מבצע חוק וסדר
| מבצע חוק וסדר | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||||
מבצע חוק וסדר היה מבצע צבאי שנערך על ידי צה"ל ב-2–4 במאי 1988, ובמסגרתו פשטו כוחות צנחנים ושריון על בסיס מחבלי החזבאללה בעיירה מיידון שבדרום לבנון.
תוכן עניינים |
רקע[עריכה]
ב-26 באפריל 1988 נהרג מפקד גדוד צבר של חטיבת גבעתי, סגן אלוף שמואל (שמוליק) אדיב, במרדף אחר מחבלי חזבאללה בהר דב. בעקבות האירוע החליט מפקד פיקוד צפון, אלוף יוסי פלד, על ביצוע פשיטה חטיבתית על בסיס חזבאללה בעיירה מיידון, כ-3 קילומטרים מצפון לריחן, בקצה המזרחי של רצועת הביטחון בדרום לבנון. את הפשיטה אישר שר הביטחון, יצחק רבין.
בצה"ל החליטו לתקוף ולהשמיד את מפקדת המחבלים ויושביה. תכנון המבצע כלל למעשה שני מבצעים בדרום לבנון. במבצע הראשון, מבצע חוק עליו פיקד סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סא"ל עמוס בן-חיים[1], בוצעו סריקות באזור הסמוך להר דב: וואדי שבעא והכפרים הסמוכים, שבעא, מימס, כפר א-זית ועין עטא. הסריקות נועדו ללכוד מחבלים ולתפוס אמצעי לחימה, וכן להפגין את נוכחות צה"ל באזור זה. הסריקות בוצעו על ידי גדוד 890 וגדוד 50 של חטיבת הצנחנים.
מבצע חוק נועד למעשה להוות הסחת דעת והטעייה. המבצע העיקרי נקרא מבצע סדר, ועליו פיקד מפקד חטיבת הצנחנים, אלוף משנה (לימים הרמטכ"ל) שאול מופז. המבצע הוטל על גדוד 202, בפיקודו של סא"ל יצחק גרשון (ג'רי). הגדוד תוגבר בפלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים, שעליה פיקד מפקדה היוצא רוני אלשיך, ומחליפו סרן (לימים תת-אלוף) גל הירש[2], סיירת צנחנים, בפיקודו של רב-סרן (לימים אלוף) גדי שמני, ופלוגת העורב של הצנחנים בפיקודו של סרן מתי הורוביץ. בנוסף לכוחות החי"ר השתתפו במבצע טנקים - גדוד 77 מחטיבה 7 (גדוד נוסף, גדוד 75, היה בעתודה), גדוד 605 של חיל ההנדסה[3], וחיפוי חיל התותחנים (סוללות בפיקוד צביקה פוקס, לימים תת-אלוף), ומסוקי תקיפה של חיל האוויר.
הצנחנים והשריון היו אמורים לכבוש את הכפר, ועם גמר משימת הכיבוש היו כוחות חיל ההנדסה אמורים לפוצץ את המבנים שבשימוש המחבלים. הפשיטה הייתה הפעולה הגדולה ביותר של צה"ל בלבנון מאז מבצע שלום הגליל. חטיבת הצנחנים, בפיקודו של אל"מ שאול מופז[4], התכוננה לפעולה בנוהל קרב מזורז. כאשר קיבלו מפקדי החטיבה את הפקודה היו כוחות החטיבה באימון בגולן, ואילו מפקדיה מרמת מ"פ ומעלה היו באימון צניחה למפקדים.
מהלך המבצע[עריכה]
ביום שני, 2 במאי 1988, החל מבצע "חוק". כוחות מגדוד 890 בפיקוד המג"ד בני גנץ ומגדוד הנח"ל המוצנח, 50, החלו בסריקות לחיפוש והשמדת תשתית מחבלים בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון. זאת במטרה ליצור הטעיה שתשרת את היעד העיקרי של המבצע, העיירה מיידון. כמו כן פיזרו החיילים כרוזים המציגים את ארגון חזבאללה כמי שאחראי להסלמה בדרום לבנון.
למחרת, ביום שלישי, נכנסו הכוחות המיועדים למבצע "סדר" בתנועה רגלית ועל גבי נגמ"שים בליווי טנקים ללבנון. בשל חוסר תיאום נפתחה על הכוחות אש שנורתה על ידי חיילי צבא דרום לבנון. מאש זו לא היו נפגעים. המשימה העיקרית, כיבוש בתי הכפר, הוטלה על גדוד 202 של הצנחנים. ניתוח המודיעין שהתקבל העלה כי בכפר למעלה משלושים מחבלים.
רוב הכוחות התמקמו בעמדותיהם המתוכננות עד השעה 03:00. סמג"ד 202 יחד עם שלושה צוותים מהפלוגה המסייעת תפסו עמדות מארבי צלפים וסגרו את אפשרות הבריחה מהכפר לכיוון מערב, ואילו הכוח העיקרי של גדוד 202 התמקם בצומת הכניסה לכפר מבלי שהתגלה. כוח החוד הגדודי כלל את פלוגת מחזור מאי, בסיוע הפלוגה המסייעת שהייתה בפיקוד סרן ציון מזרחי, סגנו יניב אדם ומפקד המחלקה סג"מ אהרון חליוה[5]. מפקד הפלוגה התכונן לירי טיל נ"ט מסוג M47 דרגון על אחד מבתי הכפר, אך במקביל זיהתה תצפית של חזבאללה את הכוחות וחוליית לוחמי חזבאללה החלה לזחול לכיוונם. החולייה התגלתה על ידי כוח סמג"ד 202 שדיווח על כך, והמג"ד, יצחק גרשון (ג'רי), שקיבל אף הוא את הדיווח, פקד על המ"פ שלא לפתוח באש שכן חלק מכוחות החטיבה לא הספיקו להיערך בעמדותיהם ועלה החשש שיחשפו בטרם עת.
החוליה המשיכה להתקרב בזחילה ופתחה באש על הכוח של ציון. הכוח השיב באש נשק קל ורימונים מטווח של כשלושים מטרים והרג את המחבלים. בעקבות המהומה נפתחה אש נשק קל, מקלעים ונ"ט מהבתים בכניסה לכפר. מאש זו נפצע אנושות המ"פ ציון ונהרג מרקו ברנשטיין, לוחם ששימש כקשר בחפ"ק המח"ט[6]. המח"ט מופז החליט להפעיל את הסיוע הארטילרי ולטווח את הכפר. במקביל החלו מרגמות של ארגון חזבאללה ותותחים סורים שהיו פרושים בבקעת הלבנון להפגיז את הכוח במיידון. אש תותחי צה"ל, שירו למעלה מ- 3,000 פגזים, סייעה להפסקת אישם של המחבלים בצפון הכפר, אך בדרום הכפר לא יכלו להסתייע באש ארטילרית לחיפוי משום שהלוחמים פעלו קרוב מדי לעמדות המחבלים.
מופז החיש מסוקים וטנקים אל העיירה. בשעה 05:20 הגיעו לכפר מסוקי הקרב של צה"ל, מדגם בל AH-1 קוברה שהכווין סגן מפקד פלוגת הנ"ט, אמיר נדן, והחלו יורים לעבר מטרות מחבלים ובתים שתוכננו. בנוסף השמידו המסוקים את התותחים הסורים. סגן מפקד הפלוגה המסייעת, יניב אדם, לקח את הפיקוד על הפלוגה והתקדם עם הרופא לטפל במ"פ הפצוע. בדרכו נתקל בשלושה מחבלים והרג אותם. בשעה 06:15 הגיעו הטנקים והחלו לירות על כל מבנה ועמדה בה זוהו מחבלים. לאחר מכן התחילה הכניסה לכפר. גדוד 202 בפיקוד המג"ד, ג'רי[7], החל בשעה 7:30 בטיהור העיירה[8]. בשעה 10:00 הושלמה מלאכת הטיהור של הגדוד וחיילי פלוגת החבלה וההנדסה טיהרו את תעלות הקשר. לאחר מכן טיהרו חיילי הפלוגת הסיור את החלק הצפוני של הכפר וגדוד ההנדסה החל להכין אותו לפיצוץ. עוד בטרם הסתיימה הפעולה חבר לכפר כוח מגדוד 890 בפיקודו של בני גנץ, שהתעקש להצטרף ללחימה למרות שרגלו הייתה נתונה בגבס לאחר שנשברה באימון צניחה[9]. כוח סמג"ד 202 שהיה בחסימה לבידוד הכפר הרג כשנים עשר מחבלים שניסו לברוח מן הכפר. בשעה 15:45 הושלם פיצוץ הכפר וצה"ל העביר את השליטה לצד"ל להמשך הריסת התשתית.
תוצאות המבצע[עריכה]
מבצע "חוק וסדר" הסתיים בהצלחה. כ-50 מחבלים נהרגו בקרב וכלל המבנים והבונקרים ששימשו אותם נהרסו. כן נתפס שבוי אחד והושמדו רכבים ורכבי נ"מ. גם מצבא לבנון דיווחו על נפגעים באדם וברכוש כולל טנק, שריונית ומשאית תחמושת. הכוח המבצע ספג שלושה חיילים הרוגים: סרן ציון מזרחי, סמל מרקו ברנשטיין וסרן בועז רביד, חוקר שבויים מיחידת מודיעין שצורף למבצע ונהרג מירי המרגמות של חזבאללה. כן נפצעו שבעה עשר חיילים. המבצע היה הפעולה הגדולה ביותר של צה"ל בלבנון מאז מבצע שלום הגליל וכן הפעולה הראשונה בהיקף גדול כנגד ארגון חזבאללה. המח"ט שאול מופז אמר על המבצע: "במשך כל שירותי הצבאי לא זכור לי מבצע כזה שבו נהרגו כל-כך הרבה מחבלים. בקרב הזה באה לידי ביטוי היכולת המבצעית, המקצועית, האישית והקבוצתית וזו הייתה יכולת לתפארת"[10].
לטענת ארגון החזבאללה במהלך המבצע נהרג הנווט השבוי רון ארד שהוחזק בכפר אחר. על פי הטענה, שומריו של ארד עזבו את משמרתם כדי להצטרף ללחימה כאשר המרחק מהכפר מיידון לנבי שית, שם הוחזק רון ארד הוא כ 50 ק"מ, הם דווחו על ההתקפה ונסעו ברכב לכיוון הלחימה , וכשחזרו לא נמצא ארד במקום. לטענה זו מעולם לא נמצא ביסוס או הוכחה כלשהי
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 38-59.
- יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, 1993.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מבצע "מיידון" באתר סיירת צנחנים
- עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד, באתר nrg מעריב, 19 ביולי 2008
- אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg מעריב, 20 באפריל 2012.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 41-43.
- ^ עמוס הראל, סופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06
- ^ מבצע חוק וסדר באתר "יד לשריון".
- ^ אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
- ^ אביחי בקר, "שגריר תל אביב בהר דב", הארץ, 8 בדצמבר 2000
- ^ "1987 השנה ששינתה את חיי" אל"מ אהרון חליוה, מפקד בה"ד 1, על השנה בה יצא לקורס קצינים, "פחות מחודש אחרי שסיימתי את קורס הקצינים, כבר נלחמתי עם המחלקה שלי במיידון שבלבנון. פשטנו על בסיס מחבלים, ואני איבדתי את החייל שלי, סמל מרקו ברנשטיין, ואת מפקד הפלוגה שלי, ציון מזרחי."
- ^ עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד , nrg, 19/07/2008, ג'רי: "יצא מולי מחבל ממש מתוך בור. ראיתי שהוא מחזיק אר-פי-ג'י ביד, ותקעתי בו שני כדורים באופן אינסטינקטיבי, ואז נשכבתי על אדמה. רק בדיעבד סיפרו לי החיילים שהטיל שהוא ירה עף לי מעל הראש".
- ^ אביחי בקר, למה דווקא ג'רי, הארץ 10.08.2001, ג'רי: "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת".
- ^ אלכס פישמן, "שלוש שנים, זוז", ידיעות אחרונות, 8\02\18.
- ^ מבצע "חוק וסדר", אתר חטיבת הצנחנים
