מארק מינקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מארק מינקובסקיצרפתית: Marc Minkowski, נולד ב-1962 בפריז) הוא מנצח צרפתי, העוסק בעיקר ביצירות מתקופת הבארוק ובמוזיקה נאוקלאסית צרפתית, בדגש על ביצוע אותנטי. מארק מינקובסקי נושא בתואר Chevalier du Mérite.

מינקובסקי החל את הקריירה המוזיקלית שלו כנגן בסון בהרכב קאמרי. בשנת 1982 הקים את "נגני הלובר" (Les Musiciens du Louvre), תזמורת המנגנת בכלים אותנטיים, ששמה לה למטרה להציג יצירות מן הבארוק הצרפתי, בעיקר משל מרן מארהאופרה "אלסיון"), ז'אן ז'וזף מורה (האופרה "אהבותיה של ראגונד"), מארק אנטואן שרפנטייה, ז'אן-בטיסט לולי (האופרה "פאיטון" באופרה הלאומית של ליון וז'אן פיליפ ראמו (האופרה "איפוליט ואריסי"). האנסמבל החזיר לרפרטואר גם אופרות מוכרות פחות של הנדל, כמו "תזיאוס", ,אמאדיג'י" "ריצ'רד הראשון" ו"אריודנטה" ואופרות אחדות של גלוק, ביניהן "ארמידה" (במרכז למוזיקת בארוק בוורסאי), "אלצ'סטה" ו"איפיגניה בטאוריס" (בפסטיבל באך האנגלי בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן).

נגני הלובר העתיקו ב-1996 את מקום מושבם אל גרנובל, כעמיתי בית התרבות של גרנובל.

מוקד הקריירה של מינקובסקי הוסט מהתמחות ראשונית בבארוק להתעניינות רחבה יותר באופרה. הוא ניצח על "אידומניאו" של מוצרט ב-1996 באופרה הלאומית של פריז ועל החטיפה מן ההרמון בפסטיבל זלצבורג, הפעם הראשונה שניצח על אופרה זו. מאז ניצח על נישואי פיגארו בפסטיבל של אקס-אן-פרובנס ועל "מיטרידאטה, מלך פונטו" בפסטיבל זלצבורג, על "יוליוס קיסר" של הנדל באמסטרדם, פריז וציריך (עם צ'צ'יליה ברטולי) ועל Il Trionfo del Tempo e del Disinganno שלו בציריך, שם הופיע גם עם "לה פאבוריטה" של דוניצטי, על "איפיגניה בטאוריס" של גלוק, ועוד.

מינקובסקי ביצע והקליט גם יצירות של אופנבאך: "אורפיאוס בשאול", "הלנה היפה" ו"הדוכסית הגדולה מגרולשטיין".

בנוסף לפעילותו ב"נגני הלובר", מינקובסקי מנצח גם על תזמורת מאהלר הקאמרית, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת פריז, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, המוצרטיאום בזלצבורג והתזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן.

רוב תקליטיו יצאו בחברת דויטשה גראמופון, אבל אפשר למצוא אותן גם באראטו וב-EMI-וירג'ין קלאסיקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]