מבצע מכבי
| מבצע מכבי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||
מבצע מכבי במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 8 במאי 1948 - 18 במאי 1948 במטרה לפתוח את הדרך לירושלים. למרות קרבות ממושכים ומספר גדול של הרוגים ופצועים, נשארה הדרך לירושלים חסומה באזור לטרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
חטיבת הראל נקראה לעלות לירושלים להשתתף במבצע יבוסי בגלל ידיעות מודיעיניות מוטעות שהצבא הבריטי יקדים את פינויו. במשך כל המבצע הופקר הכביש לירושלים והערבים הקימו עליו מחסומים וחפרו תעלות לרוחבו. דוד בן גוריון לחץ למבצע לפתיחת הדרך. יצחק רבין מונה למפקד המבצע בו השתתפה חטיבת הראל שאליה צורף גדוד 51 מחטיבת גבעתי. השם "מבצע מכבי נקבע לזכרו של מכבי מוצרי, קצין המנהלה של חטיבת הראל שנפצע קשה ב"שיירת הראל" ב-20 באפריל 1948 ונפטר מספר ימים לאחר מכן.
בשלב א' היה על חטיבת הראל להשתלט על רכסי הכביש משער הגיא מזרחה. על הגדוד החמישי הוטל להשתלט על הרכס הצפוני (שלוחת משלטים). על הגדוד הרביעי הוטל להשתלט על הרכס הדרומי (שלוחת שיירות) בו משלט המסרק והכפר בית מחסיר ממנו יצאו מתקיפי השיירות.
בשלב ב' היה על חטיבת גבעתי להשתלט על החלק המערבי של הדרך, מחולדה עד שער הגיא, להשתלט על הכפרים דיר איוב ולטרון ולאפשר בצורה זאת מעבר שיירות לירושלים.
לערבים היו באזור רק לוחמים מקומיים אך מיד לאחר התחלת המבצע נהרו לבית מחסיר לוחמים רבים מכפרי הסביבה וב-10 במאי 1948 הגיע לגזרת לטרון - דיר איוב, גדוד של צבא ההצלה בפיקודו של הקולונל העיראקי צאלח מוחמד מהאדי. במהרה גדל כוח זה לשני גדודים עם סוללת תותחים 75 מ"מ ומשוריינים.
[עריכה] הגזרה המזרחית
בליל ה-7-8 במאי 1948 השתלט כוח מהגדוד הרביעי בפיקוד אורי בן ארי על משלט 16 המרוחק כמה מאות מטרים מצפון-מזרח ל"מסרק". בגלל קושי להעלות למקום מרגמת דוידקה ומחשש להסתבכות בקרב יום, נתנה פקודת נסיגה.
בליל ה-8 - 9 במאי 1948 נערך נסיון נוסף להשתלט על הרכס הדרומי אבל בינתיים תפסו הערבים את משלט 16 ופתחו באש על הכוח. ניתנה שוב פקודת נסיגה. בעקבות זאת הורה יגאל ידין בהוראת בן גוריון להדיח את המג"ד יוסף טבנקין, הוראה שעוררה תסיסה גדולה בלוחמי הפלמ"ח ולא בוצעה.
בליל ה-9-10 במאי 1948 נעשה נסיון נוסף לכבוש את המשלטים הדרומיים. לכוח נוסף כוח נוסף מהגדוד החמישי בפיקודו של יששכר שדמי. נתפסו משלטים 16 ו-21 ליד "המסרק". כל יום ה-10 במאי 1948 היו הפגזות בלתי פוסקות והתקפות על שני המשלטים ונגרמו אבידות כבדות לשני הצדדים. לפנות ערב הפסיקו הערבים את האש. כוח מהגדוד החמישי כבש את משלט המסרק (משלט 17) והשתלט על הכפר בית מחסיר שנמצא ריק מאנשים. בבתי הכפר נמצא ציוד רב שנבזז מהשיירות.
הגדוד הרביעי בסיוע כוח חי"ש כבש את המשטים מצפון לכביש ועמד מספר ימים בהתקפות קשות ובלתי פוסקות של צבא ההצלה. נספר משלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נשארו בידי כוחות הראל.
[עריכה] הגזרה המערבית
ב-12 במאי 1948 יצרה שיירת משוריינים מגדוד 51 של חטיבת גבעתי לבדוק את הדרך בגזרת לטרון-דיר איוב. ליד דיר איוב הם נתקלו במשוריינים בריטים שפתחו עליהם באש. מספר משוריינים נפגעו מיד. אבידות גבעתי היו כבדות-10 הרוגים ו-20 פצועים. רוב ההרוגים נותרו בשטח.
בליל ה-12-13 במאי 1948, הוחלט להשתלט על מחנה המעצר בלטרון כדי להפוך אותו לבסיס לכיבוש לטרון ודיר איוב.
עם שחר ה-13 במאי 1948 הבחינו הערבים בכוח המרוכז במחנה ומיד פתחו עליו באש תותחים, מרגמות ומקלעים. לתוקפים מצבא ההצלה הצטרפו גם הבריטים. מספר הנפגעים במחנה עלה ובשעה 11.00 קיבל המפקד יובל נאמן פקודת נסיגה. האבידות היו כבדות - 11 הרוגים, 25 פצועים. בשטח נשארו ששה משוריינים, חמישה אוטובוסים, שתי משאיות ותותח נ"ט.
[עריכה] העברת שיירות
ב-13 במאי 1948 החליט הפיקוד העליון להגדיל את הכוח שיילחם על לטרון. חטיבת גבעתי פעלה כעת בשלושה גדודים.
בליל 13-14 במאי 1948 נכבש הכפר אבו שושה ליד קיבוץ גזר. בליל ה14-15 במאי 1948 נכבש הכפר אל קובאב על כביש רמלה - לטרון (היום מושב משמר איילון). המטרה היתה להמשיך, לכוש את סלבית ויאלו ולסגור על לטרון אך חטיבת גבעתי נקראה בדחיפות לחזית הדרומית לקבל את פלישת הצבא המצרי. במקום הושאר גדוד 52 שצורף לפיקוד הראל.
ב 14 במאי 1948 פינו הבריטים את לטרון וב-15 במאי 1948 עזבו כוחות צבא ההצלה. בין ה-15 במאי 1948 - 17 במאי 1948 נוצר במקום חלל ריק מכוח צבאי אך פיקוד הראל למרבית הצער לא ניצל זאת.
בליל ה-15-16 במאי 1948 כבש כוח גבעתי את הכפר לטרון וכוח מהראל את יאלו. הכפרים נמצאיו רקים. באותו לילה הועברה שיירה של משאית תחמושת אחת בדרך עפר ליד לטרון (דרך האיילות). המשאית עלתה על מוקש ומטענה הועבר למשוריינים של חטיבת הראל שהגיעו למקום. שיירה זו כונתה שיירת היתום.
שיירה נוספת של 18 משאיות הועברה בליל ה16-17 במאי 1948. זו היתה השיירה האחרונה. כוח של הלגיון תפס את המקום וחטיבת הראל נקראה לירושלים לקדם את פלישת הלגיון.
הדרך לירושלים נשארה סגורה עד למציאת דרך בורמה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יצחק לוי (לויצה): תשעה קבין - ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, הוצאת מערכות, 1986
- צביקה דרור, הראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006
- תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959
- אורי אבנרי: בשדות פלשת 1948
- חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מבצע מכבי באתר הפלמ"ח
- על מבצע מכבי באתר מט"ח
- מבצע מכבי באתר ארגון ההגנה
- 2000 אנשי הגנה נלחמים על שער הגיא, מעריב, 10 במאי 1948
- היהודים כבשו משלטים בדרך לירושלים, מעריב, 10 במאי 1948
- שער הגיא - שדה הקרב בדרך לירושלים, מעריב, 10 במאי 1948
- כל המשלטים בשער הגיא - נכבשו בידי כוחות ההגנה, דבר, 12 במאי 1948
| מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות | ||
|---|---|---|
|
