מבט לחדשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של "מבט" משנת 2007

"מבט לחדשות" או "מבט" היא תוכנית החדשות המרכזית של הערוץ הראשון. היא משודרת ברציפות מאז ייסודה של הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968.

התוכנית מסכמת את חדשות היום באמצעות כתבות חדשותיות וקריינות מן האולפן. מתכונת התוכנית השתנתה במהלך השנים. השינויים העיקריים ניכרים בכמות הפריטים שכל תוכנית מתייחסת אליהם. המגישים המזוהים עם מבט הם, בין השאר, חיים יבין, דניאל פאר ורם עברון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות כללה התוכנית פחות פריטים, ועל כן הייתה איטית יותר. בהמשך התרבו הפריטים ובהתאם לכך התקצרו. הגשת התוכנית השתנתה מעט מאוד והיא מבוססת על מגיש או קריין באולפן שלעתים גם מראיין מומחים לנושאים שעל סדר היום. בחלק מהזמן הוגשה התוכנית יחד על ידי זוג של קריין וקריינית, מה שקרה בעיקר בשנות השמונים בעת הגשתו המרובה של דניאל פאר את התוכנית. בשנות ה־70 וה־80, עד לתחילת השידורים של הערוץ המסחרי (ערוץ 2) זו הייתה תוכנית פופולרית ביותר. שיעורי הצפייה בה היו כה גבוהים שאנשים נמנעו מלהתקשר בטלפון זה לזה בשעה ששודרה.

מיקי חיימוביץ, דני קושמרו ומירב מילר עם ינון מגל נפרדים מחיים יבין בשידורו האחרון ב-9 בפברואר 2008

חיים יבין הוא המגיש הוותיק ביותר של "מבט לחדשות". הוא הגיש את מהדורת מבט לחדשות הראשונה, הפיק את השידור הראשון והמשיך להגיש את "מבט" במשך 40 שנה. כמו כן, בעקבות הגשה זו, זכה לכינוי "מר טלוויזיה", כינוי שדבק בו בעיקר בשנות השמונים. יבין ליווה את התוכנית במשך רב ימיה, מלבד שנות השמונים, אז כאמור, שידרו את התוכנית דניאל פאר, ירון לונדון ואחרים. בעת בחירות 2009, שהה יבין, יחד עם יאיר לפיד, רינה מצליח ואמנון אברמוביץ', לראשונה מחוץ לערוץ 1 באולפן חדשות 2, שם, תיארה אותו יונית לוי כ"חיים-אני-מגיש-משדרים-כאלה-עוד-מלפני-שנולדת-גברתי-יבין", כלומר, שמחשבותיו של יבין חושבות בעיקר על מקומו באולפן, בין הפרשנים, אותם היה רגיל לראיין.

בשנת 1997 שונה פורמט התוכנית עקב עזיבתו הראשונה של יבין לחדשות ערוץ 2. גאולה אבן, מגישה צעירה, החליפה את יבין.

לאורך השנים, נטבע השם מבט כחטיבת החדשות של הערוץ הראשון. אף על פי שמבט היא בעצם שמה של מהדורת החדשות המרכזית.

רשת ב' משדרת כל ערב את מהדורת "מבט" ברדיו, במקביל לשידור המהדורה בטלוויזיה.

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירב מילר וינון מגל מגישים את "מבט" החדשה.

ב-10 במאי 2007 הודיע חיים יבין כי בכוונתו לפרוש מהגשת מהדורת "מבט" לאחר כ-40 שנה בהן הגיש אותה. נוצר מצב ששני מגישי מהדורות החדשות המרכזיות, יחד גדי סוקניק בחדשות ערוץ 2, עוזבים את הגשת המהדורה. במשך מספר חודשים הופצו שמועות על מחליפו של יבין ואף נטען כי גאולה אבן, שהגישה את יומן החדשות בימי שישי בערוץ הראשון, ואף החליפה את יבין לפני כעשור, תחליף אותו. לבסוף נבחרו להגשת המהדורה ינון מגל ומירב מילר.

לקראת עזיבתו של יבין הוחלט ברשות השידור להחליף את האולפן שמשמש את תוכניות החדשות של הערוץ ואת מהדורת "מבט", באולפן חדיש ומתקדם יותר ובעיצוב גרפי חדש. לאחר שידורו האחרון של יבין, שכלל תוכנית פרידה ששודרה מיד עם סיומה של מהדורתו של יבין, ב-10 בפברואר 2008 שודרה מהדורת מבט עם המגישים החדשים.

ב-10 ביוני 2010, הפכה מבט למהדורת החדשות הראשונה בישראל ששודרה בפורמט ה-HD, כחלק מפתיחת תחרות המונדיאל באותו ערב. המהדורה שנקראה "מבט למונדיאל" צולמה באולפן חדש בהגשתו של ינון מגל. מאז אותו שידור, משודרות 2 מהדורות מבט: אחת באולפן אירוח (ל-HD) והשנייה מהאולפן הרגיל.

ב-6 במאי 2012, עברה שעת השידור של מבט ל-19:52 כחלק מתפיסת השידור החדשה של רשות השידור והרצון להאריך את הפריים טים ולהתחרות מול המהדורות של הערוצים המסחריים. ב-12 ביוני 2012 התפטר מגיש המהדורה ינון מגל מתפקידו; ביום זה הוגשה המהדורה האחרונה בהנחייתו. באותה עת הייתה מרב מילר בחופשת לידה. לאחר מכן הגישו את המהדורה לסירוגין עודד שחר, יעקב אחימאיר, אמיר בר שלום, מיכל רבינוביץ', אמיר איבגי ותמר אלמוג. כשמילר שבה מחופשת הלידה החלה להגיש את המהדורה יחד עם אמיר איבגי.

ב-20 בינואר 2013 עברה חטיבת החדשות לפורמט שידור ברזולוציית HD מלאה באפיק 511 בכבלים ובלוויין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מבט", בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית