מבצע אסקורט
 | ||||||||||||||||||||||
| טרפדת מצרית מדגם P-183 שני כלים מסוג זה הוטבעו במהלך המבצע. | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת ההתשה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 4 בספטמבר 1969 – 9 בספטמבר 1969 (6 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הפשיטה על האי גרין | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע רביב | |||||||||||||||||||||
| מקום | חוף מפרץ סואץ, מצרים | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
29°47′27″N 32°27′15″E / 29.79083°N 32.45417°E | |||||||||||||||||||||
| עילה | לאבטח מפני פגיעה בנחתות | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | הטבעת טרפדות מצריות. | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
פעולת אסקורט הייתה פעולת חבלה ימית של צוללי שייטת 13 כנגד טורפדות מצריות במפרץ סואץ. המבצע עבר בהצלחה והטורפדות הוצאו משימוש. בדרך חזרה הופעל מטען חבלה להשמדה עצמית באחד מכלי השיט ושלושה לוחמים נהרגו.
הצורך במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפשיטה על האי גרין העלו המצרים שתי טרפדות דגם P-183 לצפון מפרץ סואץ. הן היו חמושות בטורפדו 21 אינץ ושני תותחים דו-קניים 25 מ"מ כל אחת. הטרפדות התמקמו מערבית לרס סודר וביצעו סיורים בשטח. הואיל והן סיכנו את מבצע הנחיתה הוחלט בצה"ל לטבע אותן. והמשימה הוטלה על יחידת החזירים של שייטת 13. בתכנון נקבע כי לוחמי שייטת 13 יצמידו מוקשי עלוקה לקוער של הטרפדות. שלאחר פיצוצם יוציאו את הטרפדות משימוש ואף יטביעום.
התארגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבצע התארגן ביחידה 838 ברס סודר. החל בתצפית לעבר חוף המפרץ. ראש ענף מודיעין ראובן אשכנזי ישב מול המכ"ם ועקב אחרי תנועת הטרפדות. הכוונה לאתר את הטרפדות בעגינה. אותרו מיכליות בעגינה ונקבעה לחזירים גזרת חיפוש.
בחזיר הראשון היו: מפקד כח הצוללים – רס"ן רפי מילוא, נהג – רב-סמל אריה יצחק, מוביל הצוללים שלמה אשל, צולל חבלן – רב-סמל עודד ניר. רס"ל אריה יצחק נשאר בחוף בגיחה הראשונה כלוחם עתודה. ויצא כנהג בגיחה השנייה.
בחזיר השני היו: מפקד - אלדד דינור, נהג - שלמה אסיף, מוביל הצוללים – עמי איילון, צולל חבלן – אבישי בן יוסף. עמי איילון היה בתהליך הבראה מפציעתו בפשיטה על האי גרין התאמן ושיפר את הכושר הגופני והיה מוכן לפעולה.[1] גדי קרול שימש כצולל עתודה ונמצא בחפ"ק.
על זוג הצרעות הגוררות פיקד רס"ן אמנון בן-ציון מפקד יחידה 838 בצרעה השנייה פיקד סגן ג'וני אשוח.
הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל 5 בספטמבר 1969 יצאו החזירים בגרירה על ידי ספינות הצרעה עד מרכז המפרץ, משם המשיכו בהפלגה בציפה מינימלית. הם גילו את הטרפדות כשהן בסיור זורקות מטעני נפץ ויורות בתותחים. בהערכה שסיכויי ההצלחה נמוכים חזרו לחוף המזרחי.
לאחר מנוחה ותיקון תקלות יצאו שוב בליל 7 בספטמבר בהקדמת לוח הזמנים בשעה. התנועה במצב ציפה מינימלית הייתה ארוכה יותר מאי פעם. כשהתקרבו נראתה בראס סאדאת, מכלית מוארת. החזירים התפצלו דינור סרק את הצד המזרחי של המכלית וגילה את שתי הטרפדות המצריות בעגינה. התקרב למרחק של כ-200 מטר וצלל לקרקעית. משם כיוון את הצוללים אל הטרפדות.
עמי איילון ואבישי בן חיים התקרבו בצלילה עד לטרפדות. המוקש לא נדבק לדפנות העץ, ולפיכך עמי הדביק אותו במגנט לציר המדחף. את המוקש השני הוא חיבר בחרטום הטרפדת בהפעלת בורג חודר. לאחר מכן עברו לטרפדת השנייה והדביקו מוקש לציר המדחף ואף הפעילו את מנגנון אי ההורדה. השניים חזרו לחזיר שחיכה על הקרקעית והחלו בתנועה חזרה.[2] הם הגיעו לחוף בשעה 3 לפנות בוקר.
החזיר עם רפי מילוא חיפש את הטרפדות בציפה מינימלית ממערב למכלית. הוא קיבל הודעה בקשר שהמטרות נמצאות דרום מערבה ואכן זיהה את הטרפדות. אריה יצחק הנחית את החזיר לקרקעית בעומק כ-11 מטר קרוב מאוד לטרפדות. הצוללים הגיעו לטרפדות וראו את המוקשים שהדביקו קודמיהם. הם הרכיבו את מוקשי העלוקה קרוב למרכז הטרפדת והפעילו את מנגנוני אי הורדה. הצוללים חזרו והחזיר החל בתנועה לרס סודר. רפי מילוא העביר דיווח על ביצוע מוצלח. משם החלה הפלגה שלווה ומהירה.[3]
חבלה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 02:15 נשמע פיצוץ חזק. המחשבה הייתה שאלה הטרפדות המצריות שחובלו. אך לא היה קשר עם החזיר של מילוא. במהלך הנסיגה פעל מעצמו מנגנון ההשמדה עצמית. כנראה בשל חדירת מים למנגנון ההשמדה העצמית וכתוצאה מכך נהרגו 3 לוחמים: רב-סרן רפי מילוא, סגן שלמה אשל, רב-סמל עודד ניר[4])
הלוחם אריה יצחק קרא לחבריו, שלמה אשל ועודד ניר ענו לו רפי מילוא לא ענה. עם הזמן גם אשל וניר אמרו לו שישחה לחוף ויביא עזרה. אריה שחה בכוחותיו האחרונים עד קרבת החוף עשה התזות מים והצליח להתגלות על ידי מטוס קל. בעקבות הגילוי הגיע מסוק עם רופא השייטת ד"ר שמעון סלווין וגם עמי איילון וגדי קרול. הרופא רצה לפנות את אריה יצחק מייד לבית החולים. אך אריה דרש להמתין עם חילוצו והפנה את המסוק לחילוץ חבריו. גדי קרול העלה את גופותיהם למסוק.[3]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 3:10, התפוצצו המוקשים תחת אחת הטרפדות וזמן קצר אחר כך התפוצצו המוקשים בטרפדת השנייה. שניהם יצאו מפעילות. ”לאחר טיבוע ספינות הטורפדו אפשר היה להוציא לפועל בראש שקט, את הנחיתה”.[5] למחרת ב-9 בספטמבר יצא לדרך מבצע רביב.
התגובה של הנשיא המצרי גמאל עבדול נאצר הייתה הדחת מפקד הצי ומפקד הצבא המצרי. התגובה התייחסה לפעילות הישראלית הכוללת את מבצע רביב שבא בעקבות פעולת אסקורט.[6]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
הלוחם אריה יצחק (אריו) (משמאל) עם הצולל שי גורן לפני הפעולה. -
הצוללים שחזרו מתקיפת הטרפדות מרוצים. מימין לשמאל: עמי איילון, אלדד דינור, אבישי בן חיים ושלמה אסיף (ביגלר). -
הצוללים אסיף ודינור, שחזרו מתקיפת הטרפדות מתקבלים על ידי מפקד חיל הים אברהם בוצר, מפקד שייטת 13 סא"ל זאב אלמוג, וראש מספן מודיעין, סא"ל ראובן אשכנזי חצי מוסתר משמאל. -
הניצרות של מוקשי העלוקה שהובאו כהוכחת ביצוע.
מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב אלמוג ואריה עידן, עטלפים בים האדום, פעולות הקומנדו הימי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים, הוצאה לאור משרד הביטחון, 2007.
- מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספריית מעריב, 1993, עמ' 414–421.
- אמנון בן-ציון, סיפורו של לוחם, זכרונות חייל וקצין בשייטת 13, הוצאת אחיטל, 2022, עמ' 225.
- שלמה אסיף (ביגלר), בדרך שלי, הוצאת דוקו - ביגרפיה וספרי הנצחה, מאי 2022, עמ' 60–77.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזירה הימית במלחמת ההתשה, הפשיטה על האי גרין, מבצע רביב, עמי איילון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם זהר, "אסקורט" "רביב" פשיטות בחוף מפרץ סואץ ספטמבר 1969מערכות ינואר 1985.
- מבצע אסקורט באתר עמותת חיל הים.
- זאב אלמוג, מבצע "אסקורט" – טיבוע טרפדות במפרץ סואץ, באתר עמותת חיל הים.
- גיבורים בעל כורחם - אריה יצחק