מבנה האבן הגדול בעיר דוד
 | |
| אתר מבנה האבן הגדול | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות | תקופת הברזל בארץ ישראל |
| נבנה | מאה ה-10-9 לפנה"ס |
| סוג | מבנה מונומנטלי |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 2005 |
| ארכאולוגים | אילת מזר |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | עיר דוד |
| קואורדינטות | 31°46′27″N 35°14′09″E / 31.774246°N 35.235777°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   מבנה האבן הגדול בעיר דוד  | |
  | |
מבנה האבן הגדול הוא מבנה מתקופת הברזל בארץ ישראל שנחשף בעיר דוד בקיץ 2005, על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות ד"ר אילת מזר. מזר העלתה את ההשערה כי המבנה שימש כארמונו של דוד המלך, השערה שתרמה לחשיפה הציבורית של הממצא, אולם חוקרים אחרים לא הסכימו להצעת התיארוך של מזר, ומתארכים את המבנה לתקופות מאוחרות יותר.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 כתבה מזר שעל פי ניתוח הטקסט המקראי, סביר שארמונו של דוד שכן באזור מסוים בצפון עיר דוד, והיא הציעה לחפש שם את שרידיו.[1] ההצעה לא נענתה עד שמזר בעצמה השיגה מימון והתחילה לחפור שם בפברואר 2005. החפירות נערכו בתמיכת מרכז שלם, האוניברסיטה העברית ועמותת אלע"ד.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממצא מורכב מקירות אבן ברוחב כשני מטרים. מגודל הממצא ומיקומו, נראה כי אלו שרידי יסודות של מבנה ציבורי גדול: מצודה, מקדש או ארמון. חרסים מתחת למבנה מעידים כי הוא נוסד בשלב כלשהו לאחר המאה האחת עשרה לפנה"ס. כמו כן, נמצאו בחלק הצפוני של המבנה שני שלבים מאוחרים יותר בבנייה, וחרסים המצביעים על כך שהמבנה היה מאוכלס עד למאה השישית לפנה"ס (תקופת חורבן ירושלים). במקום נמצאו בולות עם השמות "יהוכל בן שלמיהו בן שבי" ו-"גדליהו בן פשחור" שרים שפעלו בסוף ימיה של ממלכת יהודה, אשר נזכרים בספר ירמיהו.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזר תיארכה את הממצא באמצעות סוגי החרסים השונים שנמצאו מעל ומתחת למבנה. החרסים שמתחת תוארכו על ידיה לתקופת הברזל I שמעל תקופת הברזל II. על פי "סנדוויץ" זה, ניתן לומר שהמבנה עצמו מתוארך לתקופה כלשהי באמצע. מזר הציעה שהמבנה שייך למאה ה-10-11 לפנה"ס, תקופת שלטונם של דוד ושלמה על פי הכרונולוגיה המסורתית.
ב-18 בפברואר 2007 גילתה חפירה בחלקה סמוכה כי המבנה גדול מששוער בתחילה, כולל קירות המגיעים לעובי של 7 מטר המתחברים למבנה האבן המדורג. ייתכן כי כותרת עמוד פרוטו-איאולית, שנמצאה בעבר במורד המדרון מן המבנה, הייתה במקור חלק ממנו. הכותרת שייכת לסגנון הבניה הפיניקי ומקובל לשייכה למבני ציבור; הובעה דעה כי הדבר משתלב עם הדיווח המקראי כי חירם מלך צור סייע לדוד בבניית הארמון, אולם למעשה כותרות אלה היו בשימוש בממלכות ישראל ויהודה במשך תקופה ארוכה, ויש מחלוקת בשאלה אם הופיעו כבר בא"י במאה ה-10 לפסה"נ.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דודהּ של אילת, עמיחי מזר, הציע כי מבנה האבן יכול להיות בסיסה של מצודת ציון היבוסית שנכבשה על ידי דוד. עמיחי מזר העיר כי אף על פי שהמבנה בבירור מאוחר לברזל I, אין לו רצפה, והחרסים נמצאו בין אבני הקיר, כך שלא ניתן לומר בדיוק מתי אחרי ברזל I הוא נבנה. ארכאולוגים המזוהים עם אסכולת תל אביב, ובראשם ישראל פינקלשטיין, דוחים את בניית המצודה הרבה לאחר הגעת דוד לעיר. פינקלשטין מפקפק בתארוך החרסים עצמם והציע (כחלק משיטה כוללת שלו) לראותם כבני המאה ה-9 לפני הספירה, תקופת מלכותו של עמרי, אברהם פאוסט הגיב למאמר ותמך בתיארוך מוקדם במעט לדוד[2], ויליאם דיוור לעומתם תומך בתיארוך לתקופת דוד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילת מזר, "ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה", מחקרי יהודה ושומרון כ, 2011, עמ' 167–172
- ישראל פינקלשטיין, '"מבנה האבן הגדול": עובדות מול כיסופים', מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 6, 2011, עמ' 15–29
- אברהם פאוסט, "לשאלת תיארוכו ותפקודו של מבנה האבן הגדול בעיר דוד", חידושים בחקר ירושלים טו, 2010, עמ' 29–43
- אילת מזר, "מבנה האבן המדורג בעיר דוד לאור החפירות החדשות בשטח G", חידושים בחקר ירושלים יד, 2008, עמ' 25–40
- אילת מזר, "החפירות בעיר דוד - מרכז המבקרים (2006-2007)", חידושים בחקר ירושלים יג, 2007, עמ' 7–26
- אילת מזר, "ביצורי ירושלים באלף השני לפנה"ס לאור החפירות החדשות בעיר דוד", חידושים בחקר ירושלים יב, 2007, עמ' 21–28
- אילת מזר, "האומנם גילינו את ארמון המלך דוד?", חידושים בחקר ירושלים יא, 2006, עמ' 7–16
- דוד חזוני, "האמת שמתחת לפני השטח", תכלת 22 (חורף התשס"ו/2006)
- אילת מזר, ארמון המלך דוד, הוצאת שֹהם, 2009
- Eilat Mazar, "Did I Find King David's Palace?", The Biblical Archaeology Review 32 No. 1 (January/February 2006), pp. 16-27, 70.
Mazar, E., The Palace of King David, Excavations at the Summit of the City of David, Preliminary Report of Seasons 2005–2007, 2009, Jerusalem
- Avraham Faust, Did Eilat Mazar find David’s palace?, Biblical Archaeology Review 38,5, 2012, pp. 47-52
- Israel Finkelstein, Has King David’s palace in Jerusalem been found?, Tel Aviv 34,2, 2007, pp. 142-164
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתב מעריב, מזכרת מהמלכים, באתר nrg, 29 ביולי 2005
- שלי פז, "זה לא סתם גילוי זה נס", באתר ynet, 9 באוגוסט 2005
- רן שפירא, הגזוזטרה של דוד המלך (או שלא), באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Eilat Mazar, "Excavate King David's Palace," The Biblical Archaeology Review, January/February 1997
- ^ דיון וסיכום ב: Omer Sergi, The Emergence of Judah as a Political Entity between Jerusalem and Benjamin, Zeitschrift des Deutschen Palastina-Vereins הוא עצמו תומך בסברה שהמבנה, לפחות בחלקו, מתקופת דוד https://www.youtube.com/watch?v=4t3EWIB68wI&t=1s