מארקוורד פון אנוויילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארקוורד פון אנוויילר, כתב יד מימי הביניים

מארקוורד פון אנוויילר (גרמנית: Markward von Annweiler;‏ ? – 1202) היה אציל גרמני ששירת את קיסרי האימפריה הרומית הקדושה ולאחר מכן שלט בעצמו בדרום איטליה וסיציליה עד למותו.

החל את דרכו כאציל ששירת את פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (ברברוסה) וכאדמיניסטרטור ומפקד צבאי הוא רכש לעצמו מעמד וחשיבות. עם מות הקיסר ברברוסה המשיך לשרת את בנו היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בעיקר באיטליה ומאוחר יותר בסיציליה. בתמורה לשירותיו הטובים זכה לתארים ולנחלות בדרום איטליה, שהציבו אותו בעמדה איסטרטגית וכמגן של האינטרסים הקיסריים באיטליה מול הכס הקדוש. מותו של הקיסר היינריך השישי נשא בכנפיו עצמאות עבורו. מארקוורד פון אנוויילר קשר עצמו תחילה עם אלמנת הקיסר, קונסטנס מסיציליה; לאחר מכן, משהובררו שאיפותיו העצמאיות להשתלט על הממלכה הנורמנית שמרכזה סיציליה ותחום שלטונה דרום איטליה ומרכז אגן הים התיכון, ניסתה קוסטנצה לסלק אותו מסיציליה, אך אחיזתו בדרום איטליה הותירה אותו כאיום מתמשך על האי. מארקוורד ראה עצמו כיורש חוקי של נחלות הקיסרות באיטליה, ולדבריו הקיסר היינריך השישי הפקיד בידיו, בטרם מותו, צוואה המותירה אותו כשליט על סיציליה - אך צוואה זו מעולם לא הוצגה. מאחר שראה עצמו כחלק מהקיסרות, הוא לא טמן ידי בצלחת, השתתף בפוליטיקה הפנימית הגרמנית ותמך בהכתרתו של פיליפ דוכס שוואביה כמלך גרמניה.

תוך ניצול התפוררות הקיסרות והמאבק בין המלכים היריבים פיליפ משוואביה, מלך גרמניה ואוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – שהותירו את הזירה האיטלקית מחוץ לתחום ההשפעה הגרמני – מחד, ומותה של קוסטנצה מאידך, הצליח מארקוורד פון אנוויילר לממש את שאיפתו לתפוס את פלרמו ולשלוט באי כעוצר מטעם פרידריך, מלך סיציליה, שהיה קטין ונזקק לעוצר על מנת למשול. מארקוורד ניצל את חוסר האונים של פרידריך וחולשתו של האפיפיור על מנת למשול בסיציליה, לחלק נתחים מהנחלות הקיסריות על מנת לגייס תומכים, ולצבור עושר לעצמו. מאמציו של האפיפיור לסלק את מארקוורד מדרום איטליה וסיציליה שהחלו בהטלת חרם ונידוי על האציל הגרמני ולאחר מכן גיוס צבא שכירים צרפתי נגדו לא הצליחו לעצור את מארקוורד.

הקריירה של מארקוורד פון אנוויילר נסתיימה במפתיע בשנת 1202 כאשר הוא נפטר ככל הנראה מדיזנטריה, תוך שהוא מותיר את הזירה הסיציליאנית-איטלקית למלחמות בלתי פוסקות של אצילים מקומיים ואצילים גרמניים שנאבקו על הזכות לשמש כעוצרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]