מבצע יאשי-קישינב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע יאשי-קישינב
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
4°GMK estate 1944.jpg
שריון סובייטי בחזית
תאריך התחלה: 20 באוגוסט 1944
תאריך סיום: 29 באוגוסט 1944
משך הסכסוך: 10 ימים
מקום: מולדובה
תוצאה: ניצחון סובייטי מכריע, הפיכה שלטונית ברומניה
הצדדים הלוחמים

הורמאכט, צבא רומניה

מפקדים
כוחות
1,300,000 חיילים, 16 אלף תותחים, 1870 טנקים, 2200 מטוסים  כ-900,000 אלף חיילים, 7600 תותחים, 170 טנקים, 810 מטוסים 
אבידות
13 אלף הרוגים כ-54 אלף פצועים  כ-135 אלף הרוגים ופצועים, 210 אלף שבויים (מתוכם 115 אלף גרמנים) 
ממורכז


מבצע יאשי-קישינב הוא השם שניתן בהיסטוריגרפיה הסובייטית למתקפה אסטרטגית של הצבא האדום בשטח רומניה, שנערכה במחצית השנייה של חודש אוגוסט 1944. במהלך המבצע הנחילו כוחות הצבא האדום תבוסה מוחצת לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה, שכללה ארבע ארמיות (שתי ארמיות גרמניות ושתי ארמיות רומניות), כיתרו והשמידו את הארמייה הגרמנית השישית (שהוקמה מחדש לאחר השמדתה בקרב סטלינגרד), ואילצו את שרידי הכוחות הגרמניים לסגת במהירות להונגריה. בעקבות הצלחת המתקפה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על רומניה ובולגריה, וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של אנטונסקו, ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה בעלות הברית. המבצע נחשב אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.


רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת אוגוסט 1944 באזור הבלקנים נוצר מצב המתאים ליצירת מכת מחץ סובייטית. לאחר קרבות קיץ 1944 פיקוד וורמאכט העביר מאזור זה לבלארוס ואוקראינה 12 דיוויזיות והחליש קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. הגרמנים בנו באזור מערך ביצורים חזק שכלל שלוש קווי מערכות עיקריות. ב-4 באוגוסט אדולף היטלר נפגש עם יון אנטונסקו ושכנע אותו שורמאכט יגן על רומניה. היטלר דרש מאנטונסקו הצהרה שרומניה לא תעזוב את מעגל הלחימה ואחזקת כוחות וורמאכט בשטחה תהיה על חשבונה. במקביל, פוליטיקאים רומנים החלו לפקפק ביכולת גרמנית לנצח במלחמה ופחדו מכיבוש רומניה על ידי הצבא האדום.

הפיקוד הסובייטי היה בדעה שיחידות גרמניות שהוצבו באגפים של החזית הם בעלי יכולת מבצעית ירודה ולכן צריך לתקוף אותם. בהתאם לכך הוחלט שהחזית האוקראינית ה-2 יבצע מתקפה צפון-מערבית מיאשי והחזית האוקראינית ה-3 דרומית מעיר בנדרי. זאת למרות שמבחינה טקטית הכיוון המתבקש היה עיר קישינב. הפיקוד הגרמני לא הבין את התוכניות הסובייטית עד לתחילת המתקפה. צי הים השחור היה צריך לתמוך במתקפה ולהפציץ נמלי רומניה בקונסטנצה וסולינה.

יחסי הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא האדום לצורך המבצע אורגן ב-2 חזיתות:

כוחות הציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת ארמיות דרום אוקראינה בפיקוד האנס פריסנר:

  • הארמיות הרומניות ה-3 וה-4
  • הארמיות הגרמניות ה-6 וה-8
  • צי האוויר ה-4 של לופטוופה וחיל האוויר הרומני.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע החל ב-20 באוגוסט בבוקר בהפגזת תותחים חזקה. חיילים סובייטים ציינו שהפגזת תותחים הייתה כה כבדה שקו ההגנה הגרמני התמוטט ולא היה קרב של ממש במהלך תפיסתו. לקראת מחצית היום הצבא האדום הצליח לפרוץ גם קו הביצורים השני. לתוך הפריצה נכנסה ארמיית שריון ה-6 ובהתאם לעדות של מפקד גרמני האנס פריסנר הוא התחיל לאבד שליטה על כוחותיו. העברת תגבורות לאזור לא הצליחה להביא לשינוי של ממש במהלך הקרב. לקראת סוף 21 באוגוסט נפרץ גם קו ההגנה השלישי ובחזית שרוחבו כ-60 ק"מ הצבא האדום התקדם ב-40 ק"מ תוך כיבוש העיר יאשי.

ב-21 באוגוסט סטבקה הבינה שקיים פוטנציאל לכיתור כוח גרמני-רומני משמעותי. באותו יום הצבא האדום הצליח להביא לנתק בין הארמייה ה-6 הגרמנית לבין הארמייה ה-3 הרומנית. האנס פריסנר החליט על העברת הכוחות לגדה המערבית של נהר פרוט. המתנה לקבלת אישור מפיקוד העליון גרמה לכך שזמן יקר אבד וגרמנים היו בסכנה של כיתור. ב-23 באוגוסט טבעת הכיתור נסגרה. ארמייה הרומנית ה-3 כותרה באזור החוף וב-24 באוגוסט נכנעה. באותו יום טבעת הכיתור בו היו 18 דיוויזיות נסגרה סופית. ב-26 באוגוסט הצבא האדום הגיעה לגבול המדיני.

מהפך שלטוני ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסה מהירה של החזית השפיעה חזק על המצב הפוליטי בבוקרשט. בעקבות האירועים בחזית ב-23 באוגוסט החל מרד בבירה. מיכאי הראשון, מלך רומניה תמך במורדים ויון אנטונסקו נעצר. ראש הממשלה החדש קונסטנטין סנטסקו הודיע על סיום הלחימה. ב-24 באוגוסט לופטוואפה הפציץ את בוקרשט ווורמאכט החל המתקפה לכיוון הבירה.

הממשל החדש ביקש עזרה מהממשל הסובייטי. הפיקוד הסובייטי החליט לפצל את הכוחות ולהעביר חלק משמעותי לכיוון בוקרשט. יתר הכוח המשיך בלחץ על יחידות גרמניות מכותרות. ב-29 באוגוסט הכוח הגרמני המכותר הפסיק את הלחימה. ב-31 באוגוסט הצבא האדום נכנס לבוקרשט.

ב-12 בספטמבר נחתם הסכם על סיום הלחימה בין רומניה לבין ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע יאשי-קישינב בוויקישיתוף