger 38(t) für 7.62cm PaK36(r, הדגם הראשון של משחית הטנקים מארדר 3. הדגם מבוסס על הרכבת תותח רוסי 76.2 מ"מ, שקיבל את הסימון הגרמני Pak. 36, תותחים אלו נפלו שלל בידי הצבא הגרמני בחזית. לתותח הרוסי היה צורך בשדרוג מבנה הסדן כדי שיוכל להשתמש בתחמושת הגרמנית בקוטר 75 מ"מ. צוות התותח ישב מאחורי מתקן מיגון תותח שהיה פתוח מאחור ומלמעלה. צללית הכלי הייתה גבוהה מאוד (כ-25 ס"מ יותר מהפנצר 38t). לצד החימוש העיקרי של תותח ה-76.2 מ"מ, היה מותקן בחזית הכלי, בתובה, מקלע MG37t שהיה מאפיין של הפנצר 38t המקורי. בין אפריל לנובמבר 1942, יוצרו 363 כלים מדגם זה.
  • מארדר סימן 3 - Sd.Kfz. 138, תותח 75 מ"מ: דגם בו התותח הוחלף לתותח 7.5 ס"מ PaK 40 הגרמני, דגם זה התחלק לשני דגמים:
    • מארדר סימן 3, 75 מ"מ, דגם H: שמו המלא: 7.5cm PaK40/3 auf PzKpfw 38(t) Ausf H, דגם המבוסס על טנק הפנצר 38t מדגם H (מנוע אחורי: Hekmotor), דגם בו המנוע ממוקם באחורי הכלי והתותח הותקן יחד עם תא הלחימה, בקדמת הכלי. תא הלחימה, היה מוגן רק לפנים ולצדדים, הוא היה פתוח מלמעלה ומאחור והיה בו מקום לצוות ותחמושת של 38 פגזים. לצד החימוש העיקרי, בדגם H, היה מותקן מקלע תובה MG37t צ'כי, שהיה חלק מהפנצר 38t המקורי. בין נובמבר 1942 לאפריל 1943, יוצרו 418 כלים מדגם H.
    • מארדר סימן 3, 75 מ"מ, דגם M: שמו המלא: Panzerjäger 38(t) mit 7.5cm PaK40/3 Ausf M, דגם המבוסס על טנק הפנצר 38t מדגם M (מנוע במרכז: Mitte), דגם בו המנוע ממוקם במרכז הכלי והתותח (תותח 7.5 ס"מ KwK 40) הותקן באחורי הכלי. תא הלחימה שהגן על צוות התותח, הורכב כך שהוא מגן על הלוחמים מכל הכיוונים מלבד מלמעלה, מה שהעניק מעט יותר מיגון מהדגמים הקודמים, התא הכיל מקום לצוות התותח ול-27 פגזים. קדמת הפנצר 38t מדגם M, הייתה משופעת והוסר מתקון מקלע התובה MG37t, לכן במארדר 3 דגם M, היה מקלע בתא הלחימה עצמו מסוג MG34 או MG42. בין אפריל 1943 למאי 1944, יוצרו 975 כלים מסוג M.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים מתייחסים לדגם M של המארדר 3
  2. ^ מתוך האתר אכטונגפאנצר [1]