מבצע סטורן קטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע סטורן קטן, החזית המזרחית

מבצע סטורן (שבתאי), או מבצע סטורן קטן כפי שעודכן שמו מאוחר יותר, היה מבצע של הצבא האדום בחזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה. מבצע זה הוא שהוביל לקרבות בצפון קווקז ובאגן הדונייץ, בין דצמבר 1942 לפברואר 1943.

בעקבות הצלחת מבצע אורנוס, שיצא לדרך ב-19 בנובמבר 1942, 200,000 - 250,000 מחיילי פרידריך פאולוס מהארמייה השישית של הוורמאכט וארמיית הפאנצר הרביעית היו לכודים בסטלינגרד. כדי לנצל את הניצחון, הסובייטים תכננו מערך שאפתני של פעילויות התקפיות ורציפות, שקיבל את שם הקוד "סטורן".

הרקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 1942, קבוצת ארמיות A וקבוצת ארמיות B של הצבא הגרמני פתחו בהתקפת נגד למניעת התקדמות הצבא הסובייטי מסמוך לעיר חרקוב. מהלך שהוביל לקרב חרקוב השני. הקרב התרחב ב-28 ביוני למבצע תיק כחול, שמטרתו הייתה השתלטות על שדות הנפט הקווקזים.

ב-6 ביולי, ארמיית הפאנצר הרביעית, תחת פיקודו של הרמן הות, כבשה את העיר וורונז' ואיימה לפרק את התנגדות הצבא האדום. בתחילת אוגוסט הגנרל אוואלד פון קלייסט מארמיית הפאנצר הראשונה הגיע למכרות הנפט של מייקופ, 500 ק"מ דרומית לעיר רוסטוב, שנכבשה על ידי הארמייה ב-23 ביולי.

התקדמותם המהירה של הגרמנים איימה לבודד את ברית המועצות משטחיה הדרומיים, ומקווי האספקה המגיעה מפרס. אולם המתקפה החלה לדעוך כשרכבות האספקה התקשו לקדם את יחידות חוד החנית שנותרו עם מעט מדי כוח אדם ודלק.

מבצע אורנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע אורנוס היה שם הקוד של מבצע אסטרטגי סובייטי במלחמת העולם השנייה. המבצע הוביל לכיתור של הארמייה השישית של הוורמאכט, הארמיות השלישית והרביעית של רומניה, וחלקים מארמיית הפאנצר הרביעית. המבצע היווה חלק מהקרב המתמשך בסטלינגרד, והיה מכוון להרוס את הכוחות הגרמניים הנמצאים באזור סטלינגרד. תכנון מבצע אורנוס החל כבר בספטמבר 1942, ופותח במקביל עם התכנית לאגף ולהרוס את קבוצת הארמיות מרכז של הצבא הגרמני והכוחות הגרמניים הלוחמים בקווקז. הצבא האדום ניצל את העובדה כי הכוחות הגרמניים באזור היו מותשים, והשתמשו בארמיות רומניות ואיטלקיות חלשות יותר כדי להגן על אגפיהם. נקודות המוצא של המתקפה הייתה ישירות מול הכוחות הרומניים. ארמיות הציר הללו היו חסרות ציוד נ"ט שיאפשר להם להתמודד עם השריון הסובייטי.

מבצע סופת חורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע סופת חורף שפעל בין 12-23 בדצמבר 1942, היה הניסיון של ארמיית הפאנצר הרביעית לסייע לכוחות הציר שכותרו במהלך קרב סטלינגרד. בסוף נובמבר הצבא האדום השלים את מבצע אורנוס, שהביא לכיתורם של צוותי הציר בתוך ומסביב לעיר סטלינגרד. הכוחות הגרמניים שנותרו בסטלינגרד ובפאתי העיר, אורגנו מחדש תחת ארמיית דון, בפיקודו של גנרל-פלדמרשל אריך פון מאנשטיין. כשהצבא האדום המשיך לבנות את כוחו, בניסיון להקצות משאבים רבים ככל האפשר כדי להפעיל את מבצע סטורן המתוכנן, שנועד לבודד את ארמיות A משאר הצבא הגרמני, הלופטוואפה החלו בניסיון להעביר אספקה לכוחות הגרמניים בסטלינגרד בעזרת גשר אווירי. עם זאת, הם נכשלו במשימה ותוך כל הבינו כי פריצה החוצה של הכוחות המכותרים הגרמנים תתאפשר רק אם תתבצע פעולה מוקדם ככל שניתן. בעקבות הכישלון, מאנשטיין החליט לתכנן ולהוציא לפועל פעולת שחרור.

מתקפת הנגד הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון - ניסיון לנתק את קבוצת ארמיות A באזור קווקז - היה צורך לשנות את מתווה המבצע בעקבות מבצע חורף שהחל ב-12 בדצמבר בפיקודו של אריך פון מאנשטיין ובמטרה לשחרר את הצבאות הלכודים בסטלינגרד. בעוד שארמיית משמרות הצבא הסובייטי של רודיון מלינובסקי חסם את התקדמות הגרמנים בסטלינגרד, התוכנית שונתה לשם "סטורן קטן" ויצאה לפועל ב-16 בדצמבר.

פעולה זו כללה תזוזה מינימלית ומדויקת שאיימה לנתק את כוחות החילוץ הגרמניים. גנרל פיודור קוזנצוב של ארמיית המשמר הראשונה ודמיטרי לליושנקו מארמיית המשמר השלישית תקפו מצפון, כשהם מכתרים את 130,000 חיילי הארמייה השמינית האיטלקית בנהר הדון תוך התקדמות לעבר מלירובו. מאנשטיין שלח את דיוויזית הפאנצר השישית לסייע לאיטלקים שכותרו ומתוך 130,000 חיילים, 45,000 שרדו והצטרפו לפאנצרים בצ'רטקובו (Chertkovo) ב-17 בינואר. מדרום התקדמות הארמייה ה-28 של גנרל גרסימנקו, איימה לכתר את ארמיית הפאנצר הראשונה, והארמייה ה-51 של גנרל טרופנוב תקפה את שיירת הסיוע בפשיטה נועזת.

ב-24 בדצמבר טנקים של גיס משוריין מס' 24 של הגיעו לטאצינסקאיה , שהייתה בסיס חיל האוויר הקרוב ביותר לסטלינגרד ושממנו הלופטוואפה העבירו אספקה לחיילים הנצורים. טנקים סובייטים נסעו דרך סופות שלגים לתוך שדה התעופה והרסו את מטוסי התובלה הגרמניים.

ב-29 בדצמבר, בשל איום הכיתור על שיירת החילוץ, מאנשטיין נאלץ לסגת בחזרה לקוטלניקובו (Kotelnikovo), ולהשאיר את הגרמנים המכותרים בסטלינגרד לגורלם. מתוך 200,000 - 250,000 חיילים מכותרים, 90,000 שרדו ונלקחו לשבי. מתוכם 5,000 חזרו לגרמניה בחיים. ההיקף המצומצם של המתקפה הסובייטית אפשר לגנרל אוואלד פון קלייסט לסגת עם ארמיית הפאנצר הראשונה לכיוון קובאן, למעט ארמיית הפאנצר הראשונה שהצטרפה לארמיית הדון ברוסטוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Glantz, David M. (January 1996). "Soviet Military Strategy During the Second Period of War (November 1942–December 1943): A Reappraisal". The Journal of Military History (Society for Military History) 60 (1): 35.