מארש החתונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מארש החתונה הוא כינוי לקטע מוזיקלי אשר נהוג להשמיע באירועי חתונה, בשלב שבו נכנסים בני הזוג העומדים להינשא אל האולם לתשואות המוזמנים הממתינים להם, וצועדים ביחד או כאשר הם מלווים בשושבינים אל טקס הקידושין.

מארש החתונה נבחר בדרך כלל על ידי בני הזוג בהתאם למסר מסוים אשר אותו הם רוצים להעביר למוזמנים, טעמם האישי וגילם של בני הזוג, אופיו של הטקס (דתי או חילוני), והמסורת המקובלת בחוג החברתי שאליו הם משתייכים .

בתרבות המערבית מתקשר מארש החתונה בעיקר עם שני קטעים מוזיקליים ייחודיים :

מארש החתונה של מנדלסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטע נכתב בידי המלחין פליקס מנדלסון בשנת 1842 עבור ההצגה "חלום ליל קיץ" של ויליאם שייקספיר. הקטע נקרא במקור "סוויטה של מוזיקת ליווי" (Op. 61) , והוא מקובל ביותר בארצות הדוברות אנגלית. את מעמדו כקטע המוזיקלי המועדף קיבל לאחר שהושמע בטקס הנישואין של ויקטוריה, הנסיכה המלכותית עם פרידריך השלישי, קיסר גרמניה ב-25 בינואר 1858. הכלה הייתה בתה של המלכה ויקטוריה, אשר מנדלסון היה המלחין המועדף עליה. הדרך המקובלת להשמעת מארש החתונה של מנדלסון היא באמצעות עוגב בכנסייה.

מארש החתונה של וגנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארש החתונה של וגנר הוא הקטע המוזיקלי הידוע כ"מקהלת הכלה" מתוך האופרה לוהנגרין. השימוש בקטע זה כמלווה לכניסת הזוג בטקס החתונה תואם את מועד השמעתו גם באופרה. מארש החתונה של וגנר לא מושמע בדרך כלל בחתונות של יהודים בשל ההקשר השלילי הקשור בשמו של המלחין האנטישמי. גם חברי הכנסייה הלותרנית של מיזורי מוותרים על השמעתו בשל ההקשר הפאגאני של התוכן בעלילת האופרה.

Multimedia-icon.svg מקהלת הכלה מתוך האופרה לוהנגרין
לעזרה בהפעלת הקובץ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]