מבצע חוק וסדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע חוק וסדר
תאריך:

2 - 4 במאי 1988

מקום:

מיידון, לבנון

תוצאה:

כ- 50 מחבלי חזבאללה הרוגים, כלל המבנים והבונקרים ששימשו את המחבלים הושמדו, שבוי אחד נתפס.

הצדדים הלוחמים
Flag of Israel.svg ישראל Flag of Lebanon.svg לבנון
מפקדים

אלוף יוסי פלד, אל"מ שאול מופז

?

כוחות

חטיבת הצנחנים

מחבלי ארגון חזבאללה

אבידות

3 חיילים הרוגים

50 מחבלים הרוגים ושבוי אחד

מבצע חוק וסדר היה מבצע צבאי שנערך על ידי צה"ל ב-24 במאי 1988, ובמסגרתו פשטו כוחות צנחנים ושריון על בסיס מחבלי החזבאללה בעיירה מיידון שבדרום לבנון[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באפריל 1988 נהרג מפקד גדוד צבר של חטיבת גבעתי, סגן אלוף שמואל (שמוליק) אדיב, במרדף אחר מחבלי חזבאללה בהר דב. בעקבות האירוע החליט מפקד פיקוד צפון, אלוף יוסי פלד, על ביצוע פשיטה חטיבתית על בסיס חזבאללה בעיירה מיידון, כ-3 קילומטרים מצפון לריחן, בקצה המזרחי של רצועת הביטחון בדרום לבנון. את הפשיטה אישר שר הביטחון, יצחק רבין.

בצה"ל החליטו לתקוף ולהשמיד את מפקדת המחבלים ויושביה. תכנון המבצע כלל למעשה שני מבצעים בדרום לבנון. במבצע הראשון, מבצע חוק עליו פיקד סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סא"ל עמוס בן-חיים[2], בוצעו סריקות באזור הסמוך להר דב: וואדי שבעא והכפרים הסמוכים, שבעא, מימס, כפר א-זית ועין עטא. הסריקות נועדו ללכוד מחבלים ולתפוס אמצעי לחימה, וכן להפגין את נוכחות צה"ל באזור זה. הסריקות בוצעו על ידי גדוד 890 וגדוד 50 של חטיבת הצנחנים.

מבצע חוק נועד למעשה להוות הסחת דעת והטעייה. המבצע העיקרי נקרא מבצע סדר, ועליו פיקד מפקד חטיבת הצנחנים, אלוף משנה (לימים הרמטכ"ל) שאול מופז. המבצע הוטל על גדוד 202, בפיקודו של סא"ל יצחק גרשון (ג'רי). הגדוד תוגבר בפלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים, שעליה פיקד מפקדה היוצא רוני אלשיך, ומחליפו סרן (לימים תת-אלוף) גל הירש[3], סיירת צנחנים, בפיקודו של רב-סרן (לימים אלוף) גדי שמני, ופלוגת העורב של הצנחנים בפיקודו של סרן מתי הורוביץ. בנוסף לכוחות החי"ר השתתפה במבצע פלוגת טנקים (פל"ו) מגדוד 77 בפיקודו של סרן עמרי שדה מחטיבה 7 (גדוד נוסף, גדוד 75, היה בעתודה), גדוד 605 של חיל ההנדסה[4], וחיפוי חיל התותחנים (סוללות בפיקוד צביקה פוקס, לימים תת-אלוף), ומסוקי תקיפה של חיל האוויר.

הצנחנים והשריון היו אמורים לכבוש את הכפר, ועם גמר משימת הכיבוש היו כוחות חיל ההנדסה אמורים לפוצץ את המבנים שבשימוש המחבלים. הפשיטה הייתה הפעולה הגדולה ביותר של צה"ל בלבנון מאז מבצע שלום הגליל. חטיבת הצנחנים, בפיקודו של אל"מ שאול מופז[5], התכוננה לפעולה בנוהל קרב מזורז אך יסודי ביותר תוך שמירה על מעטה סודיות כבד. כאשר קיבלו מפקדי החטיבה את הפקודה היו כוחות החטיבה באימון בגולן, ואילו מפקדיה מרמת מ"פ ומעלה היו באימון צניחה למפקדים.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שני, 2 במאי 1988, החל מבצע "חוק". כוחות מגדוד 890 בפיקוד המג"ד בני גנץ ומגדוד הנח"ל המוצנח, 50, החלו בסריקות לחיפוש והשמדת תשתית מחבלים בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון. זאת במטרה ליצור הטעיה שתשרת את היעד העיקרי של המבצע, העיירה מיידון. כמו כן פיזרו החיילים כרוזים המציגים את ארגון חזבאללה כמי שאחראי להסלמה בדרום לבנון.

למחרת, ביום שלישי, נכנסו הכוחות המיועדים למבצע "סדר" בתנועה רגלית ועל גבי טנקים ונגמ"שים ללבנון. בשל חוסר תיאום נפתחה על הכוחות אש שנורתה על ידי חיילי צבא דרום לבנון. מאש זו לא היו נפגעים. המשימה העיקרית, כיבוש בתי הכפר, הוטלה על גדוד 202 של הצנחנים. ניתוח המודיעין שהתקבל העלה כי בכפר למעלה משלושים מחבלים.

רוב הכוחות התמקמו בעמדותיהם המתוכננות עד השעה 03:00. סמג"ד 202 יחד עם שלושה צוותים מהפלוגה המסייעת תפסו עמדות מארבי צלפים וסגרו את אפשרות הבריחה מהכפר לכיוון מערב, ואילו הכוח העיקרי של גדוד 202 התמקם בצומת הכניסה לכפר מבלי שהתגלה. כוח החוד הגדודי כלל את פלוגת מחזור מאי, בסיוע הפלוגה המסייעת שהייתה בפיקוד סרן ציון מזרחי, סגנו יניב אדם ומפקד המחלקה סג"מ אהרון חליוה[6]. מפקד הפלוגה התכונן לירי טיל נ"ט מסוג M47 דרגון על אחד מבתי הכפר, אך במקביל זיהתה תצפית של חזבאללה את הכוחות וחוליית לוחמי חזבאללה החלה לזחול לכיוונם. החולייה התגלתה על ידי כוח סמג"ד 202 שדיווח על כך, והמג"ד, יצחק גרשון (ג'רי), שקיבל אף הוא את הדיווח, פקד על המ"פ שלא לפתוח באש שכן חלק מכוחות החטיבה לא הספיקו להיערך בעמדותיהם ועלה החשש שיחשפו בטרם עת.

החוליה המשיכה להתקרב בזחילה ופתחה באש על הכוח של ציון. הכוח השיב באש נשק קל ורימונים מטווח של כשלושים מטרים והרג את המחבלים. בעקבות המהומה נפתחה אש נשק קל, מקלעים ונ"ט מהבתים בכניסה לכפר. מאש זו נפצע אנושות המ"פ ציון ונהרג מרקו ברנשטיין, לוחם ששימש כקשר בחפ"ק המח"ט[7]. המח"ט מופז החליט להפעיל את הסיוע הארטילרי ולטווח את הכפר. במקביל החלו מרגמות של ארגון חזבאללה ותותחים סורים שהיו פרושים בבקעת הלבנון להפגיז את הכוח במיידון. אש תותחי צה"ל, שירו למעלה מ- 3,000 פגזים, סייעה להפסקת אישם של המחבלים בצפון הכפר, אך בדרום הכפר לא יכלו להסתייע באש ארטילרית לחיפוי משום שהלוחמים פעלו קרוב מדי לעמדות המחבלים.

מופז החיש מסוקים וטנקים אל העיירה. בשעה 05:20 מסוקי הקרב של צה"ל, מדגם בל AH-1 קוברה שהכווין סגן מפקד פלוגת הנ"ט, אמיר נדן, והחלו יורים לעבר מטרות מחבלים ובתים שתוכננו[8]. בנוסף השמידו המסוקים את התותחים הסורים. סגן מפקד הפלוגה המסייעת, יניב אדם, לקח את הפיקוד על הפלוגה והתקדם עם הרופא לטפל במ"פ הפצוע. בדרכו נתקל בשלושה מחבלים והרג אותם. בשעה 06:15 הגיעו הטנקים מפל"ו בגדוד 77 . הטנקים בפיקודו של עמרי שדה , תפסו עמדות בגבעות החולשות על הכפר מדרום והחלו בהשמדת מחבלים בכל מבנה ועמדה בה זוהו המחבלים. במקביל החלה ליפול על הלוחמים שמדרום לכפר אש ארטילרית ופצצות מרגמה כבדה אשר גרמה לפצועים רבים מקרב לוחמי הצנחנים ובעיקר מלוחמי הפלחה"ן. מ"פ הטנקים הקצה מחלקת טנקים שהייתה מיועדת לכך מראש לפינוי הפצועים לאחור. לאחר מכן התחילה הכניסה לכפר. גדוד 202 בהרכב לוחמי צנחנים ושתי מחלקות טנקים מפל"ו 77 בפיקוד המג"ד, ג'רי [9], החל בשעה 7:30 בטיהור העיירה‏[10]. בשעה 10:00 הושלמה מלאכת הטיהור של הגדוד וחיילי פלוגת החבלה וההנדסה טיהרו את תעלות הקשר. לאחר מכן טיהרו חיילי הפלוגת הסיור את החלק הצפוני של הכפר וגדוד ההנדסה החל להכין אותו לפיצוץ. עוד בטרם הסתיימה הפעולה חבר לכפר כוח מגדוד 890 בפיקודו של בני גנץ, שהתעקש להצטרף ללחימה למרות שרגלו הייתה נתונה בגבס לאחר שנשברה באימון צניחה[11]. כוח סמג"ד 202 שהיה בחסימה לבידוד הכפר הרג כשנים עשר מחבלים שניסו לברוח מן הכפר. בשעה 15:45 הושלם פיצוץ הכפר וצה"ל העביר את השליטה לצד"ל להמשך הריסת התשתית.

חלקם של הטנקים במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשלב נוהל הקרב אשר בוצע ברמת הגולן הצטרפו מפקדי פלוגה ו מגדוד 77 בחטיבה 7 לחטיבת הצנחנים ולגדוד 202. בשלב ההכנות זיהה המ"פ, עמרי שדה, בתצלומי האוויר העדכניים, מחסום אנטי טנקי ועלתה הדילמה כיצד להתגבר על המחסום. לאור זה הוחלט לחבר לטנק המ"פ נגח ולנסות להדוף את המחסום לצדדים. הטנקיסטים ביצעו מודל בכפר זעורה יחד עם לוחמי ומפקדי גדוד 202. משימת פלוגת הטנקים הייתה להתמקם בגבעות השולטות על הכפר מדרום , זאת לאחר התמקמות כוחות הצנחנים על הגבעות. ביום המבצע , בשעות הלילה , התקדמה פלוגת הטנקים באופן עצמאי בציר המוביל לכפר כשהיא מובילה אחריה את הנגמשי"ם של פלוגת החה"ן החטיבתית. בשעה 06:15 התמקמו שתי מחלקות בפיקוד המ"פ על הגבעות ופתחו באש אל עבר המחבלים בבתי הכפר. מחלקה נוספת בפיקוד הסמ"פ אסא בן צור עסקה באותה העת בפינוי פצועים ממרחב הלחימה אל התאג"ד. בעת הלחימה בכפר, חדרו אל תוך הכפר שתיים ממחלקות הטנקים בצמוד ללוחמי הצנחנים, השמידו מחבלים שהסתתרו בבתים וביקעו חורים בקירות הבתים ע"מ להקל על הצנחנים את החדירה לבתים. בסיום הלחימה, התמקמה פלוגת הטנקים ברכסים מצפון לכפר מיידון, פתחה באש לעבר עמדות ארטילריה סוריות מצפון לכפר ובודדה את השטח ע"מ לאפשר לכוחות צד"ל לסיים את השמדת הבתים[12].

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "חוק וסדר" הסתיים בהצלחה. כ-50 מחבלים נהרגו בקרב וכלל המבנים והבונקרים ששימשו אותם נהרסו. כן נתפס שבוי אחד והושמדו רכבים ורכבי נ"מ. גם מצבא לבנון דיווחו על נפגעים באדם וברכוש כולל טנק, שריונית ומשאית תחמושת. הכוח המבצע ספג שלושה חיילים הרוגים: סרן ציון מזרחי, סמל מרקו ברנשטיין וסרן בועז רביד, חוקר שבויים מיחידת מודיעין שצורף למבצע ונהרג מירי המרגמות של חזבאללה. כן נפצעו שבעה עשר חיילים. המבצע היה הפעולה הגדולה ביותר של צה"ל בלבנון מאז מבצע שלום הגליל וכן הפעולה הראשונה בהיקף גדול כנגד ארגון חזבאללה. המח"ט שאול מופז אמר על המבצע: "במשך כל שירותי הצבאי לא זכור לי מבצע כזה שבו נהרגו כל-כך הרבה מחבלים. בקרב הזה באה לידי ביטוי היכולת המבצעית, המקצועית, האישית והקבוצתית וזו הייתה יכולת לתפארת"‏[13].

לטענת ארגון החזבאללה במהלך המבצע נהרג הנווט השבוי רון ארד שהוחזק בכפר אחר. על פי הטענה, שומריו של ארד עזבו את משמרתם כדי להצטרף ללחימה כאשר המרחק מהכפר מיידון לנבי שית, שם הוחזק רון ארד הוא כ 50 ק"מ, הם דווחו על ההתקפה ונסעו ברכב לכיוון הלחימה , וכשחזרו לא נמצא ארד במקום. לטענה זו מעולם לא נמצא ביסוס או הוכחה כלשהי הידועים למדינת ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * אהוד ערן, תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007, עמוד 94.
  2. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 41-43.‏
  3. ^ עמוס הראלסופה הפתאומי של קריירה צבאית מבטיחה, באתר הארץ, 13.11.06.
  4. ^ מבצע חוק וסדר באתר "יד לשריון".
  5. ^ אביחי בקר"אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002.
  6. ^ ‏אביחי בקר, "שגריר תל אביב בהר דב", הארץ, ‏ 8 בדצמבר 2000.‏
  7. ^ גילי כהן, 1987 השנה ששינתה את חיי, במחנה, אהרון חליוה: "פחות מחודש אחרי שסיימתי את קורס הקצינים, כבר נלחמתי עם המחלקה שלי במיידון שבלבנון. פשטנו על בסיס מחבלים, ואני איבדתי את החייל שלי, סמל מרקו ברנשטיין, ואת מפקד הפלוגה שלי, ציון מזרחי".
  8. ^ גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 52.
  9. ^ עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד , nrg, ‏ 19/07/2008, ג'רי: "יצא מולי מחבל ממש מתוך בור. ראיתי שהוא מחזיק אר-פי-ג'י ביד, ותקעתי בו שני כדורים באופן אינסטינקטיבי, ואז נשכבתי על אדמה. רק בדיעבד סיפרו לי החיילים שהטיל שהוא ירה עף לי מעל הראש".
  10. ^ ‏אביחי בקר, למה דווקא ג'רי, הארץ 10.08.2001, ג'רי: "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת".‏
  11. ^ ‏אלכס פישמן, "שלוש שנים, זוז", ידיעות אחרונות, ‏ 8\02\18.‏
  12. ^ מבצע "חוק וסדר", מתוך אתר "יד לשריון".
  13. ^ מבצע "חוק וסדר", אתר חטיבת הצנחנים