מארינו גרימאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארינו גרימאני
Marino Grimani
לידה 1 ביולי 1532
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 1605 (בגיל 73)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה San Giuseppe di Castello עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מורוסינה מורוסינ עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת גרימאני
דוכס ונציה ה־89
26 באפריל 1595 – 25 בדצמבר 1605
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקנו של מארינו גרימאני, מעשה ידי גבריאלה קאליארי.

מארינו גרימאניאיטלקית: Marino Grimani; ‏ 1 ביולי 1532 - 25 בדצמבר 1605) היה הדוכס ה-89 של ונציה. גרימאני כיהן כדוג'ה מאז מינויו ב-26 באפריל 1595 ועד פטירתו.

כהונתו של גרימאני ידועה הן בשל חגיגות ההכתרה המפוארות שערך לאשתו, מורוסינה מורוסיני, והן בשל המחלוקת עם האפיפיור פאולוס החמישי אשר החלה בתקופתו והביאה לנידוי העיר ונציה כולה על ידי האפיפיור בתקופת כהונת יורשו של גרימאני, הדוג'ה לאונרדו דונאטו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארינו גרימאני נולד בשנת 1532 בוונציה לדונאטה פיזאני ולג'ירולאמו גרימאני. אביו של מארינו היה סוחר עשיר ופוליטיקאי ואציל ונציאני. בשל ייחוסו ומעמדו התמנה מארינו גרימאני לתפקיד פודסטה בגיל צעיר יחסית, ולאחר מכן מונה לתפקיד שגריר לה סרניסימה במדינת האפיפיור. עם שובו לוונציה התמנה לתפקיד קווליירה והחל לפעול בפוליטיקה המקומית תוך שהוא משתמש בעושרו ובמעמדו לרכוש לעצמו תמיכה.

לאחר מותו של פאסקואלה צ'יקוניה היה גרימאני מועמד לתפקיד הדוג'ה. בבחירות שנערכו שוב ושוב, שבעים פעמים, לא קיבל אף אחד מהמועמדים די קולות על מנת להיבחר. גרימאני ניצל את עושרו והעניק מתנות לבעלי זכויות ההצבעה על מנת להבטיח את בחירתו ב-26 באפריל 1595.

בשל הפופולריות הרבה שלו, חגגה ונציה את בחירתו במספר רב של פסטיבלים, אירועים ומסיבות. כאשר הגיעו אלה לסיומם, נשא מארינו לאישה את מורוסינה מורוסיני, נישואין אשר החלו סבב חדש של מסיבות ופסטיבלים אשר נמשכו זמן רב.

בין השנים 16011604 התקבלו בוונציה, תחת הנהגתו של גרימאני, מספר רב של חוקים המגבילים את סמכויות הכמורה והאפיפיור ברפובליקה. המשבר בין ונציה לאפיפיור הגיע לשיא חדש בשנת 1605 עת נשפטו שני כמרים בגין פשעים שבוצעו - ובכך בוטל למעשה החיסיון שהיה לכמורה מפני בתי המשפט החילוניים. ב-10 בדצמבר 1605 שלח האפיפיור פאולוס החמישי מחאה רשמית לוונציה.

גרימאני נפטר ב-25 בדצמבר 1605, בשיאו של המשבר עם האפיפיור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארינו גרימאני בוויקישיתוף