מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטבלה הבאה מסכמת את מבצעי היישוב העברי במלחמת העצמאות לפי סדר כרונולוגי. החל מ-26 במאי 1948, מועד הקמתו של צה"ל, אלה הם מבצעים של צה"ל, וקודם לכן אלה מבצעים של הכוחות הצבאיים של היישוב העברי בארץ ישראל.

מבצעים קרביים
שם המבצע תאריך תיאור
שמואל 4 במרץ 1948 מבצע של גדוד מוריה בחטיבת עציוני לפגיעה בתחבורה בין רמאללה ללטרון. המבצע נכשל ועלה בחייהם של 16 לוחמים.
השמד 30 במרץ 1948 מבצע של חטיבת גבעתי לפגיעה בתחבורה הערבית בכביש החוף הדרומי בין יבנה לאיסדוד ולתקיפת יחידת "צבא ההצלה" הערבי ביבנה.
נחשון 3 באפריל - 15 באפריל 1948 מבצע רחב היקף של כוחות הפלמ"ח וחטיבות אלכסנדרוני, גולני וגבעתי בפיקודו של שמעון אבידן, שהיה נקודת המפנה לטובת היישוב במלחמה עם ערביי ארץ ישראל בתקופה שלפני הכרזת המדינה, בעוד הצבא הבריטי נמצא בארץ. המבצע נועד לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. נכבשו משלטי הקסטלקרב הקסטל) ושער הגיא, כפרים ערביים ומחנות הצבא הבריטי בנחל שורק והועברו 3 שיירות לירושלים הנצורה, אך לאחר תום המבצע נחסמה שוב הדרך לירושלים.
הראל 15 באפריל - 21 באפריל 1948 מבצע של חטיבת הראל שנועד להעביר שיירות מזון והספקה לירושלים הנצורה. במסגרת המבצע הועברו לעיר ערב פסח תש"ח בשיירות כ-900 משאיות.
יבוסי 22 באפריל - 1 במאי 1948 מבצע של חטיבת הראל בתחומי העיר ירושלים. במהלך המבצע נכבשו שכונות קטמון, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית ושכונת שייח' ג'ראח שפונתה על ידי הכוחות על פי דרישת הבריטים, מאחר שבה עבר הנתיב המיועד לצאתו מן העיר, בדרכו לעזוב את הארץ, הנציב העליון האחרון, סיר אלן קנינגהם. התקפה על מתחם אוגוסטה ויקטוריה נהדפה. מנזר סן סימון נכבש בקרב קשה ועקוב מדם.
חמץ 27 באפריל - 1 במאי 1948 כיבוש יפו. במבצע החלו הלח"י והאצ"ל שהוחלפו בהמשך באנשי ההגנה מחטיבות אלכסנדרוני, קרייתי וגבעתי, בפיקודו של דן אבן.
יפתח 28 באפריל - 29 במאי 1948 מבצע רחב היקף בהשתתפות שני גדודי פלמ"ח וגדוד חי"ש (חיל השדה של ההגנה) לשחרור הגליל העליון המזרחי, לקראת הפלישה הצפויה של צבאות סוריה ולבנון. במהלך המבצע נכבש החלק הערבי של העיר צפת. בראש המבצע עמדו מפקד הפלמ"ח יגאל אלון ומפקד העיר צפת, מאיר מיבר. המבצע שהחל ערב הכרזת המדינה, נמשך לאחר פלישת צבאות סוריה ולבנון לגליל והסתיים עם כיבוש מלכיה והדיפת צבא לבנון בחזרה לארצו.
מטאטא 3 ו-4 במאי 1948 מבצע כיבוש השטח שמצפון לכנרת ועד לראש פינה. בוצע על ידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח.
מכבי 8 במאי - 18 במאי 1948 מבצע שנערך ערב הכרזת המדינה ונועד לפרוץ את הדרך לירושלים. לטרון נכבשה ופונתה, כאשר אנשי חטיבת הראל שהשתתפו במבצע נאלצו לצאת לחזית הדרום עם הפלישה המצרית.
כיתור 4 במאי - 15 במאי 1948 מבצע של גבעתי לטיהור השטח שליד המושבות מזכרת בתיה וגדרה בהם הכפרים עאקיר וקטרה. המבצע היווה חלק ממבצע ברק.
יובל 9 במאי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש כפר קרע בואדי עארה. הכוח השתלט על חלק מן הכפר אך נאלץ לסגת.
ברק 10 במאי 1948 מבצע של חטיבות גבעתי והנגב לטיהור האזור שמדרום לרחובות עד באר טוביה.
גדעון 11 במאי 1948 מבצע של חטיבת גולני לכיבוש העיירה בית שאן.
בן עמי 11 במאי - 19 במאי 1948 שחרור הגליל המערבי וכיבוש עכו על ידי חטיבת כרמלי.
מדינה 13 במאי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני, שנערך ערב הכרזת המדינה לכיבוש כפר סבא הערבית (ששכנה מצפון מזרח לכפר סבא).
קילשון 14 ו-15 במאי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני וכוחות אצ"ל ולח"י, שנועד להשתלט על האזורים בירושלים שנסגרו על ידי הבריטים, עם עזיבת הכוחות הבריטיים את העיר. הכוח השתלט על מגרש הרוסים, מחנה אלנבי, תחנת הרכבת ובית הדפוס הממשלתי.
נמל 23 במאי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני בו נכבש הכפר הערבי טנטורה, אשר לאחר שחרור חיפה נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם לבנון וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-זכרון יעקב.
בן נון א' ובן נון ב' 24 במאי - 30 במאי 1948 שני מבצעים שנועדו לכיבוש לטרון, לפריצת הדרך לירושלים הנצורה ולמשיכת כוחות הלגיון הערבי לקרב בלטרון על מנת להקל את המצור והלחץ על ירושלים. במבצע הראשון, מבצע בן נון א' השתתפה חטיבה 7, חטיבה ממוכנת שהוקמה מיד עם הכרזת המדינה, בפיקודו של שלמה שמיר וגדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני. ההתקפה נהדפה במחיר דמים כבד ונחשבה לתבוסה הכבדה ביותר של צה"ל במלחמת העצמאות. בקרב נפצע מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני, אריאל שרון, לימים ראש ממשלת ישראל. במבצע השני, מבצע בן נון ב', בו נערכה התקפה נוספת על לטרון, השתתפה חטיבה 7 וחטיבת גבעתי. כוח הזחל"מים הצליח לפרוץ אל חצר משטרת לטרון אך נאלץ לסגת לאחר שספג אבדות רבות. לעומת זאת כחלק מההכנות למבצע הצליח הכוח להרחיב פירצה שהפכה לדרך חליפית לירושלים, היא דרך בורמה, אך דרך המלך לירושלים נשארה חסומה.
פרעה ליל 25 - 26 במאי 1948 מבצע של חטיבת הנגב נגד הכוחות המצריים שחנו באזור שדה התעופה של עזה ונגד סוללת תותחים שפעלה מדרום לבית חנון.
ארז 28 במאי - 30 במאי 1948 מבצע של חטיבת גולני לכיבוש השטחים בדרום מזרח עמק יזרעאל ובפיתחה הצפוני של ואדי ערה. במהלך המבצע נכבשו כפרים ערביים וכן תל מגידו ומשטרת לג'ון (כיום כלא מגידו).
פלשת 1 ביוני - 3 ביוני 1948 מבצע של חטיבת גבעתי בצירוף גדוד אצ"ל וחטיבת הנגב לכיבוש אזור יבנה ואיסדוד ותקיפת כוח החלוץ המצרי שהתקדם לאורך החוף. תקיפת הכוח המצרי נכשלה תוך אבידות רבות. יבנה נתפסה ללא התנגדות של ממש.
קרב על ג'נין-יצחק 1 ביוני 1948 - 9 ביוני 1948 מבצע של חטיבות גולני וכרמלי לכיבוש ג'נין. המבצע נכשל תוך אבידות כבדות.
יורם 8 ביוני - 9 ביוני 1948 התקפה ישראלית שלישית על לטרון. במבצע השתתפו חטיבות הפלמ"ח יפתח והראל. גם בקרב זה נכשל צה"ל בניסינו לכבוש את לטרון, אך הפירצה שהובילה לדרך בורמה הורחבה והושלמה סלילת הדרך ונתיב זה לירושלים נשאר פתוח.
אנ-פאר (8 ו-9 ביולי 1948 שם המבצע הוא קיצור של "אנטי פארוק" (מלך מצרים). מבצע של חטיבות גבעתי והנגב שנועד לפריצת הדרך לנגב ולכיבוש משטרת עיראק סואידן. נכבשו כפרים ערביים ומוצבים מצריים, אך משטרת עיראק סואידן לא נכבשה והדרך לנגב לא נפרצה.
ברוש 9 ביולי - 18 ביולי 1948 מבצע לסילוק ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן, בהשתתפות כוחות חטיבת כרמלי וחטיבת עודד. הכוח חצה את הירדן אך נהדף, בקרבות עקובים מדם, על ידי כוח סורי עדיף שהסתייע בכוחות שריון, ארטילריה ואויר.
דקל 9 ביולי - 18 ביולי 1948 מבצע התקפה ישראלי של חטיבת גולני, חטיבת כרמלי וחטיבה 7, בגליל המערבי והתחתון, ב"קרבות עשרת הימים", שנערכו בין ההפוגה הראשונה להפוגה השנייה. הכוח בפיקודו של חיים לסקוב מפקד חטיבה 7 הדף את כוחות צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י וכבש את הערים שפרעם ונצרת והכפרים הערביים שבסביבתן.
דני 9 ביולי - 19 ביולי 1948 מבצע בפיקודו של יגאל אלון לכיבוש האזור שממזרח לתל אביב, לוד ורמלה, ולהרחבת פרוזדור ירושלים. אחד מהגדולים במבצעי צה"ל במלחמת העצמאות. במבצע השתתפו כוחות חטיבת הראל, חטיבת יפתח והחטיבה 8 המשוריינת ובה גדוד הקומנדו 89 בפיקודו של משה דיין. כן נטלו חלק במבצע כוחות מחטיבות אלכסנדרוני וקרייתי. מטרה אחרת של המבצע, לכבוש את לטרון מכיוון צפון נכשלה.
בתק 11 ו-12 ביולי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש מגדל צדק, ראש העין הערבית ולהרחקת הצבא העיראקי מפתח תקווה ומקורות הירקון.
קדם 17 ביולי 1948 מבצע של חטיבת עציוני וכוחות אצ"ל ולח"י לפריצה לעיר העתיקה בירושלים. המבצע נכשל והכוחות נסוגו.
מוות לפולש 17 ו-18 ביולי 1948 מבצע של חטיבת הנגב וחטיבת גבעתי שנערך במטרה לפרוץ את הדרך לנגב כקביעת עובדה לקראת ההפוגה המתקרבת. ההתקפה על משלטי האויב כאוכאבה, חוליקאת (חלץ) ובית עפה נכשלה והכוחות נסוגו.
שוטר 24 ו-25 ביולי 1948 מבצע של חטיבת אלכסנדרוני בסיוע כוחות מחטיבות גולני וכרמלי שנערך בהפוגה השנייה, במסווה של פעולה משטרתית, לכיבוש מובלעת ערבית של שלושה כפרים (עין אל ע'זאל, ג'בע ואג'זים), ובהם כוחות ערביים מקומיים, חילים עיראקיים ועריקים בריטיים, אשר חלשה על כביש החוף הישן מחיפה לזכרון יעקב וגרמה לחסימתו על הכרמל. בקרב קשה לא הצליחו הכוחות לכבוש את המובלעת, אך משחודשה ההתקפה נתברר כי הכוחות הערביים ותושבי הכפרים ברחו מהם. כביש החוף נפתח. שלושת הכפרים הנטושים הם כיום המושבים עין איילה, גבע כרמל וכרם מהר"ל וכן מצפה עופר.
גי"ס 28 ביולי - 30 ביולי 1948 מבצע של חטיבות גבעתי, יפתח והנגב וכוח טנקים מחטיבה 8, ששמו הוא ראשי התיבות של "גבעתי", "יפתח" ו"סרגיי" (כינויו של נחום שריג מפקד חטיבת הנגב). המבצע נועד לפרוץ את המצור על הנגב, לאחר שהמצרים חסמו בעת ההפוגה מעבר שנפרץ במבצע מוות לפולש. הכוח לא הצליח לכבוש את פלוג'ה ועיראק אל-מנשייה. בוצע שלב שני למבצע בו הועברו שיירות לנגב מבלי לכבוש שטחים.
יואב 15 באוקטובר - 22 באוקטובר 1948 מבצע רחב ממדים בפיקודו של יגאל אלון, בו נטלו חלק כוחות רגלים של חטיבות גבעתי, יפתח, הנגב ועודד בליווי כוח שריון של חטיבה שמונה לפריצת הדרך לנגב הנצור. במסגרת המבצע נכבשו איסדוד, מג'דל (כיום אשקלון), בית ג'וברין, ניצנים יד מרדכי ומשלטי חוליקאת. גולת הכותרת של המבצע הייתה כיבוש בירת הנגב, העיר באר שבע מידי המצרים (חלק זה נקרא מבצע משה). כוחות מצרים כותרו, עד לתום המלחמה בכיס פלוג'ה, האזור בו הוקמה לימים קריית גת. חיל האוויר הפציץ את עזה וחיל הים הטביע את אניית הדגל של חיל הים המצרי, "האמיר פארוק".
אגרוף 15 באוקטובר - 20 באוקטובר 1948 מבצע של חיל האוויר, בפתיחת מבצע יואב, להפצצת הכוחות המצריים בחזית הדרום, כולל הפצצת מג'דל (כיום אשקלון), עזה ובאר שבע.
ההר 18 ו-19 באוקטובר 1948 מבצע של חטיבת הראל בצירוף כוחות מחטיבת עציוני וחטיבת גבעתי, שנערך במקביל למבצע יואב. במהלך המבצע הורחבה שליטת צה"ל בפרוזדור ירושלים ונכבש אזור עמק האלה והשטח שעליו הוקמה לימים העיר בית שמש.
יקב 21 ו-22 באוקטובר 1948 מבצע של חטיבת עציוני בפיקודו של משה דיין לכיבוש רכס בית ג'אלא שמדרום לירושלים ולפריצת הדרך לגוש עציון והר חברון מידי הצבא המצרי, שכוחותיו, שהגיעו מבאר שבע, שלטו על אזור זה. הכוח לא הצליח במשימתו והמבצע הופסק בלחץ משקיפי האו"ם ונציגי המעצמות. בכל זאת נכבש שטח קטן מדרום לירושלים.
יעל 23 באוקטובר 1948 מבצע של חטיבת כרמלי להסרת המצור מקיבוץ מנרה בגליל העליון, שהוטל על ידי כוח מצבא ההצלה" ממשלט שחלש על הקיבוץ. המבצע נכשל ומנרה שוחררה רק במבצע חירם.
חירם 28 באוקטובר - 31 באוקטובר 1948 מבצע רחב היקף בפיקודו של משה כרמל לגירוש צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י מצפון הארץ. במבצע השתתפו חטיבות כרמלי, עודד וחטיבה 7 ונטלו בו חלק פלוגה צ'רקסית ופלוגה דרוזית. נכבשו לב הגליל והגליל העליון, כולל סאסא, מלכיה, עילבון, תרשיחה ומראר. הכוח חדר ללבנון עד לנהר הליטני. כוחות צבא ההצלה הובסו ופאוזי אל קאוקג'י נמלט מן הארץ.
לוט 23 בנובמבר 1948 מבצע של חטיבת הנגב לפריצת ההסגר על סדום הנצורה. הכוחות הירדניים נסוגו ללא קרב.
התחלה 26 בדצמבר 1948 מבצע של חיל הים, בו פוצצה מסילת הברזל מעזה למצרים, בקטע שבין רפיח לאל עריש, על ידי כוחות חבלה שהונחתו משתי ספינות.
אסף 5 בדצמבר 1948 מבצע לקראת סיום המלחמה בו סולקו נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי.
חורב 22 בדצמבר 1948 - 7 בינואר 1949 מבצע מן הגדולים במלחמת העצמאות, בפיקודו של יגאל אלון, לגירוש הכוח המצרי מתחומי מדינת ישראל. במבצע השתתפו חטיבות גולני, הראל, הנגב, אלכסנדרוני וחטיבה 8 המשוריינת. במבצע נטל חלק חיל האוויר שביצע מאות גיחות הפצצה והפיל בקרבות אוויר 3 מטוסים מצריים וכן 5 מטוסים בריטיים שחדרו לתחום ישראל. צה"ל הצליח להשתלט על הנגב המערבי, לנתק את הצבא המצרי שברצועת עזה ולחדר לתחום חצי האי סיני עד לאל עריש. בלחץ האמריקאים הורה דוד בן-גוריון ליגאל אלון להסיג את הכוחות חזרה לתחום ישראל. במבצע זה נסתיימה הלחימה בחזית המצרית במלחמת העצמאות.
חיסול 28 בדצמבר 1948 מבצע בהשתתפות חטיבת אלכסנדרוני שנערך במקביל למבצע חורב ונועד לחסל את כיס פלוג'ה. המבצע נכשל תוך אבידות רבות ובנוסף חמישה מאנשי הכוח נלקחו בשבי על ידי המצרים. כיס פלוג'ה נתפנה רק לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם מצרים.
עוז 2 בינואר 1949 מבצע של חיל הים שמטרתו הייתה לחזור על פעולת מבצע התחלה ולפוצץ את מסילת הברזל מעזה למצרים בקטע שבין רפיח לאל עריש. הכוח הונחת משתי ספינות אך נתגלה על ידי המצרים, התחולל קרב והכוח נסוג מבלי לפוצץ את המסילה.
יצוב 8 במרץ 1949 מבצע של חיל הים וחטיבת אלכסנדרוני, שנערך במשולב עם מבצע עובדה, לכיבוש אזור עין גדי. כוחות אלכסנדרוני הונחתו לחוף עין גדי מסירות ואסדות חיל הים שהפליגו ממפעל האשלג בסדום, והשתלטו על אזור עין גדי ללא התנגדות הלגיון הערבי.
עובדה 5 במרץ - 10 במרץ 1949 המבצע שסיים את מלחמת העצמאות. מסע כמעט ללא התנגדות וללא נפגעים לכיבוש הנגב הדרומי, הערבה ואילת להענקת מוצא לים סוף למדינת ישראל. במבצע השתתפו חטיבות גולני, אלכסנדרוני והנגב. המבצע הסתיים בהנפת דגל ישראל מאולתר, הוא "דגל הדיו" באום רשרש (כיום אילת), על ידי אברהם אדן (ברן), לימים אלוף בצה"ל.
מבצעי הטסת נשק
שם המבצע תאריך תיאור
חסידה 31 במרץ - 1 באפריל 1948 מבצע להטסתו, הנחתתו, פריקת הנשק, תדלוק והמראה של מטוס תובלה סקיימאסטר C54 ארבע מנועי שנחכר מחברה אמריקאית. כינויו של המטוס היה "בלק-1" הנחיתה הייתה במנחת חירום בריטי נטוש ליד הכפר בית דראס בשעות הלילה בעזרת תאורת מסלול מאולתרת. זה היה המשלוח הראשון של נשק שנרכש בצ'כוסלובקיה. המשלוח יצא משדה תעופה הצ'כי זאטץ ששם הצופן שלו היה "עציון". הנשק פורק והועבר עוד בליל הנחיתה ליחידות שעמדו לפתוח במבצע נחשון והיה בין הגורמים שהכריעו בקרב זה, שהיה תפנית ראשונה לטובת היישוב במלחמתו נגד ערביי ארץ ישראל.
בלק 31 במרץ - 12 באוגוסט 1948 מבצע "הרכבת האווירית" שהתחיל במבצע חסידה. המשלוחים שיצאו מבסיס "עציון" בצ'כוסלובקיה, כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109. במסגרת המבצע נחתו בבסיס "עציון" לחניית ביניים מטוסים שנרכשו בארצות הברית, לרבות 3 מפציצים כבדים מסוג בי-17 - "מבצרים מעופפים". אחד מהם הפציץ ב 15 ביולי 1948, בדרכו לארץ, את קהיר.
אבק 19 באוגוסט - 10 באוקטובר 1948 מטרת המבצע הייתה העברת כח אדם, אמצעי לחימה ואספקה כללית לנגב הנצור באמצעות מטוסי חיל האוויר. שם המבצע ניתן בעקבות האבק הרב שליווה את נחיתת והמראת המטוסים על המסלול המאולתר שהוכשר ליד קיבוץ רוחמה.
ולוטה ולוטה 1: ספטמבר 1948, ולוטה 2: דצמבר 1948 העברת מטוסי ספיטפייר שנרכשו בצ'כוסלובקיה בטיסה לישראל דרך יוגוסלביה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות ווהוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד-1994, ע"מ 81 - 295.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]